רכושנות ../images/Emo4.gif
שלום לכן, הבת שלי בת שנתים וארבע, התחילה פתאום להיות רכושנית. כאשר אנחנו הולכים לחברים, או שבאים אלינו ומשחקים במשחק שהיא רוצה, ישר מתחילות הדמעות לזרום ובכי היסטרי.... איך מתמודדים עם מצב כזה?, הוא התחיל ממש בשבועים האחרונים, בהתחלה חשבתי שאולי היא עיפה, אבל אחרי שראיתי שזה קורה מידי יום שבו אנו פוגשים חברים, הבנתי שאני טועה. כשזה קורה אני לוקחת אותה אלי ומחבקת אותה ומנסה להסביר לה שהחבר משחק עכשיו, ועוד מעט שהוא יסיים הוא ייתן לנו לשחק במשחק,או שאני מבקשת מהחבר שיתן לה את הצעצוע ויקח משהו אחר (מה שלא עובד בדר"כ) אבל עד שהיא לא מקבלת אותו, היא לא נרגעת!!!, כמובן שאחרי שהיא מקבלת את המשחק היא נרגעת ועוזבת את המשחק ולוקחת משהו אחר. האם זוהי השיטה בה אני צריכה לנהוג, לטענת חברתי לא!!! היא כאשר בנה בוכה, אומרת לו "אם לא תפסיק נלך הביתה", מה דעתכן? לי זה נראה קיצוני ולא הדרך. אודה לכן באם תאירו את עיני, תודה דפנה
שלום לכן, הבת שלי בת שנתים וארבע, התחילה פתאום להיות רכושנית. כאשר אנחנו הולכים לחברים, או שבאים אלינו ומשחקים במשחק שהיא רוצה, ישר מתחילות הדמעות לזרום ובכי היסטרי.... איך מתמודדים עם מצב כזה?, הוא התחיל ממש בשבועים האחרונים, בהתחלה חשבתי שאולי היא עיפה, אבל אחרי שראיתי שזה קורה מידי יום שבו אנו פוגשים חברים, הבנתי שאני טועה. כשזה קורה אני לוקחת אותה אלי ומחבקת אותה ומנסה להסביר לה שהחבר משחק עכשיו, ועוד מעט שהוא יסיים הוא ייתן לנו לשחק במשחק,או שאני מבקשת מהחבר שיתן לה את הצעצוע ויקח משהו אחר (מה שלא עובד בדר"כ) אבל עד שהיא לא מקבלת אותו, היא לא נרגעת!!!, כמובן שאחרי שהיא מקבלת את המשחק היא נרגעת ועוזבת את המשחק ולוקחת משהו אחר. האם זוהי השיטה בה אני צריכה לנהוג, לטענת חברתי לא!!! היא כאשר בנה בוכה, אומרת לו "אם לא תפסיק נלך הביתה", מה דעתכן? לי זה נראה קיצוני ולא הדרך. אודה לכן באם תאירו את עיני, תודה דפנה