רכבות משא בישראל
כמובן שנושא רכבות המשא בארץ, אפילו אם מתייחסים רק להווה, הוא גדול ומורכב, ולא אוכל לכסות כאן את כולו, אבל בכל זאת אנסה לתת כאן סקירונת קצרצרונת על הנושא, בהסתמך על הזכרון ועל הנתונים שמצויין בידי. כיום ישנה ברכבת ישראל חלוקה ארגונית לפי נושאים, כך שישנה חטיבת נוסעים (שאחראית על תנועת הנוסעים, התחנות, הקופאיות וכיו"ב), חטיבת משא, חטיבת תשתיות ועוד כל מיני אגפים מסייעים, כגון אגף שיווק (שכולל גם את משרד הדובר), אגף מחשוב, אגף התנועה (אותו נזכיר יותר בפירוט בהמשך), אגף מכונאות ועוד. כמובן שמי שאחראי על נושא הובלת המשא ברכבת הוא חטיבת התשתיות, אבל הגוף הזה לא קובע לוחות זמנים, לא מפעיל רכבות ולא בונה שלוחות. אפשר לומר מאוד בכלליות שזה הגוף שמרכז את פעילות שאר הגופים בנושא משא, בתוספת פעילויות שייחודיות למשא, עליהן הוא אחראי. באופן כללי, רכבות משא מיעד א´ ליעד ב´ אמורות לנסוע לפי לוח זמנים. לוח הזמנים הזה הוא חלק מלוח הזמנים הפנימי של הרכבת, שנקרא ´לוח הזמנים התפעולי´, והוא כולל את כל תנועות הרכבות המתוכננות, את תוכנית ההפעלה של כל הציוד וכן את זמני היציאה, המעבר וההגעה לכל התחנות, כולל אלו התפעוליות (כמו נעמן, קרית מוצקין תפעולית, צומת זבולון, דור, החותרים, כפר מנחם, דבירה ועוד). על יצירת לוח הזמנים התפעולי של הרכבת אחראי אגף התנועה, שעושה זאת בהתאם לדרישות הגורמים האחרים ובהתאם לאילוצים הקיימים כמו כמות קטרים וקרונות זמינה, מהירות מותרת בקטעי המסילה השונים וכיו"ב. כמובן שלוח הזמנים התפעולי הוא רק תוכנית, ובמציאות הרבה מאוד גורמים יכולים להשפיע עליו לרעה, כמו שכל נוסע קבוע ברכבת. באופן כללי, ניתן לומר שכאשר יש בעיות בלוח הזמנים, השאיפה היאלתת לרכבות המשא לאחר עכדי לאפשר לרכבות הנוסעים לאחר פחות. לוח הזמנים התפעולי הוא מסמך פנימי של הרכבת, ולכן רק אם אבא שלך או דודה שלך עובדת ברכבת יש לך סיכוי להשיגו. לגבי תדירות רכבות המשא - כמובן שבכל קטע מסילה יש תדירות אחרת, ולפעמים היא אפילו לא קבועה לגבי כל יום, מפני שבעת יש משא רב מאוד להוביל, תתכן הוצאת רכבת נוספת, שלא לפי לוח הזמנים, כדי להתמודד עם העומס. להלן שתי דוגמאות (לא מייצגות בהכרח) לתדירות יומית בימי חול של רכבות משא: - בקטע חיפה חוף הכרמל-תל ברוך - 7 לכל כיוון, ואחת נוספת צפונה רק בימי א´. רובן של רכבות אלו הן בשעות החשכה. (על אלו יש להוסיף תנועות רבות באיזור בנימינה-זכרון יעקב של קרונות רבד מהמחצבה). - בקטע באר שבע צפון-קרית גת - 13 לכל כיוון, בחלוקה בערך שווה של שעות אור וחושך. באופן כללי רכבות המשא לא מחולקות לפי סוג המטען בלוח הזמנים, מה שאומר שהן יוצאות מתחנת המוצא שלהן עם כל מה שהן יכולות לסחוב ושצריך להגיע לתחנת היעד - לדוגמה - רכבת מחצר העיתוק בחיפה לכיוון בני ברק יכולה להכיל מכולות למסוף בבני ברק, קרונות מחצבים ריקים לנגב וקרונות תבואה לממגורות בדרום ובבני ברק. ועכשיו, לתכל´ס - אילו מטענים מובלים ברכבת ישראל, ולאן. את החלוקה של סוגי המטענים