ריטלין

הרופא ההוא דיבר שטויות

והאנלוגיה הזו הרי לא מחזיקה מים כי לא מדובר בכאב או חולי, אלא בתסמונת שנולדת עם הילד ומתה עימו בזקנתו, כל חיין, 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה של חוסר בדופאמין להעברת מסרים בין הנוירונים במח. השוואה כל כך מטומטמת לא שמעתי מזמן ומה שהוא סומך עליו, בעצם, זה קצת כמו המחזירים בתשובה - הוא סומך על כך שהקהל שלו לא יודע את האמת ולכן קל להפחדה. לא ברור מהכתבה מה האינטרס הכלכלי או האחר שלו, אולם אני מוכנה להמר שיש כזה. וריטלין לא ממכר לכן לא ניתן להתייחס לכך כאל "עובדה". אם קיימת עובדה, הרי שהיא שריטלין אינו ממכר. רוב הילדים לומדים עם השנים לקחת ריטלין רק על פי צורך ולא כל הזמן (נניח, לפני בחינה או עבודה גדולה). השיטות לעבוד עם הפרעות קשב הן רבות וטובות, אולם יש ילדים ששום שיטה לא תגיע אליהם ותיגע בהם ללא התרופה שתאפשר לרמות הדופאמין לעלות ולהיות קשובים לשיטות. הצורך בריטלין יורד ככל שהאימון בשיטות חלופיות עולה - אולם זה תהליך ארוך ומייגע. הדרכים שאת קוראת להן אלטרנטיביות אינן אלטרנטיביות אלא לחלוטין מיינסטרימיות, כמו הריטלין ולצידו.
 

שבלולי1

New member
מסכימה איתך

מערכת החינוך אינה בנויה ואינה מסוגלת לתת מענה לילדים עם בעיות קשב וריכוז או בעיות התנהגותיות - והפתרון שלהם הוא הריטלין. ישנם ילדים שאכן זקוקים לריטלין אך מה אם אותם ילדים שלא זקוקים וכן נותנים להם?!
 
האגדה של ילדים שאינם זקוקים

ובכל זאת נותנים להם, הגיעה זמנה להעלם מהעולם ביחד עם עוד מיתוסים מופרכים ומזיקים שקיימים בחיינו. איזה ביסוס יש לכן לזה? נראה לי תוצר לוואי רע מאוד של מלחמת אינטרסים כלכליים לא ישרה במיוחד שמקיימים מעגלי הוודו של הרפואה המשלימה, השרלטנים שבהם (כי יש הרבה נפלאים ביניהם). כשאת אומרת דבר כזה, את תורמת את חלקך להחלת נזק ממשי על ילדי ADHD שאת אפילו לא מכירה....לא חבל?
 

צימעס

New member
את מתעלמת מהלחץ הכלכלי שקיים

גם מהצד השני - חברות התרופות (תועמלנים, כנסים, ברושורים וכו'), וכן שוכחת את חוליי הרפואה הפטרנליסטית, שכלל, תעדיף להציע תרופה ו"להורות" ליטול אותה על פני לפרוש בפני ההורים את כל אפשרויות הטיפול, ולאפשר להם לבחור. (אני מכלילה, אבל גם אם 30% מהרופאים כאלה, זה המון!) אני לא מכירה את הריטאלין, אבל בטוחה, שכמו כל תרופה, הוא סובל משתי הבעיות הנ"ל, וחשוב לאזן אותן ע"י קריאה חוזרת ונשנית לבדוק את האלטרנטיבות (גם אם זה רק לחלק מהילדים - זה חשוב!).
 
אני לא מכירה הורים

שנותנים ריטאלין "סתם" או כי חברת התרופות הקסימה אותם בפרסום ייחודי כלשהו. בואי לא ניסחף. האינטרס של חב' התרופות ברור אולם השוק אינו ממוצה עדיין, כי הרבה פחות מדי ילדים שיכלו להעזר בריטאלין, מודעים בכלל לקיומו או לחלופין - הוריהם אינם מאפשרים להם לקחת את התרופה. לא צריך ילדים בלי ADHD כדי להגדיל את המכירות - הורדת סף הדמוניזציה לכשעצמה תעשה יופי של עבודה לחברות הללו. בגבולות הללו אני לא נגדם, בכלל, כי: 1. מכירות = זמינות של התרופה לנזקקיה 2. יותר ילדים ינצלו מחיים של תת הזגיות ופגיעה רגשית עמוקה בזכות זה. לשם הבהרה - עומר אובחן כ- ADHD Non attentive type (מה שהיה קודם ADD) ואם יזדקק לתרופות - זה יהיה בחטיבה או בתיכון, עם עליית נפחי הלימודים משמעותית. וגם אז לא בטוח. אולם, מיד עם האבחנה למדתי ועדיין ממשיכה ללמוד את הנושא, השתתפתי בקבוצת הורים, ראיתי ושמעתי מקרוב - ואני (מה לעשות) חושבת שכל תרופה (ובמיוחד כזו כמו הריטאלין שאינה ממכרת ואינה נשארת בגוף) שעוזרת לשפר את איכות חייהם של הילדים, היא ברכה לכולנו.
 

