ריבית ואינפלציה

[אמירושש24]

ריבית ואינפלציה

שלום,

לא ברור לי הקשר הנ"ל.
ריבית נמוכה מובילה להגדלת כמות הכסף = אינפלציה= פיחות בשע"ח?

מצד שני לפי עקרון שקילות הריבית הבינלאומית ושקילות הריבית של פישר ישנו יחס ישר בין ריבית ואינפלציה, וביניהן לשע"ח

אני מבולבל, עזרה?

 

[paretomc]

ריבית=מחיר הכסף

במודל המוניטרי כסף הוא מוצר שמחירו הוא שיעור הריבית.
1. כשהמחיר יורד - הביקוש למוצר עולה. (אם מחיר ליטר בנזין ירד ל 6 שקלים לליטר, יימכר יותר בנזין). לכן כמות הכסף בשוק גדלה.
לצורך העניין, אנשים ימכרו את הדולרים שלהם ויקנו שקלים, אחרים יקחו הלוואות זולות וישתמשו בכסף ואלה שהיו להם פקדונות פתאום לא כדאי להם להחזיק פקדון והם מעדיפים מזומן.
2. לעניין המט"ח - אם הריבית על השקל נמוכה ברור שאנשים יעדיפו מט"ח, ואזיווצר עודף ביקוש למט"ח על חשבון שקל ויהיה פיחות.
3. לעניין שקילות הריבית - אלה מונחים שלא היו כשלמדתי כלכלה אבל אני מניח שמדובר על המצב בו הריבית+אינפלציה+הפרשי שער למטבע אחד=ריבית+איפלציה למטבע שני. אין כאן כל סתירה - יש לך רק טעות אחת - היחס בין ריבית לאינפלציה הוא הפוך ולא ישר...

 

[ai22]

הבלבול אכן קיים.

1. בשוק סגור או שוק גדול - תקף המודל הקלאסי:
ריבית נמוכה -> אנשים לוקחים יותר הלוואות -> נוצר הצפה של השוק בכסף -> נוצרת אינפלציה -> האינפלציה מתורגמת לפיחות -> אנשים לא מוכנים לקנות אג"ח במחיר הזול (וחוסר האיזון "נפתר")

2. בשוק פתוח וקטן:
ריבית גבוהה עם אינפלציה נמוכה (ביחס לשווקים הדומיננטים - הדולר והיורו) -> יותר משקיעים זרים ישקיעו באג"ח מקומי -> יש יותר הלוואות זמינות -> יש הצפה של כסף בשוק -> נוצרת אינפלציה -> האינפלציה מתורגמת לפיחות (וחוסר האיזון "נפתר")

בשני המקרים מדובר במניפולציה משמעותית על השוק המוניטרי - כפייה מלאכותית של ריבית.
המקרה הראשון - נוצר בעקבות מדיניות מכוונת של הבנק המרכזי,
המקרה השני - נוצר בעקבות מדיניות מכוונת של הבנקים המרכזיים הדומיננטים.


הגישה המוניטרית הקלאסית (שמילטון פרידמן היה מובילה) טענה שמראש מניפולציה היא דבר רע שיש להמעיט בה.
אבל במקרה הזה, זה בלתי אפשרי: אין לנו שליטה על הבנק המרכזי של ארה"ב או אירופה, שמבצעים מניפולציה רחבת היקף.
אז נדרשת חשיבה יצירתית.

במקרה שלנו - פעולות מנוגדות:
- מעלים ריבית - כדי לפתור את מקרה 1
- השוק קטן ולכן ניתן לקנות מט"ח כדי לאזן את מקרה 2
- ובנוסף, לאחר זמן - מעלים דרישות רגולציה (חובת דיווח, מיסים).
מדובר במניפולציה, אך פחות חזקה מהמניפולציה בשווקים הדומיננטים.

הבעיה העיקרית היא: במה להשקיע את יתרות המט"ח כדי שכספי הציבור לא ירדו לטמיון.
לפי הגישה המוניטרית הקלאסית - צפויה אינפלציה כלל עולמית, ולכן כדאי בנכסים סולידיים.
אבל ערכי נכסים קלאסיים (זהב, כסף, נדל"ן) כבר מושפעים משמעותית מההיצף,
מצד שני, הריבית וגובה החוב מעלה את סיכון ההשקעה באג"ח ארוך טווח במדינות המערב.
לכן זו נשארה שאלה פתוחה.
אחרי שהמשבר הנוכחי יגמר - יתחילו לפתח תשובות.

