רכבות משא

מצב
הנושא נעול.

Talash

New member
רכבות משא

רכבות משא
שלום, האם למישהו יש מידע על רכבות משא בישראל-- מה היעדים הקבועים שלהם לאיזה מפעלים יש הסתעפויות של מסילה כמה פעמים ביום הן עוברות בכל-מינה בתחנות האם יש לו"ז קבוע או שהוא גמיש לפי מה הוא נקבע מי אחראי על הלו"ז של רכבות משא? וכו´. כמה שיותר מידע (לפי מה שאפשר לפרסם) יבורך.
 
רכבות משא בישראל

רכבות משא
שלום, האם למישהו יש מידע על רכבות משא בישראל-- מה היעדים הקבועים שלהם לאיזה מפעלים יש הסתעפויות של מסילה כמה פעמים ביום הן עוברות בכל-מינה בתחנות האם יש לו"ז קבוע או שהוא גמיש לפי מה הוא נקבע מי אחראי על הלו"ז של רכבות משא? וכו´. כמה שיותר מידע (לפי מה שאפשר לפרסם) יבורך.
רכבות משא בישראל
כמובן שנושא רכבות המשא בארץ, אפילו אם מתייחסים רק להווה, הוא גדול ומורכב, ולא אוכל לכסות כאן את כולו, אבל בכל זאת אנסה לתת כאן סקירונת קצרצרונת על הנושא, בהסתמך על הזכרון ועל הנתונים שמצויין בידי. כיום ישנה ברכבת ישראל חלוקה ארגונית לפי נושאים, כך שישנה חטיבת נוסעים (שאחראית על תנועת הנוסעים, התחנות, הקופאיות וכיו"ב), חטיבת משא, חטיבת תשתיות ועוד כל מיני אגפים מסייעים, כגון אגף שיווק (שכולל גם את משרד הדובר), אגף מחשוב, אגף התנועה (אותו נזכיר יותר בפירוט בהמשך), אגף מכונאות ועוד. כמובן שמי שאחראי על נושא הובלת המשא ברכבת הוא חטיבת התשתיות, אבל הגוף הזה לא קובע לוחות זמנים, לא מפעיל רכבות ולא בונה שלוחות. אפשר לומר מאוד בכלליות שזה הגוף שמרכז את פעילות שאר הגופים בנושא משא, בתוספת פעילויות שייחודיות למשא, עליהן הוא אחראי. באופן כללי, רכבות משא מיעד א´ ליעד ב´ אמורות לנסוע לפי לוח זמנים. לוח הזמנים הזה הוא חלק מלוח הזמנים הפנימי של הרכבת, שנקרא ´לוח הזמנים התפעולי´, והוא כולל את כל תנועות הרכבות המתוכננות, את תוכנית ההפעלה של כל הציוד וכן את זמני היציאה, המעבר וההגעה לכל התחנות, כולל אלו התפעוליות (כמו נעמן, קרית מוצקין תפעולית, צומת זבולון, דור, החותרים, כפר מנחם, דבירה ועוד). על יצירת לוח הזמנים התפעולי של הרכבת אחראי אגף התנועה, שעושה זאת בהתאם לדרישות הגורמים האחרים ובהתאם לאילוצים הקיימים כמו כמות קטרים וקרונות זמינה, מהירות מותרת בקטעי המסילה השונים וכיו"ב. כמובן שלוח הזמנים התפעולי הוא רק תוכנית, ובמציאות הרבה מאוד גורמים יכולים להשפיע עליו לרעה, כמו שכל נוסע קבוע ברכבת. באופן כללי, ניתן לומר שכאשר יש בעיות בלוח הזמנים, השאיפה היאלתת לרכבות המשא לאחר עכדי לאפשר לרכבות הנוסעים לאחר פחות. לוח הזמנים התפעולי הוא מסמך פנימי של הרכבת, ולכן רק אם אבא שלך או דודה שלך עובדת ברכבת יש לך סיכוי להשיגו. לגבי תדירות רכבות המשא - כמובן שבכל קטע מסילה יש תדירות אחרת, ולפעמים היא אפילו לא קבועה לגבי כל יום, מפני שבעת יש משא רב מאוד להוביל, תתכן הוצאת רכבת נוספת, שלא לפי לוח הזמנים, כדי להתמודד עם העומס. להלן שתי דוגמאות (לא מייצגות בהכרח) לתדירות יומית בימי חול של רכבות משא: - בקטע חיפה חוף הכרמל-תל ברוך - 7 לכל כיוון, ואחת נוספת צפונה רק בימי א´. רובן של רכבות אלו הן בשעות החשכה. (על אלו יש להוסיף תנועות רבות באיזור בנימינה-זכרון יעקב של קרונות רבד מהמחצבה). - בקטע באר שבע צפון-קרית גת - 13 לכל כיוון, בחלוקה בערך שווה של שעות אור וחושך. באופן כללי רכבות המשא לא מחולקות לפי סוג המטען בלוח