צימעס

New member
לא "סתם" כי חברת התרופות,

אלא "כי הרופא אמר", בלי שהם למדו על הנושא כמה הרבה שאת למדת עליו.
 
אני מסופקת

התהליך הוא מאוד תובעני, מטיבו. יש כאן תהליך שמתחיל מוקדם ומייצר הרבה לימוד הדרגתי, הורים גם לא מגיעים סתם לרופא....mishtal הרחיבה בנושא, שמי לב לדבריה.
 

אלי ו.

New member
זה לא עובד ככה ../images/Emo70.gif

רופא הילדים אינו יכול להחליט על מתן ריטלין. התהליך שונה. זה תחיל בילד שלא מסתדר במסגרת (בי"ס/גן) מגיעות תלונות להורים. הילד לא יכול להשאר בכיסא יותר מדקה או שתיים, הוא מתפרע, מרביץ או תופעה דומה. בשלב הראשון כולם יאמרו ילד שובב, אח"כ עולים חששות שמדובר ביותר מסתם שובבות. בשלב הבא, הגיעו מים עד נפש, וההורים פונים לאבחון אצל פסיכיאטר קליני או אצל נוירולוג. מעבר להתרשמות, ולשיחה ובדיקה אם הילד עונה להגדרות ה DSM, בד"כ הילד גם יעבור בדיקת TOVA שהיא בדיקת יכולת ריכוז בלי ריטלין ואח"כ עם ריטלין. רק אם ההתרשמות היא שהילד אכן סובל מבעית קשב וריכוז, ובדיקת ה TOVA אכן שהילד לא תפקד כמו שמצופה מבני גילו ללא ריטלין, והריטלין עזר לו לשפר משמעותית את הביצועים, רק אז יומלץ לנסות ריטלין. גם אז ההמלצה תהיה לשלב את הריטלין עם טיפולים התנהגותיים/פסיכולוגיים כדי להשתמש בריטלין כ"קביים" לילד.
 

limori

New member
מסכימה עם ליליה ואני אזמין לכאן את

חגית שהיא שופעת בידע לגבי רטלין ועם הרבה נסיון.
 
היופי והיפוכו הם בעיני המסתכל/ת

ראיתי והמרואיינים הרגיזו אותי בדיוק מהסיבה ההפוכה. הכתבה היתה מסע דמוניזציה מאורגן היטב ושקרי ברובו נגד הריטלין, כשהרופא היחידי שדבר דברי טעם היה זה שדיבר על הסרטן אבל הוא לחלוטין לא אמר את מה שאת אומרת כאן - אלא ציין שודאי שהריטלין יזיק למי שאינם לוקים בתסמונת, כמו - להבדיל - תרופות לסרטן שיינתנו למי שאינם חולים בסרטן. אולם כאן וכאן - למי שנזקקים להן - התרופות טובות ונכונות. אני קוראת את מה שכתבת ונראה לי שהם מאוד הצליחו עם הדמוניזציה שניסו לעשות אמש, כי את לא אומרת מילה על ילדים והורים שהעידו מול המצלמה (כשפניהם מוכשחים), שלפני הריטלין חייהם לא היו חיים וחיי הילדים היו מועדים להדרדרות מוחלטת ולחוסר מיצוי ודחייה אישית וחברתית - עד שבאה התרופה ואיפשרה להם את הנגישות אל עצמם ואל יכולותיהם. אף אחד/ת לא מעודד/ת שימוש בתרופה אלא מה שעושים (וטוב שכך) זה מפרסמים את האמיתות הנכונות עליה, כדי שהורים יחששו פחות לתת אותה לילדיהם. כי החשש הזה קובר עבור הרבה ילדים את הסיכוי לחיים של אושר וכבוד. לכן אני מוצאת שצריך לחשוב 8 פעמים ולבדוק טוב את העובדות לפני שכותבים נגדה. למשל - יש 70 שנות מחקר על כך שהתרופה |דגש|לחלוטין לא ממכרת - אז איך עולה רופא שחצן ואינטרסנט ואומר שהיא כן? ולגבי תופעות לוואי - התרופה ניתנת בפיקוח רפואי ובקרה הדוקים. ראית פעם תרופה שתופעות הלוואי שלה אינן מצמררות כל קורא/ת? נסי אקמול, לשם ההתחלה.... התופעות תלויות במינונים וכולן ידועות ונמדדות הן בחומרתן והן ביתרונות שנגזרים המינונים שגורמים להם. חוץ מיזה שהריטאלין כבר מזמן אינה התרופה היחידה והנפוצות של האחרות אינה קטנה במיוחד, אז למה נטפלים לריטלין? הרשי לי לנחש....פופוליזם, בורות ציבורית ואינטרסים כלכליים. ועוד משהו - אין ילדים (למעט מאוד בשוליים) שמטופלים תרופתית בלי טיפולים משלימים. ההנחה שנגזרה מהכתבה המוטית הזו היא שזה לא כך. בורות מצמררת. את יכולה להרגע, נוננה - הריטלין נפלא למי שזה טוב לו/ה ולא נעשה בו שימוש לרעה (לפחות לא במימדים הדמוניים שהוצגו אמש).
 