נעשה דווקא לפי סוגי הקרונות, ולא לפי התכולה: סוגי המשאות הכי חשובים כיום ברכבת ישראל הם (לא לפי סדר מסוים) - מכולות, תבואה (גרעינים), פוספטים, אשלג, חצץ (כחומר בניין) וחומצה זרחתית. כמובן שבמכולות ניתן להעביר אין-ספור סוגי מטען אחרים. בנוסף, מועברת כמות רבה של חצץ לשימוש פנימי, כרבד (החצץ שתמוך במסילה ומחזיקה במקום). סוגי מטען שהועברו עד לפני שנים מעטות - גז נוזלי, דלק (עדיין מובל, אבל מעט), פחם, גזעי עצים ועוד. סוגי מטען שצפויים להופיע בשנים הקרובות - חול לבנייה, זבל רעיל, אשפה ביתית ואולי גם חזרה של הובלת הדלק. לגבי נקודות המוצא ויעדי הובלת המשא - פעם, בתקופת המנדט, נבנו מפעלים רבים ליד מסילת הברזל, ולכל מפעל כזה נסללה שלוחה. החל משנות ה-50, עת סיבסדה הממשלה את קניית המשאיות, סללה כבישים ועודדה הקמת איזורי תעשייה רחוקים מכל מסילה, גוועה הובלת המשא הכללי ברכבת, ונשארה רק ההובלה בכמויות גדולות (של רכבת שלמה). לפיכך, לא היה זה יותר כלכלי להחזיק שלוחות אל מפעלים שדורשים תנועה של קרונות בודדים מדי שבוע, וכך נעלמו א0-אט מרבית השלוחות התעשיתיות. גם צה"ל ויתר כבר מזמן על הובלה באמצעות הרכבת, למרות הכסף הרב שהושקע בפיתוח העניין בשנות ה-50 וה-60, וכיום לא ידוע לי על כל שלוחה לתוך מחנה צבאי, בניגוד למצב פעם. לעומת זאת, התפתחה מאוד בארץ ההובלה של מטענים גדולים (בסדר גודל של רכבת ומעלה), בייחוד בתחום המחצבים והאשלג מהנגב, הגרעינים (תבואה) והמכולות. בהתאמה, הנקודות החשובות למשא ברכבת ישראל כיום הן (רשימה חלקית בלבד!): - מסופי מכולות ומטענים אחרים- נמלי חיפה ואשדוד, חדרה מערב, בני ברק, באר שבע צפון ועוד. - מפעלים ומקורות משא - ´דגון´ בחיפה מרכז וממגורות אחרות בארץ (ליד תחנות נעמן, בני ברק ודבירה), הר צין (פוספטים ומכולות), צפע (חומצה, פוספטים, גופרית, אשלג), מחצבת בנימינה. - תחנות וחצרות עריכת רכבות משא עיקריות - חיפה (ליד המוסך), באר שבע, דימונה, בני ברק ועוד. - אתרים מעניינים/חשובים שאינם פעילים/קיימים עוד - השלוחות לצריפין, למתקן גלילות, לכפר סבא ולפתח תקווה, הקו מנהריה לבצת, תחנת נתניה, שלוחת מפעלי המלח בעתלית,השלוחות הצבאיות מאיזור חוף הכרמל והשלוחה לטירת הכרמל, שלוחות תעשיתיות באיזור בית שמש, השלוחה לתחנת הכח רוטנבר באשקלון ועוד ועוד ועוד. - אתרים/שלוחות מתוכננים/בהקמה - שלוחה לרמת חובב, שלוחה מקו ראש-העין לוד לתוך נתב"ג. כמו שניתן לראות זה נושא די גדול ומסועף, ואני מודה ששליטתי בו היא רק חלקית. למרות זאת, אשמח לנסות ולענות על שאלות יותר ספציפיות לגבי איזורים ומטענים מסוימים, וכמובן לגבי קרונות המשא עצמם (בהם אני מבים קצת יותר). חוץ מזה, ובלי כל קשר, מומלץ לפנות לדובר הרכבת, מר בני נאור (
[email protected]) ולבקש ממנו פרטים אודות סיכומים שנתיים של תנועות המשא בשנים האחרונות (שימו לב עד כמה אובדן הובלת הפחם מנמל אשדוד לתחנת הכח באשקלון פגע בהכנסות הרכבת) ונתונים לגבי התוכניות בעתיד (ויש כאלו, גם אם לא מספיק לטעמי).