הזמנים, מה שאומר שהן יוצאות מתחנת המוצא שלהן עם כל מה שהן יכולות לסחוב ושצריך להגיע לתחנת היעד - לדוגמה - רכבת מחצר העיתוק בחיפה לכיוון בני ברק יכולה להכיל מכולות למסוף בבני ברק, קרונות מחצבים ריקים לנגב וקרונות תבואה לממגורות בדרום ובבני ברק. ועכשיו, לתכל´ס - אילו מטענים מובלים ברכבת ישראל, ולאן. את החלוקה של סוגי המטענים נעשה דווקא לפי סוגי הקרונות, ולא לפי התכולה: סוגי המשאות הכי חשובים כיום ברכבת ישראל הם (לא לפי סדר מסוים) - מכולות, תבואה (גרעינים), פוספטים, אשלג, חצץ (כחומר בניין) וחומצה זרחתית. כמובן שבמכולות ניתן להעביר אין-ספור סוגי מטען אחרים. בנוסף, מועברת כמות רבה של חצץ לשימוש פנימי, כרבד (החצץ שתמוך במסילה ומחזיקה במקום). סוגי מטען שהועברו עד לפני שנים מעטות - גז נוזלי, דלק (עדיין מובל, אבל מעט), פחם, גזעי עצים ועוד. סוגי מטען שצפויים להופיע בשנים הקרובות - חול לבנייה, זבל רעיל, אשפה ביתית ואולי גם חזרה של הובלת הדלק. לגבי נקודות המוצא ויעדי הובלת המשא - פעם, בתקופת המנדט, נבנו מפעלים רבים ליד מסילת הברזל, ולכל מפעל כזה נסללה שלוחה. החל משנות ה-50, עת סיבסדה הממשלה את קניית המשאיות, סללה כבישים ועודדה הקמת איזורי תעשייה רחוקים מכל מסילה, גוועה הובלת המשא הכללי ברכבת, ונשארה רק ההובלה בכמויות גדולות (של רכבת שלמה). לפיכך, לא היה זה יותר כלכלי להחזיק שלוחות אל מפעלים שדורשים תנועה של קרונות בודדים מדי שבוע, וכך נעלמו א0-אט מרבית השלוחות התעשיתיות. גם צה"ל ויתר כבר מזמן על הובלה באמצעות הרכבת, למרות הכסף הרב שהושקע בפיתוח העניין בשנות ה-50 וה-60, וכיום לא ידוע לי על כל שלוחה לתוך מחנה צבאי, בניגוד למצב פעם. לעומת זאת, התפתחה מאוד בארץ ההובלה של מטענים גדולים (בסדר גודל של רכבת ומעלה), בייחוד בתחום המחצבים והאשלג מהנגב, הגרעינים (תבואה) והמכולות. בהתאמה, הנקודות החשובות למשא ברכבת ישראל כיום הן (רשימה חלקית בלבד!): - מסופי מכולות ומטענים אחרים- נמלי חיפה ואשדוד, חדרה מערב, בני ברק, באר שבע צפון ועוד. - מפעלים ומקורות משא - ´דגון´ בחיפה מרכז וממגורות אחרות בארץ (ליד תחנות נעמן, בני ברק ודבירה), הר צין (פוספטים ומכולות), צפע (חומצה, פוספטים, גופרית, אשלג), מחצבת בנימינה. - תחנות וחצרות עריכת רכבות משא עיקריות - חיפה (ליד המוסך), באר שבע, דימונה, בני ברק ועוד. - אתרים מעניינים/חשובים שאינם פעילים/קיימים עוד - השלוחות לצריפין, למתקן גלילות, לכפר סבא ולפתח תקווה, הקו מנהריה לבצת, תחנת נתניה, שלוחת מפעלי המלח בעתלית,השלוחות הצבאיות מאיזור חוף הכרמל והשלוחה לטירת הכרמל, שלוחות תעשיתיות באיזור בית שמש, השלוחה לתחנת הכח רוטנבר באשקלון ועוד ועוד ועוד. - אתרים/שלוחות מתוכננים/בהקמה - שלוחה לרמת חובב, שלוחה מקו ראש-העין לוד לתוך נתב"ג. כמו שניתן לראות זה נושא די גדול ומסועף, ואני מודה ששליטתי בו היא רק חלקית. למרות זאת, אשמח לנסות ולענות על שאלות יותר ספציפיות לגבי איזורים ומטענים מסוימים, וכמובן לגבי קרונות המשא עצמם (בהם אני מבים קצת יותר). חוץ מזה, ובלי כל קשר, מומלץ לפנות לדובר הרכבת, מר בני נאור ([email protected]) ולבקש ממנו פרטים אודות סיכומים שנתיים של תנועות המשא בשנים האחרונות (שימו לב עד כמה אובדן הובלת הפחם מנמל אשדוד לתחנת הכח באשקלון פגע בהכנסות הרכבת) ונתונים לגבי התוכניות בעתיד (ויש כאלו, גם אם לא מספיק לטעמי).
 

