ריטלין

nonana

New member
חבל לי להכנס איתך לעימות הזה

משום שאת הילד אני מכירה אישית. ובנוסף מבחן טובה כל כך משעמם שאפילו ילד בן 4 שאין לו ADHD יכול להפסיק אותו באמצע. וכן אני בהלם מכך שמאד ממהרים לתייג ילדים- זה מוציא אותי משיווי משקל- תנו להם לחיות קודם ואם ישנה בעיה אפשר לעבוד עליה בזמן. אם התיוג לא יחלחל לילד הכל יראה אחרת- וזו עבודתם של ההורים.
 
מבחן טובה "משעמם"?

ומה דעתך על הקונורס הממוחשב? אשמח לשמוע.... אגב, מבחן טובה הוא מבחן ממוחשב שמידת העניין שלו היא כמו של כל מבחן אינטליגנציה/פסיכומטרי/השמה שקיים בשוק. זה לא בילוי והוא גם לא ארוך דיו כדי לשעמם. מהכרות עם דינמיקה של ילדים ומבוגרים כאחת - עצם האיתגור של התוצאה הלא ידועה הופכת אותו למרתק.
 

mishtal

New member
אם כך,

אז לשבת בכתה במשך 45 דקות ולהקשיב לקול מונוטוני (לפעמים) של מורה זה פי 10 יותר משעמם...
 

mishtal

New member
ועוד משהו-

האינדיקציה לקיומה של בעיה היא דווקא בנושאים לא מי יודע מה "אטרקטיביים" שבהם על הילד להקצות קשב. ידוע כי ילדי ADHD יכולים להתרכז במשך שעות בצפייה בטלויזיה או במשחקי מחשב או לשחק במשחקים האהובים עליהם. אבל מה לעשות שרוב שנות בית הספר הן לא תוכנית כבקשתך. אי אפשר לדלג על השנים הראשונות בביה"ס, שבהן רוכשים את הכתיבה והקריאה והרבה פעמים משימות אלה הן מונוטוניות ומשעממות עבור ילדים אלה.
 

1אילת2

New member
תוכלי להסביר על ההיפר פוקוס?

אם איני טועה, מדובר על מהירות הריצוד של המחשב (ובמידה פחותה- גם של הטלוויזיה) אשר מאפשרת לילדים היפראקטיביים לצפות במסך במשך זמן רב. המדענית (?) אשר "גילתה" את התופעה נפטרה לפני שנים מספר ובמשך זמן מה אך אחד לא חקר את התופעה (ליליה, תוכלי לתקן אותי אם אני טועה) אגב, ילדים היפראקטיבים אינם מסוגלים לשחק שעות במשחק, גם אם הוא מאוד מעניין אותם. יכולת הריכוז שלהם קצרה בלי קשר למידת העניןץ זה אגב ההבדל העיקרי בין ילדים היפראקטיבים ובין כאלו שמתקשים לשבת בכיתה ומקבלים ריטאלין על לא דבר. כמובן, יש דרגות שונות של היפראקטיביות ומבוגרים, בד"כ, מסוגלים לשלוט טוב יותר במידת הפעילות שלהם, אבל, ככלל, ילדים היפראקטיבים אינם מסוגלים לעשות משהו למשך זמן ארוך, ויהא זה המשחק המעניין ביותר.
 
הכל שגוי....

מצטערת, אבל הן ההסבר לתופעה והן ההנחות האחרות שגויות מהיסוד. היפר פוקוס היא תופעה אופיינית לילדים עם ADD ו- ADHD והיא בבחינת מנגנון ההגנה הפנימי שלהם מפני עודף מידע וגירויים. כמו שהפיזור המוחלט אינו טוב - ככה גם ההיפר פוקוס. לילדים הללו יש קושי לעצב סדר עדיפויות (כי הכל מציף אותם בצורה שווה) ולכן ההיפר פוקוס הוא לפעמים בעיסוק צדדי דווקא. אין לזה שום קשר למחשב או לריצוד שלו. זה יכול להיות משחק, ספק, מחשב או שתילת שתילים בגינה. במקרים קיצוניים מדובר באותה עשייה במשך המוני שעות ברציפות בלי להרים את הראש. חלק מהסיבה היא גם מרכיב האימפולסיביות (מגורמי ה- OCD - תסמונת נפוצה אצל בוגרים עם ADHD שלא טופלו בילדותם), שגורם לחזרה הרפטטיבית הזו על אותו דבר. למשל - אם ילד "רגיל" יקפוץ 5 דקות על הספה, ילד עם ADHD בהיפר פוקוס יקפוץ 500 ולא ישמע (ממש ככה) שאמא שלו אומרת לו להפסיק. בואי נפרוץ את מחסום אי ההבנה גם לגבי היפראקטיבים או לא - כל הילדים הללו הם היפר או היפו אקטיביים, ההיפר או ההיפו נמצאים במח והם שני צדדים של אותה בעייה. מה שאת אומרת משמעותו שזה לא בסדר שילד שלא שובר חלונות בכתה וקופץ במקום לשבת, יקבל ריטלין...אפשר עם ככה לתת לילד השקט (ההיפו או הנון-אטנטיב) להרקב בפינה ללא תרופה שתחבר בינו לבין העולם שהוא חי בו....זו המשמעות של עמדה כמו זו שאת מביעה כאן. שוב, חשוב ללמוד נושאים כאלו לפני שמביעים עמדה כ"כ נחרצת כי באמת ובתמים מדובר בחיי אדם.
 

