ריטלין..שוב...

אני מומחית לנושא..ועברתי את הקטע

הזה לפני 11 שנים. במיטב המומחים בבוסטון. אם היה אמת שיש להם ADD OR ADHD אני הייתי הראשונה שאומרת אוקי.. אבל לא. לא היה ולא נברא. המבחן הדק הזה לא אבחן זיכרון חזותי. וזה מה שיש. לגבי יובל? איך את מסבירה תלמיד למופת עם ציונים גבוהים כאן ותלמיד בינוני שם? חוסר ריכוז בכיתה שם אבל יופי של ריכוז בכתה כאן? אולי כי יש 40 תלמידים בכיתה שם? וכאן רק 20? במקרה הרע.. אולי אלו בעיות ריגשיות? הרי עם יתנו לו רטאלין יהפוך להייפר גמור.. מה שאתם חושבים שאתם יודעים על ריטאלין מיכלי כבר עברה את זה לפני שנים. לא מזלזלת באף אחד אך גם לא נוח לי עם הגישה של המורים ..יאללה ריטאלין..נעשה ממנו זומבי.
 
כן. אך אין לי אמון במערכת בישראל

ואין לי אמון שזה נוגע לילד שלי. אני יודעת מה יש לי. יש לי ילד עצבני..רגיש..שלא מוצא את מקומו כרגע. יודעת שמפריע לו שיש לו ציונים נמוכים כרגע כי הוא פרפקציוניסט. יודעת מה עשה כאן ולכן..גם יודעת שמשהו דפוק שם.
 

° זואי °

New member
אז תקחי את הילד שלך לאמריקה

אם אין לך אמון במערכת כאן בארץ איך את משאירה אותו במקום שאין לך אמון בו? זה יותר טוב מלתת לו ריטלין? אני בעד שלא תעשי לו אבחון, ולא תתני ריטלין. ככה תוכלי להיות שקטה עם עצמך. והילד, הוא יתבגר אז יעבור לו.
 
החברים

ואיך אפשר לקחת ילד לאמריקה כאשר בחר את ילדותו לעומת לימודים.?????????? איך אומרים לילד..אז תחייה עם השלמות הלימודית שלך כאן ותנבול כאן? אמר לי: כאן אני לומד כמו שצריך אבל כאן אני נובל..מרגיש את החיים עוברים לידי ומפסיד את הילדות שלי אז מה הפתרון? עדיף שמבחינה חברתית יהיה מאושר..וזה אכן כך.טוב לו עם החברים שלו..עם המקום..עם אבא שלו..כאן היה עצוב. זה קשה לראות. אין קשר למערכת. אין לי אמון בה..אבל שם הילד מאושר ..חוץ מהלימודים מתברר..
 

° זואי °

New member
אז כן עשית את הבחירה שלך

שאת מעדיפה את החברה שלו על פני הב"ס, לא רואה איך להתלונן על מערכת החינוך בישראל יעזור לך לפתור את הבעיה.
 
בחייאת אין לי

תראי..אין לי יותר תלונות...כי זו הבחירה שלו. אבל אמון..בחיים לא אתן יותר. האמנתי בהם כמו עיוורת. האמנתי שאומרים לי משהו וזה יוצא מפיו של מנהל..זה מתבצע..התברר שלא היו דובים ולא יער. ובזה חיסלו את האמון שלי.
 
את יודעת ממה זה נובע?

שהתרגלתי לכאן. פה אם מתחייבים למשהו אז זה מתבצע על הדרך הטובה ביותר. נותנים מידע ולא דיסאינפורציה..אין זלזול..טוב אז אמרתי ובסוף לא היה תקציב.. רגילה שאם אומרים..אז יש כיסוי. מכאן נובע האמון העיוור.
 
מיכלי...

אין לך אמון במערכת מסויימת כי... כשנתקלת בה...כניראה הגעת אליה בלי ידע מוקדם... לא יודעת אם בדקת בעצמך מהו התהליך הנכון לזיהוי ADD... אבל אין ספק שאם היית לומדת ת'חומר... היית יודעת שמישו שם במערכת שפנית עליה... דילג על כמה שלבים כשהחליט על ריטלין לבנך...שבדיעבד,על פי עדותך,לא עזר. כשאמא שלי צכה לעבור ניתוח...אני קורעת ת'עולם כדי לברר עוד ועוד... להתייעץ...לשמוע חוות דעת נוספות...מנסה ללמוד כמה שיותר לפני שמגיעה להחלטה במי לתת את אמוני. היית צעירה...לא ידעת...סמכת על מי שאמר... זו עדיין לא סיבה לשלול את המערכת כולה. כשתוקפים בעיה...כדאי לבוא אליה מצויידים בכמה שיותר מידע. זה עשוי לחסור חוסר אמון בעתיד.
 
אל מה את מדברת

שזה קרה עם רועי הלכנו עם המערכת ועם האבחונים ואם כל מה שנאמר לנו..גם כמו עוורים.. שתפנו פעולה בכל דרך שרק הציעו לנו. ובסוף..בסוף לא דובים ולא יער.. ותאמיני לי: היה שילוב טיפולי כל יום חמישי 4 שנים.. ואחר כך זה הפך לטיפול משפחתי ויעוץ לנשואים שלנו ככה שש שנים..הפך להיות יום רביעי..ושפכנו כספים על טיפול לרועי שלא היה צריך..יש לך מושג מה שעברנו עם זה? בארץ נתתי שוב אמון.ושוב זה לא היה מוצדק. היתה רק קרן אור אחת. מורה לדרמה שנתנה את נשמתה ליובל. ועד היום מוקירה לה טובה והערכה. מורה אחת שהלכה נגד המערכת ונתנה לו גיבוי ועזרה..שוב בגלל בעיות הגירושים שעברתי שם עם האקס.
 
כן את צודקת..

בהתחלה הייתי כמו עיוור מהלך בתוך הנושא הזה. אחר כך כבר נהפכתי למומחית. זוכרת את רבקה ארוטש שהיתה ראש עמותת ה ADD בארץ..שניפגשה איתי בבוסטון..ובאה להרצאות של ד"ר ברוק..היום היא כבר לא בעמותה..חושבת שהיא הקימה אותה לפני שנים.. כל הנושא התחיל שהמורות בבית הספר הפרטי הצביעו על בעייה. היה אבחון פסיכולוגי של בית הספר. משם הפנייה לרופא.. קבלתי תור אצל רופא הטוב ביותר..שהמציא את הגלגל עם הריטאלין. השאלון היה קצר ומאוד מגמתי (היום אני יודעת את זה) והיחס שלו היה..קר..דיבר אל מיקרופון.וזה מה זה עצבן אותי.. וככה היינו אצלו בערך שנתיים.. וכל פעם שאמרתי לרופא המשפחה שמשו לא בסדר..היה אומר..הרופא הזה הטוב ביותר שיש..(קבלתי פרוטקציה בכלל להכנס אליו).. ועד שיום אחד.. הייתי בבית של הרופא המשפחתי וזרקתי: אני לא יודעת התרופה הזו גורמת לרועי דכאון נפשי. ואז הוא הסתובב ואמר..מיכל זה אחד מתוצאות הלוואי. הייתי בהלם. מייד התחלתי לחפש דברים אחרים. ושוב שנתיים של כל מיני וריאציות עד שיום אחד אמרתי..זהו. מפסיקים לתקופה לראות מה קורה..ומעבירים בית ספר.. ופתאם הפלא ופלא ..הציונים לא ירדו לא היו תלונות ..לא היו בעיות התנהגות כאילו כלום. הלכנו לאבחון נוסף..לא דובים ולא יער..זיכרון חזותי. יופי. יחד עם זאת נאמר לי: שרבים בגיל ההתבגרות מתאזנים וזה נעלם. בגלל ההורמונים. זוכרת את ההלם שהיה לי שגיליתי שזה לא זה..שגיליתי שזה גורם לדכאון ואיך איך הוא סבל מזה..
 
אז היום את יודעת יותר...

והיום את לא תתני מייד ריטלין... היום תלכי על כל התהליך לפי הסדר מבלי לדלג על שלבים? או...שוב קיצוניות והפעם לשלילה?
 
היום

אחרי שיהיה אבחון..אם צריך אעשה כאן אבחון נוסף שיבוא לביקור. SECOND OPINION אחר כך אם אמצע שיש לו בעייה נוירולוגית..אתייעץ עם הפארמקולוגיסט לפני כל דבר אחר. אבל ריטאלין לא יקבל. בשום מצב. וכיוון שתוצאות הלוואי ..הם דיכאון מתמשך..כמו שהיה לרועי..לא אקח שום סיכון.
 

° זואי °

New member
נו אז אל תתנו

זה לא כאילו מישהו עומד עם אקדח לראש שלכם שתתנו ריטלין. אף אחד לא יכריח אותכם אם לא תרצו. ועוד משהו: ריטלין, אם ניתן במינון הנכון למי שבאמת צריך אותו, לא גורם לדכאון (עם כל הכבוד ל"פרופסור"). סביר להניח שאם נגרם לילד דכאון בעקבות הריטלין, סימן שמראש לא היה צריך לקבל, והייתם צריכים לקלוט את זה אחרי שבוע, מקסימום שבועיים ולהפסיק לו את הרטלין כבר אז. את תופעות הלואי של ריטלין רואים אחרי יומיים שלושה, הריטלין הוא לא תרופה שלוקח לה שבועות להשפיע, היא משפיע מיידית. אבל באמת שכבר התעייפתי. מצידי, שאף אחד לא יתן לילדים שלו ריטלין.
 
הבעייה שלי היא..מה אם האקס../images/Emo128.gif

כרגע הוא מסכים איתי. ואם יהיה עליו לחץ מבית הספר? ויכין לי הפתעה ? מה אז?
 

° זואי °

New member
לי אישית

גם כשאומרים שזה הרופא הכי טוב בעולם, אם משהו לא נראה לי, אני הולכת לרופא אחר כדי לקבל second opinion (חושבת באמריקה גם מכירים את זה...). וגם, אם מישהו עשה אצלי טעות, זה ממש לא אומר לי שככה כולם יעשו. מי שהולך בצורה עיוורת אחרי כל דבר שאומרים לו, יש עליו חלק מהאשמה למצב שלו. אבל זאת רק אני.
 
למעלה