יהוושע

New member
חן , האם ומתי חדלה הרכבת להוביל

רכבות משא בישראל
כמובן שנושא רכבות המשא בארץ, אפילו אם מתייחסים רק להווה, הוא גדול ומורכב, ולא אוכל לכסות כאן את כולו, אבל בכל זאת אנסה לתת כאן סקירונת קצרצרונת על הנושא, בהסתמך על הזכרון ועל הנתונים שמצויין בידי. כיום ישנה ברכבת ישראל חלוקה ארגונית לפי נושאים, כך שישנה חטיבת נוסעים (שאחראית על תנועת הנוסעים, התחנות, הקופאיות וכיו"ב), חטיבת משא, חטיבת תשתיות ועוד כל מיני אגפים מסייעים, כגון אגף שיווק (שכולל גם את משרד הדובר), אגף מחשוב, אגף התנועה (אותו נזכיר יותר בפירוט בהמשך), אגף מכונאות ועוד. כמובן שמי שאחראי על נושא הובלת המשא ברכבת הוא חטיבת התשתיות, אבל הגוף הזה לא קובע לוחות זמנים, לא מפעיל רכבות ולא בונה שלוחות. אפשר לומר מאוד בכלליות שזה הגוף שמרכז את פעילות שאר הגופים בנושא משא, בתוספת פעילויות שייחודיות למשא, עליהן הוא אחראי. באופן כללי, רכבות משא מיעד א´ ליעד ב´ אמורות לנסוע לפי לוח זמנים. לוח הזמנים הזה הוא חלק מלוח הזמנים הפנימי של הרכבת, שנקרא ´לוח הזמנים התפעולי´, והוא כולל את כל תנועות הרכבות המתוכננות, את תוכנית ההפעלה של כל הציוד וכן את זמני היציאה, המעבר וההגעה לכל התחנות, כולל אלו התפעוליות (כמו נעמן, קרית מוצקין תפעולית, צומת זבולון, דור, החותרים, כפר מנחם, דבירה ועוד). על יצירת לוח הזמנים התפעולי של הרכבת אחראי אגף התנועה, שעושה זאת בהתאם לדרישות הגורמים האחרים ובהתאם לאילוצים הקיימים כמו כמות קטרים וקרונות זמינה, מהירות מותרת בקטעי המסילה השונים וכיו"ב. כמובן שלוח הזמנים התפעולי הוא רק תוכנית, ובמציאות הרבה מאוד גורמים יכולים להשפיע עליו לרעה, כמו שכל נוסע קבוע ברכבת. באופן כללי, ניתן לומר שכאשר יש בעיות בלוח הזמנים, השאיפה היאלתת לרכבות המשא לאחר עכדי לאפשר לרכבות הנוסעים לאחר פחות. לוח הזמנים התפעולי הוא מסמך פנימי של הרכבת, ולכן רק אם אבא שלך או דודה שלך עובדת ברכבת יש לך סיכוי להשיגו. לגבי תדירות רכבות המשא - כמובן שבכל קטע מסילה יש תדירות אחרת, ולפעמים היא אפילו לא קבועה לגבי כל יום, מפני שבעת יש משא רב מאוד להוביל, תתכן הוצאת רכבת נוספת, שלא לפי לוח הזמנים, כדי להתמודד עם העומס. להלן שתי דוגמאות (לא מייצגות בהכרח) לתדירות יומית בימי חול של רכבות משא: - בקטע חיפה חוף הכרמל-תל ברוך - 7 לכל כיוון, ואחת נוספת צפונה רק בימי א´. רובן של רכבות אלו הן בשעות החשכה. (על אלו יש להוסיף תנועות רבות באיזור בנימינה-זכרון יעקב של קרונות רבד מהמחצבה). - בקטע באר שבע צפון-קרית גת - 13 לכל כיוון, בחלוקה בערך שווה של שעות אור וחושך. באופן כללי רכבות המשא לא מחולקות לפי סוג המטען בלוח הזמנים, מה שאומר שהן יוצאות מתחנת המוצא שלהן עם כל מה שהן יכולות לסחוב ושצריך להגיע לתחנת היעד - לדוגמה - רכבת מחצר העיתוק בחיפה לכיוון בני ברק יכולה להכיל מכולות למסוף בבני ברק, קרונות מחצבים ריקים לנגב וקרונות תבואה לממגורות בדרום ובבני ברק. ועכשיו, לתכל´ס - אילו מטענים מובלים ברכבת ישראל, ולאן. את החלוקה של סוגי המטענים נעשה דווקא לפי סוגי הקרונות, ולא לפי התכולה: סוגי המשאות הכי חשובים כיום ברכבת ישראל הם (לא לפי סדר מסוים) - מכולות, תבואה (גרעינים), פוספטים, אשלג, חצץ (כחומר בניין) וחומצה זרחתית. כמובן שבמכולות ניתן להעביר אין-ספור סוגי מטען אחרים. בנוסף, מועברת כמות רבה של חצץ לשימוש פנימי, כרבד (החצץ שתמוך במסילה