רמת התלמידם

msncoil

New member
רמת התלמידם

שלום לכולם קראתי בפורום זה דעות בנושא רמת התלמידים במקצעות המחשב ונזכרתי באחד הסמנכלים הבחירים של אינטל שביקר בארץ לפני שבוע וסיפר על רמה גבוהה של תלמידים בתחומי המדע ובעיקר מחשבים וטכנולוגיה ובאותם נשימה הזכיר גם את ארצינו הקטנה (אגב הוא דיבר על אירלנד והודו) אני נמצא במערכת ומלמד את המקצועות הללו צר לי אדוני הסמנכ"ל אתה פשוט לא בענינים חוץ מהצ´טים שבנושא זה השליטה שלהם מעולה אין בבתי ספר בארץ ידע משמעותי.
 
msncoil , האם תוכל להוסיף פרטים?

על איזה גיל אתה טוען זאת? והיכן? נכון שאין ידע משמעותי ואין כיוון, אך תלמידים בכל הגילאים שנתקלתי בהם יודעים הרבה יותר מאשר רק צ´אט. ורבים מאלו שאינם יודעים - לומדים במהירות שיא. הצרה היא שאין הכוונה ואין ניצול מספיק במערכת החינוך של הפוטנציאל. אתה יכול לספר קצת מניסיונך מה קורה? ויותר חשוב- מה לדעתך צריך לעשות?
 

msncoil

New member
ידע משמעותי

אני טוען על תלמידים בחט"ב ועל ההשלכות בחט"ע בכתה ז´ התלמידים מקבלים קורס סימטראלי (בבית הספר שבו אני מלמד) כאשר בחצי השני של השנה הם לומדים אומנות אין תוכנית לימודים מסודרת וכל מורה מלמד/ת על פי נטיות הלב אינטרנט, אופיס, חקר. כאשר אני מבצע ניסוי בפיסיקה ולניסוי זה נדרש ידע באקסל והצגת גרף 2 תלמידים בממוצע מסוגלים לבצע את המשימה כאשר תלמידים נדרשים לביצוע חקר הם לא מסוגלים לחפש נכון ועוד דוגמאות לדעתי יש לשתף את כלל המורים בכל המקצועות לבצע משימות כאשר המורה למחשבים מנחה את התלמידים. לא פעם ניסיתי לענין מורים אם בתנ"ך או ספרות או היסטוריה אין כל רצון לשתף פעולה. יש מספר לא מבוטל של מורים שחושש ממגע עם מחשב. הפתרון צריך להיות מערכתי וכמובן ללמד יותר שעות ובכל שיכבת גיל.
 
אתה רציני? נשמע מזעזע...

שני תלמידים בממוצע? איפה אתה עובד, אפשר לשאול? העניין הוא שמשרד החינוך הפריט את לימודי המחשב- לעניות דעתי, זה לא הועיל להטמעת המיחשוב והתיקשוב. מורים כן מוכנים להתפתח- בתנאי שמלווים אותם ולא עוזבים אותם לבד. אני מסכימה אתך- אין תוכנית מערכתית יעילה. המקרים שבהם בתי ספר נכנסו לנושא הטמעת המיחשוב כללו השתלמות- לכל אנשי הסגל- ללא הבחנה מי שולט ומי לא. מי שידע- השתעמם נוראות ורטן על ביזבוז הזמן, מי שלא ידע- היה מתוסכל מהידע של אחרים. במקומות אחרים (נדמה לי במדערום- זו דוגמא טובה) השתמשו בתלמידים כמובילים. ח"כ מיכאל איתן יזם תוכנית לצמצום הפער הדיגיטלי שכוללת מרכזים קהילתיים עם הדרכה במחשבים, כמו ספריות. הניסוי פועל בשורה של יישובים. אני אנסה להזמין את דר´ יעל פישר שמלווה במחקר את הניסוי שתספר יותר. בינתים- אכן msncoil המצב עייף. אני רואה זאת אצל בנותי הקטנה והגדולות (לומדות ביסודי, חט"ב ותיכון)
 

