מיקי (שם בדוי)
New member
רכבת ההרים ממשיכה. פעם למעלה
ומיד אחרי זה למטה... אז ככה. ביום שישי, אחרי הפגישה אצל היועץ, אישתי חזרה עם מצב רוח טוב, כשהיא נותנת לי להבין שהיא רוצה להמשיך איתי. אחרי הצהריים היא נסעה לחברה שלה בירושלים. בשבת בבוקר, כעסתי על הבת שלנו ואף סתרתי לה (דבר שאני לא נוהג לעשות). הבת שלי התקשרה לאישתי בבכי. בערב, כשאישתי חזרה, היא הסבירה לי שזהו, נגמר. למחרת , יום ראשון, היה קצת יותר רגוע. בערב, כשחזרתי מהעבודה, אישתי הציעה שנצא. הלכנו לפאב לשתות בירה. עוד לפני שהיא התחילה לשתות, היא הסבירה לי שזה לא בדיוק שהיא הפסיקה לאהוב אותי, אבל היא צריכה כרגע חופש, והיא זקוקה לחברה שלה בירושלים. כל הערב היא רק ליטפה אותי ואמרה שהיא רוצה שכשנחזור הביתה, נעשה אהבה. אבל באותו ערב היא שתתה יותר מדי. כשהגענו הביתה, היא נכנסה למיטה ואחרי כמה דקות הבאתי לה דלי בשביל להקיא. למחרת היה יום פחות או יותר רגיל. בערב כשחזרתי מהעבודה, הצעתי לה שנצא לחגגוג את הסילבסטר. היא אמרה לי שהיא יותר מדי עייפה, שהיא עבדה קשה והיא רוצה לנסוע לירושלים. היא גם כעסה כשהסברתי לה שאם היא עיפה היא לא יכולה לנסוע לירושלים. בכל אופן, היא נסעה. הבוקר חיכיתי לה שתחזור כי הייתי צרחך את האוטו בשביל לנסוע לעבודה (האופנוע שלי במוסך) והיא הגיעה רק בשעה 11, תוך כדי שהיא מסבירה לי שהיא הלכה לישון ב-4 בבוקר כי היא והחברה שלה הלכו למסיבה. ובגלל זה הגעתי ב 11 וחצי לעבודה. אני יודע שאני צריך סבלנות, אבל כמה שזה קשה...
ומיד אחרי זה למטה... אז ככה. ביום שישי, אחרי הפגישה אצל היועץ, אישתי חזרה עם מצב רוח טוב, כשהיא נותנת לי להבין שהיא רוצה להמשיך איתי. אחרי הצהריים היא נסעה לחברה שלה בירושלים. בשבת בבוקר, כעסתי על הבת שלנו ואף סתרתי לה (דבר שאני לא נוהג לעשות). הבת שלי התקשרה לאישתי בבכי. בערב, כשאישתי חזרה, היא הסבירה לי שזהו, נגמר. למחרת , יום ראשון, היה קצת יותר רגוע. בערב, כשחזרתי מהעבודה, אישתי הציעה שנצא. הלכנו לפאב לשתות בירה. עוד לפני שהיא התחילה לשתות, היא הסבירה לי שזה לא בדיוק שהיא הפסיקה לאהוב אותי, אבל היא צריכה כרגע חופש, והיא זקוקה לחברה שלה בירושלים. כל הערב היא רק ליטפה אותי ואמרה שהיא רוצה שכשנחזור הביתה, נעשה אהבה. אבל באותו ערב היא שתתה יותר מדי. כשהגענו הביתה, היא נכנסה למיטה ואחרי כמה דקות הבאתי לה דלי בשביל להקיא. למחרת היה יום פחות או יותר רגיל. בערב כשחזרתי מהעבודה, הצעתי לה שנצא לחגגוג את הסילבסטר. היא אמרה לי שהיא יותר מדי עייפה, שהיא עבדה קשה והיא רוצה לנסוע לירושלים. היא גם כעסה כשהסברתי לה שאם היא עיפה היא לא יכולה לנסוע לירושלים. בכל אופן, היא נסעה. הבוקר חיכיתי לה שתחזור כי הייתי צרחך את האוטו בשביל לנסוע לעבודה (האופנוע שלי במוסך) והיא הגיעה רק בשעה 11, תוך כדי שהיא מסבירה לי שהיא הלכה לישון ב-4 בבוקר כי היא והחברה שלה הלכו למסיבה. ובגלל זה הגעתי ב 11 וחצי לעבודה. אני יודע שאני צריך סבלנות, אבל כמה שזה קשה...