ומחזיקה במקום). סוגי מטען שהועברו עד לפני שנים מעטות - גז נוזלי, דלק (עדיין מובל, אבל מעט), פחם, גזעי עצים ועוד. סוגי מטען שצפויים להופיע בשנים הקרובות - חול לבנייה, זבל רעיל, אשפה ביתית ואולי גם חזרה של הובלת הדלק. לגבי נקודות המוצא ויעדי הובלת המשא - פעם, בתקופת המנדט, נבנו מפעלים רבים ליד מסילת הברזל, ולכל מפעל כזה נסללה שלוחה. החל משנות ה-50, עת סיבסדה הממשלה את קניית המשאיות, סללה כבישים ועודדה הקמת איזורי תעשייה רחוקים מכל מסילה, גוועה הובלת המשא הכללי ברכבת, ונשארה רק ההובלה בכמויות גדולות (של רכבת שלמה). לפיכך, לא היה זה יותר כלכלי להחזיק שלוחות אל מפעלים שדורשים תנועה של קרונות בודדים מדי שבוע, וכך נעלמו א0-אט מרבית השלוחות התעשיתיות. גם צה"ל ויתר כבר מזמן על הובלה באמצעות הרכבת, למרות הכסף הרב שהושקע בפיתוח העניין בשנות ה-50 וה-60, וכיום לא ידוע לי על כל שלוחה לתוך מחנה צבאי, בניגוד למצב פעם. לעומת זאת, התפתחה מאוד בארץ ההובלה של מטענים גדולים (בסדר גודל של רכבת ומעלה), בייחוד בתחום המחצבים והאשלג מהנגב, הגרעינים (תבואה) והמכולות. בהתאמה, הנקודות החשובות למשא ברכבת ישראל כיום הן (רשימה חלקית בלבד!): - מסופי מכולות ומטענים אחרים- נמלי חיפה ואשדוד, חדרה מערב, בני ברק, באר שבע צפון ועוד. - מפעלים ומקורות משא - ´דגון´ בחיפה מרכז וממגורות אחרות בארץ (ליד תחנות נעמן, בני ברק ודבירה), הר צין (פוספטים ומכולות), צפע (חומצה, פוספטים, גופרית, אשלג), מחצבת בנימינה. - תחנות וחצרות עריכת רכבות משא עיקריות - חיפה (ליד המוסך), באר שבע, דימונה, בני ברק ועוד. - אתרים מעניינים/חשובים שאינם פעילים/קיימים עוד - השלוחות לצריפין, למתקן גלילות, לכפר סבא ולפתח תקווה, הקו מנהריה לבצת, תחנת נתניה, שלוחת מפעלי המלח בעתלית,השלוחות הצבאיות מאיזור חוף הכרמל והשלוחה לטירת הכרמל, שלוחות תעשיתיות באיזור בית שמש, השלוחה לתחנת הכח רוטנבר באשקלון ועוד ועוד ועוד. - אתרים/שלוחות מתוכננים/בהקמה - שלוחה לרמת חובב, שלוחה מקו ראש-העין לוד לתוך נתב"ג. כמו שניתן לראות זה נושא די גדול ומסועף, ואני מודה ששליטתי בו היא רק חלקית. למרות זאת, אשמח לנסות ולענות על שאלות יותר ספציפיות לגבי איזורים ומטענים מסוימים, וכמובן לגבי קרונות המשא עצמם (בהם אני מבים קצת יותר). חוץ מזה, ובלי כל קשר, מומלץ לפנות לדובר הרכבת, מר בני נאור ([email protected]) ולבקש ממנו פרטים אודות סיכומים שנתיים של תנועות המשא בשנים האחרונות (שימו לב עד כמה אובדן הובלת הפחם מנמל אשדוד לתחנת הכח באשקלון פגע בהכנסות הרכבת) ונתונים לגבי התוכניות בעתיד (ויש כאלו, גם אם לא מספיק לטעמי).
חן , האם ומתי חדלה הרכבת להוביל
מלט ממפעל נשר בחיפה ( בקרונות הבטון בעלי שני ה " שפיצים " ) ? האם אין יותר פעילות על השלוחה הזו? מדוע אין הרכבת מובילה יותר גז , דלק ( מעט , לדבריך ) פחם וגזעי עצים? ( אני זוכר שבבנימינה ובזכרון היה מסוף העמסה של גזעי עצים עד לפני מס´ שנים ). האם ההובלה ברכבת לא אמורה להיות זולה ובטיחותית יותר? מתי הפסיקה הרכבת להוביל פרי הדר? יש אפשרות שתכניס ב " חדשות הרכבת " במסגרת הציוד הנייד גם את סוגי קרונות המשא השונים? זה יכול להיות מעניין מאוד . אגב , היו גם הרבה שלוחות משא באזור תל חנן - נשר , בילדותי אני עדיין זוכר שם קרונות משא . ידוע לך מתי הופסקה שם הפעילות? אילו סוגי משאות הועמסו על רכבות המשא בי-ם , כשהתחנה הייתה עדיין פעילה?
 