nonana

New member
אבל אין אני מדברת על ילד מעל גיל 6

אלא על ילד בן 4. גם המרצה שלי (שהיא בעלת מכון דר' שיינין)היתה מופתעת שאמרתי לה ששלחו את הבן של חברה שלי למבחן בגיל 4.
 

mishtal

New member
אז ייתכן שאת צודקת

לגבי הגיל הצעיר. אני לא ממש בקיאה לגבי הגיל המינימלי שבו נשלחים לעשות את המבחן. מהניסיון, אני מכירה באמת ילדים בגילאי בי"ס שנשלחים לבדיקה הזו.
 
בגילאים צעירים האבחון אינו ממוחשב

אלא נוירולוגי-פסיכולוגי ונשען על רצף התמודדויות שההורים סוחבים איתם מאז שהילד נולד בערך. פישוט העניין למידת שיעמומה של שיטת אבחון אחת אינו רציני בעיני.
 

nonana

New member
ליליה זה בדיוק העניין

לקחו אותו להבדק מול המחשב. זה גמר אותו.
 

לאה_מ

New member
זה מאד מעניין -

כשיהיו לך מסקנות נשמח אם תשתפי אותנו בהן.
 

mishtal

New member
האמת היא שאני מתכוונת

להדגיש את חשיבות ההתערבות בגיל הרך, להעלות את המודעות של הגננות לנושא הזה. כלומר, מה כן ניתן לעשות במסגרת הגן כדי למתן/להפחית סימפטומים מסוימים. ודווקא מדובר על הפחתת התיוג של ילד "בעייתי" או ילד "קשה". (וזה כתשובה לנוננה- המודעות והאבחנה לכך שיש גורמי סיכון לפתח ADHD חשובות להתערבות וטיפול. לא תמיד צריכים להסתכל על כך מההיבט של תיוג. הגדרת הילד באופן כללי כבעייתי מהווה תיוג ולא מאפשרת מענה לצרכיו. בכלל אני חושבת שאנשי המקצוע נעזרים באבחנות ספציפיות כדי לתכנן התערבות מתאימה. זה נכון לגבי הרפואה וגם לגבי המקצועות הפארא רפואיים.) הבעיה המרכזית בגיל הרך היא שיש קושי לאבחן התנהגות החורגת מטווח הנורמה בגלל שהרבה התנהגויות הנתפסות כחריגות בשלבים מאוחרים יותר, כן מתאימות לשלב התפתחותי מוקדם. (לדוגמא: TANTRUMS, דחיית סיפורקים, ריסון האימפולסיביות ומעקב אחר הוראות ועוד ועוד). אבל כנראה שבכל זאת יש קו דק שבו ניתן לזהות פוטנציאל לקשיים בעתיד. מדובר בעיקר על הבדלים בעוצמות ובתדירות. ובאופן טבעי אלה כן ילדים שבד"כ מגדירים אותם בינקות ובילדות המוקדמת כבעלי טמפרמנט קשה, עם קשיי הסתגלות. הנושא מאד מעניין. אני צריכה רק זמן לשבת ברצינות ולעבד את עשרות המאמרים שהוצאתי כבר ולעשות אינטגרציה טובה. אשמח לשתף עוד בהמשך...
 

zivadina

New member
ADHD אצל פעוטות וילדי גן

אני מזמינה אתכן לקרוא את הקישורים האלה. לא נהוג לאבחן באופן ודאי ADHD לפני גיל 4.5. גם את הטיפול התרופתי לא נהוג להתחיל לפני גיל זה, היות שלפעמים המוח לא מגיב לו טוב בגלל חוסר בשלות. מבחן TOVA הוא מבדק ממוחשב ומאוד משעמם, שמטרתו לבדוק קשב מתמשך בתנאי שיעמום. יש שם קישור עליו.
 
הוא לחלוטין לא השווה את הריטלין

לתרופה לסרטן אלא את זה שמי שחולה התרופה עוזרת לו ומי שבריא - מזיקה לו.
 

