ריטלין

[nonana]

ריטלין../images/Emo5.gif

אתמול היה בחדשות את הרצון של מערכת הבריאות לעודד את הריטלין. וכל מערכת הבריאות תצא לפרסום ועידוד התרופה. כל כך התעצבנתי. הרצון של מערכת הבריאות היא לעודד את הילדים שזקוקים לזה (וכמובן ישנם רבים שלא ממש זקוקים לזה), להשתמש בריטלין. אחד הסיבות שלהם למערך זה, הוא הפחד שנוצר אצל ההורים לשימוש בו עקב פרסומים ודיעות הסותרות את המערכת הבריאותי שהם עוד מציינים שחברות אחרות עושות לרוב כך בכדי למכור מוצרים תחליפיים לריטלין. מה שהרגיז אותי הוא: 1. גם ריטלין הוא מוצר מותגי שנמכר ויש לו פן כלכלי נרחב (אז איך לעזאזל הם מאשימים חברות אחרות?). 2. במקום לעודד אפשרויות אחרות הם נתפסים לסוג אחד של טיפול. 3. הפחד היום הוא השימוש הנרחב בתרופה למרות שילדים רבים משתמשים בהם ללא צורך (משום שבהם אפשר לטפל אחרת) אז למה לעודד שימוש בתרופה שרק לחלק קטן מהאוכלוסיה יש את הצורך להשתמש בה? 4. בני נוער שרוצים להתקבל לצבא נתקלים בבעיות עקב השימוש בתרופה. 5. רופא אחד אמר משפט שמאד הרגיז אין לי אותו מילה במילה אך באופן כללי הוא השווה הורים שלא משתמשים בריטלין כמו חולה סרטן שלא משתמש בתרופות שלו. אויייייייייש כמה שזה הרגיז אותי.

 

[אלדורית]

../images/Emo5.gif../images/Emo123.gif../images/Emo46.gif../images/Emo67.gif../images/Emo59.gif

 

[mishtal]

אני ממש לא מסכימה איתך.

הרבה מאד הורים אינם באמת קוראים מחקרים מדעיים ובכלל לא מבינים את המנגנון הכימי של התרופה אבל מפתחים התנגדות חזקה המבוססת יותר על כתבות מגמתיות שונות בסגנון עיתון "לאשה". אני שומעת לעיתים טיעונים "אנטי-ריטלין" שאינם מבוססים כלל וכאמור מושפעים משמועות, משכנים וכ'ו. הבעיה עם כל הטיפולים האלטרנטיביים היא שאין הוכחות לאף אחד מהם וכל הורה צריך לסמוך על ניסוי וטעייה על הילד שלו. הבעייה בארץ היא דווקא הפוכה: יש יותר ילדים המאובחנים כסובלים מבעיות קשב וריכוז שאינם לוקחים תרופות. האחוז שלוקח הוא משהו כמו אחוז וחצי עד שני אחוזים. אחוז המאובחנים הוא גבוה יותר. אין פסול לדעתי בעידוד של משרד הבריאות להשתמש בתרופה מכיוון שהגיע הזמן שיאמרו להורים באופן חד משמעי שברוב המקרים (ויש יוצאים מן הכלל כמו בכל תרופה) התרופה יעילה ובטוחה לשימוש. אני אולי לא הייתי משווה את אי מתן הריטלין לאי טיפול בסרטן אבל בהחלט מסכימה עם העקרון של מניעת טיפול מאדם שזקוק לו. מכיוון שעדיין לא משתמשים בבדיקות הדמייה בשל העלות היקרה שלהם, ההורים לא יכולים לראות "הוכחות" לכך שלילד יש אזורים רדומים במוח הזקוקים לעוררות באמצעות תרופה. להורה קשה לתפוס שזו גם בעיה כימית ואי אפשר לפתור אותה רק באמצעות טיפולים פארא-רפואיים שונים. כמובן שרצוי להשלים את הטיפול בריטלין באמצעות טיפולים רגשיים וכדומה, לפי הצורך, אבל אף מטפל אינו יכול לחדור למוחו של הילד ולגרום לו למיקוד והארכת טווח הקשב והריכוז. זו בכל אופן דעתי המבוססת על לא מעט שנים של ניסיון בטיפול עם ילדי ADHD

 

[nonana]