משא ברכבת ישראל

חן , האם ומתי חדלה הרכבת להוביל
מלט ממפעל נשר בחיפה ( בקרונות הבטון בעלי שני ה " שפיצים " ) ? האם אין יותר פעילות על השלוחה הזו? מדוע אין הרכבת מובילה יותר גז , דלק ( מעט , לדבריך ) פחם וגזעי עצים? ( אני זוכר שבבנימינה ובזכרון היה מסוף העמסה של גזעי עצים עד לפני מס´ שנים ). האם ההובלה ברכבת לא אמורה להיות זולה ובטיחותית יותר? מתי הפסיקה הרכבת להוביל פרי הדר? יש אפשרות שתכניס ב " חדשות הרכבת " במסגרת הציוד הנייד גם את סוגי קרונות המשא השונים? זה יכול להיות מעניין מאוד . אגב , היו גם הרבה שלוחות משא באזור תל חנן - נשר , בילדותי אני עדיין זוכר שם קרונות משא . ידוע לך מתי הופסקה שם הפעילות? אילו סוגי משאות הועמסו על רכבות המשא בי-ם , כשהתחנה הייתה עדיין פעילה?
משא ברכבת ישראל
לגבי הובלת המלט - אינני יודע בדיוק מתי בדיוק הופסקה הובלת המלט ברכבת ישראל, אבל אני יכול לומר שבשנת 1992 היא כבר לא הייתה קיימת, ואילו לקראת סוף שנות ה-80 עדיין כן, כך שזוהי התקופה בה היא הופסקה. לגבי שאלת ה-´למה הרכבת לא מובילה את זה יותר?´ אתה ואני יודעים שהובלת משא ברכבת היא יותר חסכונית בבחינה כוללת, מפני שהיא יותר בטוחה, פחות מזהמת את האוויר ועוד ועוד. כנראה שאתה, אני ועוד מספר אנשים קטן יחסית בארץ הם היחידים שיודעים את זה, מפני שעוד מלפני קום המדינה, ובמיוחד אחרי קום המדינה, פועלת הממשלה במרץ לסבסוד גורף של ההובלה בכבישים - תפוזים לא מובלים יותר מפני שהממשלה סיבסדה לכל הקיבוצים רכישת משאיות, הממשלה בנתה ´בחינם´ כבישים מהירים וגדולים לכל מקום, הממשלה לא בדיוק מקפידה שמי שנוהג בכבישים יינהג לפי החוקים שנקבעו בכנסת והתקנות של משרד התחבורה ועוד ועוד. לכל מה שתיארתי לעיל קוראים תחרות לא הוגנת (ובאנגלית - Unlevel Playing Field), והוא נגרם בגלל שאנחנו כולנו בני אדם, עם כל המגרעות הכרוכות בכך. קחו בחשבון שעלות ההובלה במשאית ממפעל בכרמיאל למחסן שיווק בקרית גת, עם השכר הנמוך של הנהגים לשעה (שמפוצה ע"י נהיגה של הרבה שעות ללא מנוחה), סטנדרטי