ריטלין - תגובה (טיפה ארוכה)
לילדי בכורי נתתי רטלין מספר שנים, נטילת הכדורים אמנם עזרו לו להתמקד בלימודים ומבחינת גופנית- הוא קיבל את זה מאוד יפה (חוץ מאיבוד מעט של תאבון) אך כעבור זמן נוכחתי לדעת שאם הילד לא ילמד להתמודד עם מה שגופו מאותת לו כולל התופעות של אי קשב וריכוז - איך הוא יתמודד בחיי היום יום? זה כאילו שמסממים אותו לשעות בית הספר וגופו אינו שלו והוא אינו שולט בו, ואחה"צ הוא צריך לעשות "סדר" כי זה "גופו של ילד אחר". בכל מקרה כך אני הרגשתי, ולדעתי המשפט: "הכדור הוא עבור המורה ולא עבור הילד" הוא ממש נכון, זה פותר למורה את הבעיה להתמודד עם ההפרעות של הילד. סיכמתי עם מוריו שישב בשולחן הקדמי של הכיתה, וכל פעם שהוא מפריע המורה יעשה לו סימן מסוכם מראש (שהילדים האחרים לא יודעים עליו), כמו לשים לו יד על הכתף בזמן שהמורה מדבר, ובמקביל הוא למד במרכז למידה, נכון זה לא קל לא לילד ולא לי, אבל אני מרגישה שעשיתי את הבחירה הנכונה, כיום הילד עולה ל-יא' נאבק במבחני בגרות - יחסית בהצלחה. עוד משהו, לפני מספר שנים שקלתי לקחת אותו לטיפול אלטרנטיבי (ללא שום קשר לרטלין) על מנת לברר ולבדוק שהוא לא מפנים כל מיני חוויות (הילד סגור קצת ולא משתף מספיק לדעתי) ותוך כדי האבחון הראשוני, הוא אמר למטפלת שהוא עדיין מרגיש את הרטלין בראש שלו!!! וזה היה כבר כמה שנים אחרי שהוא הפסיק ליטול את התרופה! הייתי המומה! מיותר לציין שכשהציעו לבתי מאוחר יותר ליטול רטלין- לא הסכמתי בשום אופן (במעמד שיחה עם פסיכולוגית בית הספר), למזלי פתחו כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל לילדים עם ADD ן ADHD וכיום הילדה מתפקדת נהדר במסגרת הזאת. אז דורין, אני מאחלת לך בהצלחה.
לילדי בכורי נתתי רטלין מספר שנים, נטילת הכדורים אמנם עזרו לו להתמקד בלימודים ומבחינת גופנית- הוא קיבל את זה מאוד יפה (חוץ מאיבוד מעט של תאבון) אך כעבור זמן נוכחתי לדעת שאם הילד לא ילמד להתמודד עם מה שגופו מאותת לו כולל התופעות של אי קשב וריכוז - איך הוא יתמודד בחיי היום יום? זה כאילו שמסממים אותו לשעות בית הספר וגופו אינו שלו והוא אינו שולט בו, ואחה"צ הוא צריך לעשות "סדר" כי זה "גופו של ילד אחר". בכל מקרה כך אני הרגשתי, ולדעתי המשפט: "הכדור הוא עבור המורה ולא עבור הילד" הוא ממש נכון, זה פותר למורה את הבעיה להתמודד עם ההפרעות של הילד. סיכמתי עם מוריו שישב בשולחן הקדמי של הכיתה, וכל פעם שהוא מפריע המורה יעשה לו סימן מסוכם מראש (שהילדים האחרים לא יודעים עליו), כמו לשים לו יד על הכתף בזמן שהמורה מדבר, ובמקביל הוא למד במרכז למידה, נכון זה לא קל לא לילד ולא לי, אבל אני מרגישה שעשיתי את הבחירה הנכונה, כיום הילד עולה ל-יא' נאבק במבחני בגרות - יחסית בהצלחה. עוד משהו, לפני מספר שנים שקלתי לקחת אותו לטיפול אלטרנטיבי (ללא שום קשר לרטלין) על מנת לברר ולבדוק שהוא לא מפנים כל מיני חוויות (הילד סגור קצת ולא משתף מספיק לדעתי) ותוך כדי האבחון הראשוני, הוא אמר למטפלת שהוא עדיין מרגיש את הרטלין בראש שלו!!! וזה היה כבר כמה שנים אחרי שהוא הפסיק ליטול את התרופה! הייתי המומה! מיותר לציין שכשהציעו לבתי מאוחר יותר ליטול רטלין- לא הסכמתי בשום אופן (במעמד שיחה עם פסיכולוגית בית הספר), למזלי פתחו כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל לילדים עם ADD ן ADHD וכיום הילדה מתפקדת נהדר במסגרת הזאת. אז דורין, אני מאחלת לך בהצלחה.