 

[אמירושש24]

ממש תודה! אז

אם הבנתי נכון, נניח בארץ, כשידידנו סטנלי מכריז על הורדת הריבית, והאפקט המיידי הוא הגדלת כמות הכסף ועלייה בציפיות לאינפלציה,
בטווח הקצת יותר ארוך תהיה בריחה של הון (אנשים לא יהיו מוכנים לקנות אג"ח בריבית נמוכה ואינפלציה גבוהה)
והמרה של שקלים במט"ח דבר שיוביל לדבר הפוך - יקטין את האינפלציה?
כלומר, כשכתבת במקרה השני "חוסר האיזון נפתר" למה התכוונת? איזה גורם מאזן את העניינים? שהרי הריבית הנומינאלית קבועה בצורה מלאכותית.

 

[ai22]

התכוונתי לחוסר האיזון שנוצר מהמניפולציה

יש "ריבית טבעית" - שהיא הריבית שבה אנשים רוצים לחסוך ורוצים ללוות.
וכל סטיה הרחק ממנה - היא מניפולציה של הבנק המרכזי.
לפי התיאוריה הקלאסית (שוק גדול או סגור) לכל מניפולציה (חוסר איזון) יהיה תיקון.
במקרה הראשון - הציבור לא יהיה מוכן לחסוך,
במקרה השני - האינפלציה בצירוף הריבית הגבוהה תשתווה למצב החיצוני.
הבעיה היא שהתגובה עלולה להיות לאחר הרבה זמן - ואז לגרום למשבר חריף.

אם ניקח את יפן - הם מבצעים סדרה הולכת וגדלה של מניפולציות כבר 20 שנה.
בגלל שהפרמטרים הבסיסיים (יחס יבוא-ייצוא, שיפור פריון) טובים, ציבור החוסכים מתעלם מהבעיות, אבל הקריסה כבר וודאית.
והמשמעות היא מחיקה של חלק גדול מהחסכונות והפנסיות של היפנים.



לגבי הפעולה של סטנלי:
התגובה המיידית (דקות-ימים) היא בריחה של הון זר - שהרי ההון המדובר נזיל לחלוטין (מי שהשקיע וקיבל את הרווח שציפה לו לפני הזמן - עוזב ברווח). התגובה לזה היא אכן ייסוף מהיר של המטבע (שניתן לקזז בעזרת עתודות מט"ח).
לכן מבצעים שינויים של רבע או חצי אחוז בכל פעם - מניעת זעזועים במטבע.
פה מדובר בתיקון מאוד מהיר.

בטווח הבינוני (חודשים), אנשים יקחו יותר הלוואות, וכמות הכסף תגדל.
הציפיות לאינפלציה יכולות להיות כבר בטווח המיידי, אבל לרוב הן באות בטווח ארוך יותר - רק לאחר שרואים שכמות ההלוואות גדלה.
שהרי אם יש חשש למיתון - אז האינפלציה צפויה לרדת, והאפקט המשולב לא ברור.
ה"תיקון" כבר לוקח שנים, המדינה צריכה להחליט אם היא "מגדילה את ההימור" ועושה מניפולציה גדולה יותר, או מקבלת את המציאות ונכנסת למיתון.
בארה"ב, אירופה ויפן בחרו באופן עיקבי להגדיל את ההימור.

 

[גרי רשף]

לא לבלבל בין סיבה לתוצאה

סיבה:
ריבית ריאלית נמוכה מובילה להגדלת כמות הכסף => אינפלציה=> פיחות בשע"ח.

תוצאה:
אינפלציה => עליה בריבית הנומינלית (ריאלית+אינפלציה)
..............=> עליה בשער החליפין הנומינלי(=פיחות, משקף את הפער בין האינפלציה כאן ובחו"ל)

 

[אמירושש24]

אז מה הכיוון השני?

אמרת אינפלציה גוררת ריבית נומינאלית גבוהה יותר. הגיוני.

נניח ומחר נגיד בנק ישראל מכריז על העלאת הריבית, אזי איך נצפה שזה ישפיע על האינפלציה? יעלה אותה?

ההשפעה צריכה להיות באותו אופן בשני הכיוונים.

 

[גרי רשף]

לא הכל סימטרי ב-100%

סיבה:
ריבית ריאלית עולה => כמות הכסף קטנה => הביקושים קטנים (במקרה הטוב מקטין את האינפלציה במקרה הרע גורם למיתון ואבטלה) => יסוף בשע"ח.

תוצאה:
אם האינפלציה פוחתת => הריבית הנומינלית קטנה => הפיחות לאורך השנה יקטן, ומי יודע- אולי אף יהיה יסוף..