הבטיחות הנמוכים של החזקת המשאית, המסים היחסית נמוכים שהיא נדרשת לשלם (בהתחשב בנזק שהיא גורמת לסביבה ולכביש) היא יותר נמוכה מאשר הובלה של המטען במשאית לתחנת משא דמיונית בעכו (כי הרי המפעל נבנה בכרמיאל, ללא קישור מסילתי), השטעון (העברה מאמצעי הובלה אחד לאחר), ההסעה ברכבת לתחנת קרית גת, שטעון נוסף והובלה במשאית למחסן השיווק (שנבנה גם הוא ללא שלוחה מסילתית). ההובלה במשאית תהיה גם יותר מהירה, למרות הפקקים, מפני שהנהג נוסע כמו מטורף (כדי להספיק עוד הובלה), ומפני שאין שטעונים בדרך. יש גם מגוון בעיות כאילו-אובייקטיביות בהובלת מטען כללי ברכבת, כמו הזמן והעלות הנדרשים לעיתוק קרונות בודדים ממגוון מקורות לרכבת אחת שמובילה אותם לתחנת עריכה אחרת, ממנה שוב יש להובילם למספר יעדים ועוד, אבל לא נכנס לזה עכשיו. בכל מקרה, יש פתרונות גם לבעיות אלו, אבל הם דורשים גם התערבות חיצונית (של השלטון) על מנת להפוך לכדאיים. לגבי עמוד על קרונות משא באתר ´חדשות הרכבת´ - עמוד כזה בהחלט נמצא ברשימת ה-´לעשות´ שלנו, כמו מליון ואחד דברים אחרים, אבל מכיוון שכידוע אנחנו רק בן אדם וחצי (איתי בירגר ואני כעוזר מהצד), ושנינו עסוקים, לוקח הרבה זמן לממש את כל החלומות. לגבי תל-חנן (בין חיפה לנשר) - אם אני מבין נכון, השלוחות הרבות שקיימות גם היום מאחורי מתחם ´גרינברג´ לא שימשו כשלוחות למפעלים אלא יותר לעריכה ואחסון של קרונות. אני לא בטוח לחלוטין לגבי זה, אבל אני יכול לומר שלפחות בעשר השנים האחרונות הן משמשות כמקום אחסון לקרונות רכבת שהוצאו מהשירות ומחכים למכירה/גריטה. לפיכך, אפשר למצוא שם מגוון קרונות, חלקם מאוד ישנים ואף מוזרים (כמו הקרון הגדול ביותר של רכבת ישראל שהוא במקרה גם הראשון שהיא קנתה, קרונות מלט ועוד). לגבי תחנת ירושלים - בפעם היחידה שביקרתי בה כבן-אדם בוגר (בערך) כל מה שראיתי בה מבחינת משא היה מסוף מכולות (שעד אז כבר הצטמצם מאוד ביחס לשנות ה-80). כמובן שבעבר הרחוק היתה אליה גם הובלה של מטען כללי, ולא רחוק ממנה יש/היתה שלוחה של דלק.
 

איליה.

