בהיות השחר מפציע פורש כנפייו אל יום חדש נושמת לתוכי ריחות וצבעים כובשת בהם את פניי. בהיות השמש בת לוויתי שופכת אור בשלל גוונים על שפעת תחושותי וערגותי, ליבי מפכה כים גועש.. ואני זורחת אליך בשלל צבעי הקשת.
לפני שנעבור את הזמן תן לי לחוש רטט ארגמני עכשיו, שחמדתי בהירות של ימים עכשיו, שהדלקת מרחבי צבעים. אורירית וקלה ארוץ על פני רסיסים שבריריים מתיראת מהינף געגוע יחיד בו יגוועו למילים אילמות באתרי החלומות.
לפני שימוגו שלל צבעי הקשת בענן וערפילים יכסו מרחבי תכלת תן לי לגעת ברטט שבגופך במיתרי המשי של ידיך. לפני שימוגו צלילים של אהבה תן לי להישזר באריגי תשוקתך לגעת באוקינוס תחושותיך ולאהוב אותך עד כלות.