1אילת2

New member
../images/Emo45.gif את לא יודעת כמה שאת צודקת.

ריטאלין הוא תרופה נהדרת. הוא הופך חיים בלתי נסבלים לאפשריים. אבל אפשר בקלות היום לתת ולקבל ריטאלין. מורה ממליצה לילד על ריטאלין לכל ילד שמתקשה להתרכז בכיתה. נוירולוגים נותנים היום בקלות רבה מרשם לריטאלין. שמעתי זאת לא מהורה אחד ולא משניים. ריטאלין הוא חומר מעורר. הוא עשוי לעורר גם את מי שלא לוקה בתסמונת. כל ילד שמתקשה במתמטיקה יכול לקבל ריטאלין ולהחזיק יותר זמן בכיתה. מדינת ישראל עולה בסולם צרכני הריטאלין. לא כולם ADHD ולא כל ADHD זקוק לריטאלין. אולי אין התמכרות אבל רב ההורים שנותנים ריטאלין בימי חול מתחילים לתת ריטאלין בשבת לאחר מספר חודשים. וגם בחופשות. אולי אין חסר תאבון אבל יש הורים שמדווחים על אי תאבון ואי עלייה במשקל במשך זמן רב. קיימים דיווחים על ילדים שחוזרים לאכול רק במוצאי שבת, לאחר יום וחצי ללא ריטאלין. יש הורים שלקחו את ילדם לרופא ילדים ולתזונאית כי הילד לא עלה במשקל. אולי אין תופעות לוואי אבל "אפקט הסיום" של ריטאלין רגיל (שאינו SR) מפחיד למדי. לא ערכתי מחקר בנושא אבל איני בטוחה שילדי ADHD פופולרים יותר כשהם נוטלים ריטאלין. יש הורים שרואים את ילדם משחק שעות רבות במשחק אחד או יושב מול המחשב/טלויזיה זמן רב ואינם מבינים מהו מקורן של טענות המורה. וגם הם, ברגע שמגיעים אל הנוירולוג והוא פוסק "ריטאלין" הם מסכימים. אין עוררין על כך שיש ילדים הזקוקים לריטאלין. אין לשכוח שיש ילדים שאינם זקוקים לו למרות המלצת המורה או הנוירולוג.
 
אין פה "מבחן פופולריות"

יש ילדים פופולריים יותר דווקא בלי תרופות - כי ADHD היא תסמונת עם UPSIDES שלא ניתן להתעלם מהם - רוב מובילי, מהפכני וממציאי העולם היו כנראה ADHD, וההיפראקטיביות יש לה גם הבט של יצרתיות, חלוקת קשב, יכולת לעסוק בהרבה דברים, יכולת מימוש כישורים מאוד מגוונת ועוד. לגבי אפקט הסיום - מלבד החשיבות של משחק ההורים עם המינונים (עם או בלי המלצת הרופא), יש שממליצים לקחת רבע כדור חצי שעה - שעה לפני הסוף, כדי "לעגל" את הגלישה החוצה מהכדור. לגבי שבת - חשוב לזכור שריטאלין לא ניתן כדי להצליח בלימודים אלא כדי לתפקד דרך מסך מערפל של תסמונת, שלא שובתת בשבת. למיטב ידיעתי, ילדים שאינם ADHD לא ממש יחוו שיפור תיפקוד עם ריטאלין - אם זה היה ככה, הרי שמבחנים כמו TOVA וקונורס ממוחשב (שנבחנו מדעית ומחקרית) לא היו קיימים, לא?
 

תּמר

New member
שאלה של בורה

האם התסמונת הזאת קיימת רק (או בעיקר) בהקשר של בתי-ספר ומוסדות לימודיים אחרים? מהתשובה שלך אני מבינה שאצל חלק מהילדים זה לא קשור לכך, אך האם רובם לא יצטרכו ריטאלין במידה והחיים היו שבת אחת גדולה? אם התשובה חיובית, זה מביא אותי למחשבה על השרשור הקודם בנושא (בעניין אנפלציית איבחון קשיי למידה), שנראה שהבעיה העיקרית היא מוסדות החינוך, והתאמתם לחברה רב-גונית, בה לכל בנאדם תכונות שונות ואופי שונה. נראה לי מאוד הגיוני ש-80 אחוזים מהתלמידים לא מתאימים לצורת הלימודים הנהוגה בבתי הספר. את טוענת שאנשים שהינם ADHD מסתדרים לא רק טוב, אלא טוב מאוד בעולם. מדוע בתי הספר יוצרים מזה בעיה? נראה לי שהמצב האידיאלי הוא "לנצל" את היכולות הרבות של ילדים אלו לטובת עצמם ולטובת סביבתם.
 
למעלה