New member
המסילה למפעל נשר

משא ברכבת ישראל
לגבי הובלת המלט - אינני יודע בדיוק מתי בדיוק הופסקה הובלת המלט ברכבת ישראל, אבל אני יכול לומר שבשנת 1992 היא כבר לא הייתה קיימת, ואילו לקראת סוף שנות ה-80 עדיין כן, כך שזוהי התקופה בה היא הופסקה. לגבי שאלת ה-´למה הרכבת לא מובילה את זה יותר?´ אתה ואני יודעים שהובלת משא ברכבת היא יותר חסכונית בבחינה כוללת, מפני שהיא יותר בטוחה, פחות מזהמת את האוויר ועוד ועוד. כנראה שאתה, אני ועוד מספר אנשים קטן יחסית בארץ הם היחידים שיודעים את זה, מפני שעוד מלפני קום המדינה, ובמיוחד אחרי קום המדינה, פועלת הממשלה במרץ לסבסוד גורף של ההובלה בכבישים - תפוזים לא מובלים יותר מפני שהממשלה סיבסדה לכל הקיבוצים רכישת משאיות, הממשלה בנתה ´בחינם´ כבישים מהירים וגדולים לכל מקום, הממשלה לא בדיוק מקפידה שמי שנוהג בכבישים יינהג לפי החוקים שנקבעו בכנסת והתקנות של משרד התחבורה ועוד ועוד. לכל מה שתיארתי לעיל קוראים תחרות לא הוגנת (ובאנגלית - Unlevel Playing Field), והוא נגרם בגלל שאנחנו כולנו בני אדם, עם כל המגרעות הכרוכות בכך. קחו בחשבון שעלות ההובלה במשאית ממפעל בכרמיאל למחסן שיווק בקרית גת, עם השכר הנמוך של הנהגים לשעה (שמפוצה ע"י נהיגה של הרבה שעות ללא מנוחה), סטנדרטי הבטיחות הנמוכים של החזקת המשאית, המסים היחסית נמוכים שהיא נדרשת לשלם (בהתחשב בנזק שהיא גורמת לסביבה ולכביש) היא יותר נמוכה מאשר הובלה של המטען במשאית לתחנת משא דמיונית בעכו (כי הרי המפעל נבנה בכרמיאל, ללא קישור מסילתי), השטעון (העברה מאמצעי הובלה אחד לאחר), ההסעה ברכבת לתחנת קרית גת, שטעון נוסף והובלה במשאית למחסן השיווק (שנבנה גם הוא ללא שלוחה מסילתית). ההובלה במשאית תהיה גם יותר מהירה, למרות הפקקים, מפני שהנהג נוסע כמו מטורף (כדי להספיק עוד הובלה), ומפני שאין שטעונים בדרך. יש גם מגוון בעיות כאילו-אובייקטיביות בהובלת מטען כללי ברכבת, כמו הזמן והעלות הנדרשים לעיתוק קרונות בודדים ממגוון מקורות לרכבת אחת שמובילה אותם לתחנת עריכה אחרת, ממנה שוב יש להובילם למספר יעדים ועוד, אבל לא נכנס לזה עכשיו. בכל מקרה, יש פתרונות גם לבעיות אלו, אבל הם דורשים גם התערבות חיצונית (של השלטון) על מנת להפוך לכדאיים. לגבי עמוד על קרונות משא באתר ´חדשות הרכבת´ - עמוד כזה בהחלט נמצא ברשימת ה-´לעשות´ שלנו, כמו מליון ואחד דברים אחרים, אבל מכיוון שכידוע אנחנו רק בן אדם וחצי (איתי בירגר ואני כעוזר מהצד), ושנינו עסוקים, לוקח הרבה זמן לממש את כל החלומות. לגבי תל-חנן (בין חיפה לנשר) - אם אני מבין נכון, השלוחות הרבות שקיימות גם היום מאחורי מתחם ´גרינברג´ לא שימשו כשלוחות למפעלים אלא יותר לעריכה ואחסון של קרונות. אני לא בטוח לחלוטין לגבי זה, אבל אני יכול לומר שלפחות בעשר השנים האחרונות הן משמשות כמקום אחסון לקרונות רכבת שהוצאו מהשירות ומחכים למכירה/גריטה. לפיכך, אפשר למצוא שם מגוון קרונות, חלקם מאוד ישנים ואף מוזרים (כמו הקרון הגדול ביותר של רכבת ישראל שהוא במקרה גם הראשון שהיא קנתה, קרונות מלט ועוד). לגבי תחנת ירושלים - בפעם היחידה שביקרתי בה כבן-אדם בוגר (בערך) כל מה שראיתי בה מבחינת משא היה מסוף מכולות (שעד אז כבר הצטמצם מאוד ביחס לשנות ה-80). כמובן שבעבר הרחוק היתה אליה גם הובלה של מטען כללי, ולא רחוק ממנה יש/היתה שלוחה של דלק.
המסילה למפעל נשר
היתה עדיין פעילה בשנת 1991. אני זוכר שלפעמים כשהייתי עובר בצ´ק-פוסט, הייתי רואה את המחסום יורד וכל כלי הרכב שנוסעים לכיוון הקריות מחכים שהרכבת תעבור. בהתחשב בזה שעליתי לארץ בספטמבר 1990, המסילה עדיין היתה פעילה ב-1991.
 