את מבינה ו בדיוק הבעיה../images/Emo3.gif

משום שהאפשרויות הן רבות, ילד הסובל מלקויות של קשב וריכוז לאו דוקא מקנה את הצורך בשימוש התרופה. זה שהתרופה עוזרת לחלק מהילדים אין לי שום צל של ספק שכך זה, אך בין זה לבין לצאת למערכתיות שלמה של עידוד התרופה, (אני אנטי אליה). אם כבר- ילדים רבים סובלים ברמה כזו או אחרת של קשב וריכוז אז הם צריכים את התרופה? האחוזים שמדברים אליהם הוא 7-8% משתמשים ולא פחות כשמדובר על אחוז גבוה יותר הלוקים בבעיות כאלו או אחרות של קשב וריכוז. אני נפגשתי ולימדתי ילדים רבים שנכון שהיה להם קשה לשבת בשעורים אך הייתי מופתעת מאד שהתחילו לתת להם את הריטלין כשאפשר היה לעבוד איתם אחרת. כל המערכת צריכה להתאים את עצמה לדור, והילדים היום יותר פעלתניים (לא פעם ולא פעמיים בדקו זאת). במקום שהמערכת תבוא לקראת הילד, נוצר מצב שקשה עם הילד ושולחים אותו למבדקים כשהריטלין עומד ברקע לאורך כל הדרך. וכן- יש אפשרות של טיפול אחר אך משום שהטיפולים האלטרנטיביים לוקחים זמן רב וארוך כל המחקרים שהחלו הופסקו באמצע עקב זה שלהורים ולמערכת היה קשה להמשיך אותם (למרות שהם נחלו הצלחה). אבל אי אפשר לומר שאין כאן מגמתיות של שימור המערכת

 

[mishtal]

אני חושבת

שאת מדברת על עידן אוטופי שלא יתרחש אפילו בעוד עשור או שניים... ברור שמתייחסים לילד כאל מישהו שחי במציאות מסוימת, עם מספר גדול של ילדים בכתה שצריך לעמוד בדרישות מסוימות ולתפקד. דווקא נתקלתי בילדים עם בעיות קלות של קשב וריכוז שלא הומלץ על ריטלין ואני גם חושבת שלא צריך לתת לכל ילד עם בעיה קלה של ריכוז. אבל ברגע שהילד מתקשה מאד לתפקד בכתה וחייו הופכים לגיהנום, מרגיז אותי שההורים מחליטים בשבילו שכך חייו ייראו: שיתאמץ פי 100 מכל ילד וגם לא בטוח שיגיע להישגים, אבל העיקר לא לתת ריטלין. הם לא חושבים על האופציה של הפיכת החיים לנוחים וקלים יותר. הרי צריך לשמוח באיזשהו מקום שניתן לעזור לאותם ילדים, שבעבר הוגדרו עצלנים, טפשים וכ'ו. ילדים גם שנשרו לפעמים ממערכת החינוך בסוף בית ספר יסודי או לפני. אני חושבת שאת טועה בקשר לאחוזים. אני ראיתי נתון שונה באתר של בית חולים מאיר, בכתבה על ריטלין. אני אבדוק זאת שוב. לגבי העידוד לתרופה- אני בעד משום שאני רואה עד כמה יש סטיגמה איומה לתרופה הזו. אני מתכוונת בעידוד, לכך שתהיה מודעות ומידע אמין ומעודכן. מרגיזות אותי כל הכתבות בעיתונים השבועיים או במגזינים למיניהם... אני לא חושבת שזה ריאלי לצפות ממורה שצריכה ללמד 30 ילדים ללמד שניים או שלושה ילדים באופן פרטני ולמקד אותם כל רגע במהלך השיעור. אם יש בעייה אובייקטיבית צריך לטפל בה! למה להעביר את האחריות למורים? המורים צריכים לסייע לאחר שמטפלים בבעיה הראשונית-הבסיסית.

 

[maya100]

אני דווקא מסכימה עם הכעס...

ראשית, אני חושבת שהיה שם מפשט מפתח אחד של הרופא שהתנגד לתרופה (סליחה ששכחתי את שמו והTITLE שלו) - הוא השווה את הטיפול בריטלין ללקיחת אקמול לכאב שיניים. באותו רגע הכאב יפוג אבל לאורך זמן השן תירקב. השוני הגדול בין אקמול בדוגמא הזאת לבין ריטלין הוא העובדה שריטלין ממכר. חד וחלק. לשיטתו - אם יש בעיה נוירולוגית, צריך לטפל בבעיה!! לא לפתור את הסימפטום!! כן, בוודאי שקל יותר למורים כשכל התלמידים מושתקים וחסרי אנרגיה אבל האם זה מה שאנחנו רוצים בתור הורים?! ל"השתיק" את ילדינו?! לא נראה לי. יש המון שיטות לעבוד עם ילדים עם בעיות קשב וריכוז + היפראקטיביים שלא נוגעות בתרופות מסממות וממכרות. אני יודעת מגוף ראשון, כמה קשות היו שנות ביה"ס לאחי, שאובחן בגיל צעיר יחסית וכן לקח מס' שנים רטלין. אבל ברגע שהובנו הביות והבעייתיות בכדורים האלו, הורי חיפשו כל דרך חלופית ואלטרנטיבית לסייע לו ואכן כך היה.

 

[mishtal]

אבל הבעיה הנוירולוגית היא

שאזורים מסוימים במוח האחראים על מיקוד, קשב וריכוז אינם פעילים מספיק ולכן צריך "לעורר" אותם. זה כן עניין כימי של מחסור במוליכים עצביים המאפשרים לתאי העצב להעביר מידע לתאים אחרים. לגבי המיתוס של ההתמכרות- אין הוכחות מחקריות (וזה מה שקובע ולא מקרה בודד) על התמכרות או תלות רצינית בתרופות המעוררות וכנ"ל לגבי המיתוס של עיכוב בתהליך הגדילה (ההשפעה על המשקל הייתה מזערית והתרחשה בעיקר בשנה הראשונה של הטיפול). האם ראית אצל אחיך תופעות של התמכרות או תופעות לוואי חמורות אחרות או שהורייך פשוט חששו להמשיך לתת את התרופה לאורך שנים? כמובן שרצוי להשלים את הטיפול בריטלין באמצעות טיפולים נוספים אשר יתנו מענה לבעיותיו הנוספות של הילד, אשר בד"כ נלוות לאבחנה של ADHD. הכוונה היא להתייחסות לדימוי העצמי, בעיות מוטוריות שונות וגם עבודה על ריסון האימפולסיביות וההתמדה במשימה מההיבט הקוגנטיבי-התנהגותי. אני חושבת שהנושא שנוי במחלוקת כמו נושאים רבים אחרים בתחום הרפואה. לדעתי הבעיה המרכזית היא שההורים אינם יכולים לראות הוכחות בבדיקות דם וכיוצ"ב שלילד אכן ישנה בעייה אורגנית. האם הורים מתווכחים עם הרופא כשהוא מבשר להם שלילד יש סכרת?

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[נורית מ.]

איך מאבחנים ADHD?

אני יודעת איך מאבחנים סכרת (בבדיקת דם). אם הבעיה היא אכן אורגנית למה אי אפשר להציג תוצאות של בדיקות רפואיות שהמסקנה לשלהם היא בעיה נוירולוגית (רק רוצה להבהיר שאני לא טוענת שהבעיה היא לא כזו, פשוט אני לא מבינה את המשפט שלך שאומר שהבעיה העיקרית היא שההורים לא יכולים לראות הוכחות בבדיקות). אז איך מאבחנים באמת ADHA?

 

[mishtal]

האבחנה כיום

מבוססת על קריטריונים מתוך ה- DSM, שהוא ספר המאבחן תסמונות פסיכיאטריות והתפתחותיות שונות. כלומר, האבחנה היא קלינית, כמו שמאבחנים סכיזופרניה, דכאון וכ'ו. אין בדיקות דם כמובן. יש סורק רגיש שנקרא PET והוא מצלם את המוח בזמן שמזריקים גלוקוזה רדיואקטיבית אל זרם הדם. כך ניתן למדוד את רמת הפעילות המוחית. אולם ישנה בעייתיות בסוג כזה של בדיקות המערב הזרקה של חומר רדיואקטיבי. כמו כן, העלות של הבדיקה הנ"ל היא גבוהה מאד ולא נראה שיעשו בכך שימוש בעתיד הנראה לעין.

 

[ליליה והגמדים]

אני אקשר לכאן הסברים בערב

 

[ליליה והגמדים]

קישרתי, בהמשך השירשור

 

[gen3]

איך אפשר להשוות סכרת ל- ADHD

לפעמיים אני לא מבינה את האנלוגיה הזו. סכרת- אם לא תתני ליד אינסולין הוא יכול למות. לקות למידה- צורך חברתי, וצורך לשייך את ילדך לקהילה שיהיה לכולם טוב יותר- אבל חיים ומוות? ממש לא, אלא אם כן מדובר על לקות מאד קשה של ADHD שבה הילד אף זקוק לגירויים מאד חזקים וקשים בכדי לספק את הצורך שלו וכאן אני מסכימה בפה מלא שהילד זקוק לטיפול תרופתי משום שהוא לא רק מסכן את עצמו אלא גם את הסביבה.

 

[ליליה והגמדים]

נדמה לי שההשוואה היתה

למחלה שניתן לאתר בבדיקת דם ומחלה שלו. בכל אופן אני מסכימה איתך - השוואה אדיוטית לחלוטין.

 

[irisgh]

לא בטוחה שהוא היה רופא

אם אתם מדברים על התכנית של אתמול - בין אם כן, ובין אם לא, הוא היה הומאופת. וככזה, הוא מרוויח ישירות ממי שמחפש טיפולים אלטרנטיביים!! לכן יש, גם לו, אינטרס כלכלי, לאמר את מה שאמר. ואכן, רטלין היא תרופה שמשפיע לזמן קצר ( 4-8 שעות). זה גם אחת היתרונות שלה. שהיא יוצאת מהר ממחזור הדם. לכן גם אין כמעט תופעות לוואי. ההומאופת הנ"ל מטעה פה בגדול. לתרופה אמנם השפעה לטווח קצר אבל לאי נטילתה ישנן השפעות ארוכות טווח, ולא קצרות טווח. למשל: ירידה בלימודים שמצטברת עד כדי פיגור יחסי בכל השטחים, דימוי עצמי נמוך, תחושת תסכול מתמשכת סביב תחושה של חוסר הלימה בין הפוטנציאל לביצועים (דבר שאנשים בעלי אינטיליגנציה נמוכה מלכתחילה, לא חווים). כמו שאמרתי בעבר, על ילדינו מוטלות המון משימות התפתחותיות בגילאים הללו. לא לתת לילד להתפתח כפי שהוא עשוי זו אינה אלא הזנחה. כפי שכתבתי כבר בעבר, ישנו גם טיפול אלטרנטיבי לתרופה, שנקרא נוירופידבק (בן דוד של ה ביופידבק). אבל זה דורש מהילד לבוא שוב ושוב לפגישות עם המטפל והמחשב. זה לא 'תרופה' אחרת שמשלמים עליה למטפל האלטרנטיבי. וזה כן מבוסס מחקרית, למרות שאין חברת תרופות שיש לה אינטרס לממן מחקרים כאלה.

 

[ליליה והגמדים]

הרגע שמתי לב

שאת כותבת שהוא הומאופט. תראי באיזו קלות חלוק לבן עושה עבודה יחצ"נית של דמוניזציה וקידום אינטרס כלכלי...

 

[צימעס]

אבל הומאופאת, לגבי אנשים רבים

הוא מטפל ששקול לרופא. לא ראיתי את התכנית המדוברת, אבל זה בסדר להציע עוד דרכי טיפול, לא?

 

[mishtal]

זה בסדר להציע דרכי טיפול

נוספות אבל אם מתיימרים לתת תחליף לריטלין, בדמות של תרופה הומאופטית צריך להוכיח שהתרופה עוזרת לחלק גדול מהילדים הסובלים מ-ADHD. צריך לערוך מדגמים נורמליים ולהוכיח את יעילות התרופה. ברור שדרכי טיפול אחרות, שהן לרוב משלימות את הטיפול התרופתי, קיימות וימשיכו להתקיים על מנת שאותם ילדים ימצו את היכולות שלהם. אני מדברת רק על הנושא התרופתי. כל המטפלים האלטרנטיביים למיניהם יודעים בעיקר לשלול את הרפואה הקונבנציונלית ולא מוכיחים בצורה מדעית את מה שיש להם להציע. אני לא רוצה להשמע כל כך שלילית אבל באמת יש בעיה בתחום הזה. ייתכן שחלק מהרעיונות שלהם עובדים והתיזות שלהם נכונות בחלקם אבל עדיין עליהם להוכיח את התיאוריות שלהם. סתם לדוגמא, ישנו מחקר מדעי שנערך על 700 ילדים או יותר בנושא האכיניצאה. מצאו שהחומר אשר מתיימר להקל על בעיות בדרכי הנשימה העליונות, לא קיצר את ימי המחלה ולא את חומרת הסימפטומים. חלק מהילדים אפילו פיתחו תגובות אלרגיות. שוב, ייתכן שטיפול אלטרנטיבי מסויים מאד יסייע לילד מסוים אבל עובדה היא שאין פריצת דרך ואין איזו תרופת פלאים שהרפואה האלטרנטיבית מצאה. אני לא מנסה לומר שהריטלין היא תרופת פלאים אבל היא משיגה את המטרה והיא שהילד יגיע לרמת ריכוז המאפשרת לו לתפקד.

 

[ליליה והגמדים]

הוא לא הציע עוד דרכי טיפול

וגם אילו שהומאופט עבורם הוא אינסטנציה טיפולית - לא רואים בהומאופטיה רפואה. לי הוא נשמע שרלטן ויהיר. יש סביבי מספיק מרפאים משלימים לסוגיהם כדי שאבחין בין גישה רצינית ללא רצינית - והיא נמדדת, בין השאר, באופן בו מיישבים המטפלים את הקשר האמביוולנטי עם הרפואה המערבית. במקרה הזה, הוא פשוט פיזר שקרים, עם חלוק לבן וסוג שיח של רופא, מה שנראה לי חמור למדי.

 

[nonana]

הוא רופא הומאופט והוא דר' לרפואה

יש גם הומאופטים שהם רופאים קונבנציונאלים. שסיימו רפואה כמו כל רופא אחר.