mishtal

New member
ועוד משהו לגבי החלטתו של הרופא

לתת ריטלין- בד"כ הוא מסמתך על חוות דעת שונות לרבות זו של המורה, המכירה היטב את הילד, מטפלים שונים כגון מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת וכ'ו. הדמויות הללו עובדות עם הילד באופן אינטנסיבי ויכולות לתת תיאור תפקודי די מדוייק. אני דווקא חושבת שלעיתים נעשות טעויות הפוכות. יש ילדים עם בעיות קשב וריכוז בולטות שלא תמיד הנוירולוג "עולה עליהם" במפגש של חצי שעה עם הילד. (במיוחד לאור העובדה שהחצי שעה היא מגוונת והילד לא נדרש להשלים משימה אחת ולהתמיד בה!)
 
ממש ממש ממש מסכימה!

ואני חושבת שהדגש הוא לעודד את השימוש אצל מי שזקוק לתרופה. לא אצל כל ילד שלא יודעים מה לעשות איתו... כמו שליליה כותבת, התרופה ניתנת בפיקוח רפואי מלא. יש ילדים שחייהם אינם חיים ללא התרופה. יש ילדים שאפילו לנסות לאבחן אותם נעשה בלתי אפשרי, כי ללא התרופה הם פשוט לא משתפים פעולה. שלא נדבר על הטיפול שאח"כ, שדורש את שיתוף הפעולה הזה. אז כן, צריך לבדוק כל תרופה שאנחנו נוטלים או נותנים לילדינו במיליון עיניים. אבל לבוא מראש ולצאת נגד תרופה שעוזרת לכל כך הרבה אנשים, בלי לקחת בחשבון את החיובי שבה, זה קצת לטמון ראש בחול מבחינתי.
 

nonana

New member
אינטרסים כלכליים מאיזה כיוון?

ולחברה שמייצרת ריטלין אין את האינטרסים שלה? אינטרס כלכלי קיים אצל כולם אז למה כשזה מגיע ממשרד הבריאות זה לגיטימי? למה ילדים אחרים שלא זקוקים כלל לריטלין מקבלים אחד? למה הריטלין הפך בעשור האחרון כל כך פופולרי? ודבר נוסף, מערכת החינוך לא משמרת את דרכה למרות שהדור השתנה אפילו אבוליציונית? והדרישות היום אחרות לגמריי? במקום זאת משרד החינוך מתקצץ, יש יותר תלמידים בכיתה, פחות יחס אישי, חוסר יכולת של מורים להתיחס לילדים עם קשיים כאלו ואחרים ואופס- בא נושא הריטלין לילד שיותר קשה לו. אני פגשתי ילדים רבים שמשתמשים בריטלין שממש לא היו צריכים. גם כאן הקלות שנותנים תרופה זו מפחידה לא פחות. וכן, הוא השווה את מתן התרופה למתן תרופה של חולה סרטן- באותו לבל, מפחיד לחשוב שרופא משווה לריטלין כמו לתרופה של חולה סרטן, לב.
 

mishtal

New member
אני לא יודעת

על איזו קלות במתן התרופה את מדברת אבל אני מניחה שרוב ההורים ורוב הרופאים לא נותנים לילד ריטלין רק כי התחשק להם יום בהיר אחד לתת ריטלין. בד"כ הם עוברים מסכת ייסורים כבר משנות הגן כי הבעיות לא מופיעות פתאום בכתה א'. אז דווקא נראה לי שברוב המקרים ההורה הממוצע מתלבט לפני שהוא מחליט לתת את התרופה ולעיתים גם מנסה לפני כן טיפולים אלטרנטיביים. (ובל נשכח את המחירים השערורייתיים של הטיפולים האלטרנטיביים למיניהם...) לגבי הילדים שאת הכרת שלא זקוקים לדעתך לריטלין- על סמך מה קבעת זאת? הכרת את הילד ללא ריטלין והוא תפקד באותה רמה? אם נעשתה טעות צריך להיות במעקב של רופא ולהחליט על הפסקת התרופה.
 