dvir golan

New member
הובלת פרי הדר

חן , האם ומתי חדלה הרכבת להוביל
מלט ממפעל נשר בחיפה ( בקרונות הבטון בעלי שני ה " שפיצים " ) ? האם אין יותר פעילות על השלוחה הזו? מדוע אין הרכבת מובילה יותר גז , דלק ( מעט , לדבריך ) פחם וגזעי עצים? ( אני זוכר שבבנימינה ובזכרון היה מסוף העמסה של גזעי עצים עד לפני מס´ שנים ). האם ההובלה ברכבת לא אמורה להיות זולה ובטיחותית יותר? מתי הפסיקה הרכבת להוביל פרי הדר? יש אפשרות שתכניס ב " חדשות הרכבת " במסגרת הציוד הנייד גם את סוגי קרונות המשא השונים? זה יכול להיות מעניין מאוד . אגב , היו גם הרבה שלוחות משא באזור תל חנן - נשר , בילדותי אני עדיין זוכר שם קרונות משא . ידוע לך מתי הופסקה שם הפעילות? אילו סוגי משאות הועמסו על רכבות המשא בי-ם , כשהתחנה הייתה עדיין פעילה?
הובלת פרי הדר
במשך למעלה מחמישים שנה הייתה הרכבת שם נירדף לשינוע פרי הדר. החל משנות ה -20 של המאה ה- 20 ניטעו פרדסים רבים לאורך כל מישור החוף. את פרי ההדר היו אורזים בפרדסים עצמם ומעבירים על גבי גמלים לנמל יפו. שיטה מסורבלת זו פינתה עד מהרה את מקומה לטובת הרכבת שהוכיחה את עצמה ככלי התחבורה האמין והזול יותר להעברת פרי הדר לנמלים וזו בתקופה בה כמעט לא היו משאיות או כבישים ראויים לשמם בארץ. בשנת 1921 ניסללה שלוחה מתחנת ראש העין לפתח תקוה. מסילה זו שימשה בעיקר להובלת פרי הדר מפתח תקוה לנמל יפו וחיפה. לתחנת חדרה מזרח ניסלל אף באותה תקופה כביש האגרה הראשון בארץ שמטרתו לאפשר העברת פרי הדר מהמושבה לתחנת הרכבת מבלי לשקוע בשבילים הבוציים של החורף. תחנות נוסעים רבות היו במהלך חודשי החורף הופכות לתחנות שיטעון לתיבות פרי הדר לעיתים על חשבון תנועת נוסעים בם. תחנת רחובות הייתה הבולטת שבהם, סביבה הוקמו בתי אריזה רבים ובשלב כל שהוא עברה בתחנה שליש מכמות פרי ההדר שנארז בארץ. גם תושבי הארץ הערבים השתמשו בתחנות הרכבת לשיטעון פרי הדר . תחנות כמו בעזה מג´דל ויבנה נישלח פרי הדר בכמויות גדולות לנמלי חיפה יפו או לנמל אלכסנדריה שבמצרים. לאחר קום המדינה המשיכה המגמה ואף ניסללו שלוחות לתוף בתי האריזה עצמם ( כמו בתי האריזה של "יכין" באשקלון ויבנה) אולם התרבות המשאיות והתפתחות הכבישים הביאו לירידה בכמות ההדרים הארוזה שנעה ברכבת ובסוף שנות השישים פסקה הובלת פרי הדר ברכבת כליל.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה