Dan Chazan
New member
הבעיה עם זכות השיבה
היא הרבה יותר ראשונית. היא קשורה בעובדה שהיום זה פשוט דרך להזמין אסון. הסיבות הן: 1) הכעס שקים היום בין פלשתינים וישראלים לא יעלם כתוצאה מזכות השיבה. למזג שתי אוכלוסיות שיש בינהם כל כך הרבה שנאה זה נסיון חברתי שכמוהו לא נעשה מעולם. הוולונים והפלמים לא מסתדרים. הסכסוך כאן הוא כמה מונים חריף יותר. 2) סיבת הסכסוך היא שהפלשתינים טענו בעבר שיהודים מקומם לא ימצאם בא"י. אין כל בסיס להאמין שאנונה זאת עברה מן העולם. אין שום סיבה לחשוב שאם תהיה לפלשתינים אופציה לגרש את היהודים הם לא יעזו זאת 3) אין כל דרך לתת ערבויות בין לאומיות כאשר מדובר בשתי קבוצות אוכלוסיה שחיות יחד 4) כמובן שכאשר יהיה איחוד כזה הפלשתינים כולם יהפכו להיות אזרחים ישראלים תהיה עילה צודקת לכל פלשתיני לדרוש את החזרת רכושו מירושה. חוץ מהעובדה שבתי המשפט יצטרכו להתדיין עד אין סוף לא רק במשפטים ביו יהודים לערבים אלא גם בין ערבים לבין עצמם (סכסכי ירושה) יש כאן שאלה עקרונית. האם הפלשתינים יזכו בעלית ערך הנכס שנובעת מהמפעל הציוני שיצר את הערך הזה? כמובן שכל זה יביא את הכלכלה הישראלית לעצירה מלאה 5) הפערים הכלכליים. בשנות השבעים היו משברים שנבעו מטענות של יוצאי ארצות המאגרב לאפליה שכנראה בעיקרה נבעה מפערים שעדיין לא גושרו אל אף הנסיונות לשלב (ואמונה שאלה אחינו ויש לשלב אותם מהר) אותם באוכלוסיה הישראלית הוותיקה והמזרח אירופאית. כאן מדובר כקבוצה נחשלת במיוחד מבחינה כלכלית שתצטרך למצא את מקומה בכלכלה הישראלית. הפנתרים השחורים יהיו כאיין וכאפס לעומת מה שיקרה במצב כזה. 6) התוצאךה היא שמצפים שהישראלים שברחו מארצות מתקדמות יחסית באירופה כי הבינו שלהיות מיעוט זו בעיה יהפכו להיות מיעוט - ואם סיכוי רב להיות נרדפים עוד הפעם. אפילו סיכוי של 10% שזה יקרה מבהיר למה זו דרישה הגיונית לא לאפשר זאת. לכן כל הנושא של אופיה היהודי של המדינה אינו חשוב לכל הענין כי הרבה לפני שמגיעים לפרטים כאלה הענין אינו בר ביצוע..
היא הרבה יותר ראשונית. היא קשורה בעובדה שהיום זה פשוט דרך להזמין אסון. הסיבות הן: 1) הכעס שקים היום בין פלשתינים וישראלים לא יעלם כתוצאה מזכות השיבה. למזג שתי אוכלוסיות שיש בינהם כל כך הרבה שנאה זה נסיון חברתי שכמוהו לא נעשה מעולם. הוולונים והפלמים לא מסתדרים. הסכסוך כאן הוא כמה מונים חריף יותר. 2) סיבת הסכסוך היא שהפלשתינים טענו בעבר שיהודים מקומם לא ימצאם בא"י. אין כל בסיס להאמין שאנונה זאת עברה מן העולם. אין שום סיבה לחשוב שאם תהיה לפלשתינים אופציה לגרש את היהודים הם לא יעזו זאת 3) אין כל דרך לתת ערבויות בין לאומיות כאשר מדובר בשתי קבוצות אוכלוסיה שחיות יחד 4) כמובן שכאשר יהיה איחוד כזה הפלשתינים כולם יהפכו להיות אזרחים ישראלים תהיה עילה צודקת לכל פלשתיני לדרוש את החזרת רכושו מירושה. חוץ מהעובדה שבתי המשפט יצטרכו להתדיין עד אין סוף לא רק במשפטים ביו יהודים לערבים אלא גם בין ערבים לבין עצמם (סכסכי ירושה) יש כאן שאלה עקרונית. האם הפלשתינים יזכו בעלית ערך הנכס שנובעת מהמפעל הציוני שיצר את הערך הזה? כמובן שכל זה יביא את הכלכלה הישראלית לעצירה מלאה 5) הפערים הכלכליים. בשנות השבעים היו משברים שנבעו מטענות של יוצאי ארצות המאגרב לאפליה שכנראה בעיקרה נבעה מפערים שעדיין לא גושרו אל אף הנסיונות לשלב (ואמונה שאלה אחינו ויש לשלב אותם מהר) אותם באוכלוסיה הישראלית הוותיקה והמזרח אירופאית. כאן מדובר כקבוצה נחשלת במיוחד מבחינה כלכלית שתצטרך למצא את מקומה בכלכלה הישראלית. הפנתרים השחורים יהיו כאיין וכאפס לעומת מה שיקרה במצב כזה. 6) התוצאךה היא שמצפים שהישראלים שברחו מארצות מתקדמות יחסית באירופה כי הבינו שלהיות מיעוט זו בעיה יהפכו להיות מיעוט - ואם סיכוי רב להיות נרדפים עוד הפעם. אפילו סיכוי של 10% שזה יקרה מבהיר למה זו דרישה הגיונית לא לאפשר זאת. לכן כל הנושא של אופיה היהודי של המדינה אינו חשוב לכל הענין כי הרבה לפני שמגיעים לפרטים כאלה הענין אינו בר ביצוע..