מוסיפה קישורים ומידע

מידע על התרופות, עברית ואנגלית These medicines are controlled substances and a new prescription will need to be picked up each month and will expire within seven days. Your physician can not call these medicines in to the pharmacy or give you a refill, so you will either need an appointment or just a visit to your doctor's office each month to pick up a new prescription. These medicines are generally safe with few long-term side effects. The most common side effects are having a poor appetite/growth, insomnia, mild headaches and stomachaches. Some children do better if they take their medicine after a meal, or by having 'drug holidays' on weekends or during summer, during which their growth can rebound. Also, a mid-afternoon snack may be helpful for those children with a poor appetite at lunch. The effect on appetite and growth seems to be worst during their first year on the medicines and they do not appear to permanently suppress a child's growth and should have no effect on their final adult height. Your physician will probably begin a low starting dose, either twice a day or just in the morning. It would probably be best to start it on a weekend, so that you can note any side effects that occur. Your physician will then slowly increase the dose every few days or weeks until there is improvement in your child's symptoms. Please talk with your child's teacher and let your physician know how the medicine is working and when it appears to be wearing off. Many physicians recommend taking the medicine every day at first, including weekends, until you find the right dose of medicine. If your child has benefited from medication and is not having side effects, then you may then allow him to take it everyday, including weekends and holidays. You may, however, be able to give your child a holiday from the medication on weekends and/or holidays if you wish, but discuss it with your physician first.
 

nonana

New member
גם לי יש מאמרים משלי../images/Emo62.gif

ולהם לא צריך לשים X בגלל שהם נוגדים את דעתכם. תסמונת הכשל החינוכי. ילדים כרובוטים ומידע על התרופה באתר דוקטורס. בנוסף אני באופן אישי הכרתי ילדים שהרבה מתחת לגיל שש שנטלו ריטלין. אז בבקשה לא להגיד לי שדבר כזה לא קיים. ובנוסף שילדה של חברה שלי היה משתולל בגן הגננת המליצה לה ללכת לבדיקה ואולי הוא יזדקק לטיפול תרופתי ולקחו ילד בן 4 לעשות מבחן טובה- אני הייתי בשוק.
 
בחייך...

את המאמר הראשון הפסקתי לקרוא אחרי 2 פסקאות, לא רק כי אניADHD אלא כי מאמר שטנה מבחיל כזה לא רעיתי מעולם בנושאי חינוך, אולי נתקלתי באמירות קטועות כאלו של ש"ס בנושא הכאת נשים וילדים כמצווה או החרדים בעניין הפשע שבחילונית, שימי לב שהכל בקצוות. איך בכלל מביאה מאמר כזה? אני בספק אם את עצמך מסכימה איתו. את המאמר השני אני מכירה, אפילו נמצא לי על המועדפים, הוא של סולגר, שמוכרת תחליף ריטלין "טבעי" שמטיבו - לא ניתן למדוד בו את המינונים כמו שצריך ולכן הוא לדעתי מסוכן ממש, בניגוד לתרופה ה"כימית".
 

mishtal

New member
אני לא חושבת שצריך להיות בשוק.

דווקא המודעות לכך שקיימת תסמונת וניתן לטפל בה חשובה ועוד יותר חשוב להיות במעקב נוירולוגי כבר כשחושדים בכך בגיל הרך. אני כותבת בימים אלה עבודה על החשיבות של איתור מוקדם של ילדים שהם בסיכון לפתח ADHD. אין מספיק עבודות מחקריות על הגילאים של שנתיים-שלוש אבל מהמעט שיש אז כן מדברים על כך שמתוך אותם ילדים המציגים סימפטומים כמו חוסר שקט, אימפולסיביות וכ'ו כ-50% מהם יאובחנו בשנות ביה"ס כ- ADHD. ולגבי הטיפול התרופתי בגילאי הגן- עד כמה שאני יודעת נמנעים מלתת ריטלין לפני כתה א' אולם יש מקרים קשים במיוחד של ילדים שרצוי לעזור להם כבר בגיל 5. על גיל 4 פחות שמעתי. האם את חושבת שהילד נהנה מהמצב שבו הוא נמצא? משתולל ולא יכול לשבת רגע אחד על הכסא ולעסוק בפעילויות שהגן מציע כמו שאר חבריו? האם רצוי להשאיר אותו במצב הזה?
 
למעלה