יעלפישר

New member
צמצום פערים דיגיטליים

אכן נושא צמצום הפערים הדיגיטליים הוא נושא הנמצא בבדיקה. השאלה הראשונה שיש לשאול היא מהו "פער דיגיטלי". עד לפני עשור, התייחסו ל"פער דיגיטלי" כפער שבין אנשים בעלי מיומנויות מחשב טובות לבין אלה שחסרים מיומנויות אלה. עם חדירת המחשב כמעט לכל תחומי החיים והפיכתו לחלק בלתי נפרד מהעולם העסקי, השתנתה ההגדרה, והספרות מגדירה כיום פער דיגיטלי כפער הקיים בין בתי-אב שהם "בעלי נגישות לרשת האינטרנט" לבין אלה "שאינם בעל נגישות לרשת" כלומר פער בין מי שמחובר לרשת האינטרנט ומי שאינו מחובר אליה E. Hargittai, 2002); National Telecommunication and Information Administration, 1998;1999;2000). הפער הדיגיטלי אינו קשור רק להימצאות התשתית הטכנולוגית, אלא גם ליכולת לנצל אותה ביעילות ובאפקטיביות. מחקרים שונים הראו כי רמת השימוש ברשת קשורה באופן ישיר למשתנים כגון גזע, רמת השכלה, רמת הכנסה וכו´. כיום, הפער הדיגיטלי בין מדינות המערב לבין מדינות העולם השלישי הולך וגדל: נמצא כי 1 מתוך 20 אנשים בעולם מחוברים לרשת האינטרנט אך 60% מתוכם הם תושבי צפון אמריקה. השוני איננו רק בעצם החיבור לרשת, אלא גם באופני השימוש בה, ורמת ההכנסה, ג´נדר, חינוך וכדומה הנם חלק מהמשתנים שהתגלו כמשפיעים על "מה האדם עושה ברשת". (National Telecommunication and Information Administration, 1999). נמצא כי לאנשים צעירים קל יותר למצוא את דרכם ברשת. דבר זה מוסבר על ידי הנוחות שהם חשים בזמן הגלישה ואינו קשור בהכרח ליכולתם להפעיל טכניקות חיפוש ספציפיות (Wilson, 2000). בשנים האחרונות, נעשה ניסיון לקבוע מדדים שונים אשר יאפשרו לכמת את הפער הדיגיטלי. מדדים אלה מבוססים על ההבדלים שבשימושים השונים הנעשים ברשת ובכישורים הנדרשים לכך. הבדלים אלה יוצרים את "הפער הדיגיטלי מדרגה שנייה ((Second Digital Divide". המעניין הוא שבמדינת ישראל רק 13% מכללל האוכלוסיה מחוברים לרשת האינטרנט. אם כך המצב הרי שחייבים להפריט את הנושא ולמצוא דרכים חלופיות לצמצום הפער שנוצר ביננו לבין למשל קוריאה (95% מהאוכלוסיה מחוברת לרשת). קרוב לוודאי שמערכת החינוך נכשלה בהקניית מיומנויות הבסיס. אני לא מאמינה שמדובר בתןספת שעות במערכת. מדובר בראש וראשונה בגישה הבסיסית של המורה. אם המורה הוא "computer oriented" הרי שהוא ישלב את המחשב בכל עשייה שלו. שיעור אחד יקדיש ללימוד excell ולאחר מכן הוא ישלב את המחשב בכל שיעור כחלק בלתי נפרד מן השיעור. המחשב חייב להיות אמצעי ולא מטרה וככל שהמורים ישכילו לעשות זאת, כך ייטב. לגבי פרויקט להב"ה: אני מצרפת לינק כדי שתוכלו לראות את הנעשה. http://www.miki.org.il/article.asp?newsid=21 אמנם בחיתולים אבל אולי זה השלב הראשון בצמצום הפערים ודוקא מחוץ למערכת החינוך. ח"כ מיקי איתן הבין שצמצום הפערים אינו יכול להעשות רק בתוך המערכת כי מדובר בצמצום כלל חברתי ולא נקודתי. אני מקווה שדברי מוסיפים פן נוסף וקצת שונה. יעל פישר
 

nogap

New member
אפשר גם אחרת...

אני בהחלט תומכת בדבריך כי מורים זקוקים לליווי ולא רק למדריך שאומר את דברו ונעלם. התכנית לשילוב מחשב בלמידה השייכת לקרן קרב עושה בדיוק את זה - המנחה בונה יחידת לימוד משולבת מחשב עם המורים והם מבצעים אותה יחד. בצורה זו לומדים המורים (גם אורייני המחשב) כיצד יכול המחשב לשפר ולקדם למידה וכמובן הילדים רוכשים מיומנויות מחשב חדשות לצורך ביצוע הפעילות.
 
למעלה