רחם הגשמים

moonlihgt

New member
רחם הגשמים

אני אוהבת להטביע את עצמי
ברחם הגשמים
אין כמעט אוויר
הכול שקט
ואין עצמי
השלתי דמעותיי
השלתי כל חציצה
ואולי כשאיוולד שוב מחדש
מרחם הגשמים
יהיה לו זיכרון לידתי
פחות כואב ויותר מתוק,
אני שומעת את המיילדת
כשר! כשר!

כלל אינה יודעת
איך בחטא העצבות ייחמתני אימי
ואני נשאתי יגון וחוללתי
בכרמי תל אביב
עם שועלי הלילה וזאבים
הלוקטים פרחים,

והנה עכשיו
אני עולה מן הרחצה
אלי! אבי!
להיות עולת תמיד בין הערבים
הנה זה נפשי חפצה
כבש תמים, צמרו לבן ללא כתם
צח ורך...
היא פוגעת בי
מברכת אותי בזרע של קיימא
אינה יודעת שהגן שלי
זרוע שמות
שמות של אנשים
לילות שלחשנו
אהבה
עקרה
אני אוהבת להטביע את עצמי
ברחם הגשמים
אין כמעט אוויר
ואין עצמי,
כמו בלילות
שנגעו בי
לא נגעו בי
אין כמעט אוויר
ואין עצמי.


ההערות לשיר
1 היא פוגעת בי בשפת ההלכה זה פוגשת אותי,
המשמעות השנייה הרגילה זה כמובן פוצעת
אני מתכוונת בשיר לשתי המשמעויות של המילה
2 את המילה שמות בכוונה לא ניקדתי אבל צריך לקרוא אותה בשני ניקודים שונים
שכמובן זה גם משמעות שונה
שמות בפתח ,הרס, חורבן
ושמות בצירה , כינויים, שמות האנשים
 

cosmo15

New member
בגלל המתחים שבו

חשתי הזדהות עם הסיפור של האם ,
אבל הוא כולו רווי במתחים -
יש פסוק בירמיהו שבו הוא מתאר איך
נוצר ברחם אמו אבל פה היא אומרת
"ייחמתני" מלשון יחום, מין פריצה של הדתי
לכיוון הזנותי, היצרי , החי .

היא נמצאת בגשם כמו אחרי לידה
מכוסה בדם שלה ורוקדת עם זאבים
פרחים ונושמת את המים הקרים

וכל זה עם המסתורין של דת
תל אביב
וסיפור שמהדהד על הוריה ברקע.

זה היה בשבילי שיר מאוד אינטנסיבי ויצרי.
 

בודלר

New member
תושה רבה על הניתוח המעניין חדדת לי דברים

לא הכרתי תפסוק בירמהו ואני די בקיא במקורות שאר הדברים גם אני שמתי לב שיר יצרי מיני ורוחני בו זמנית הסנתזה הזו מרתקת ואור כותבת מדהימה תמיד אמרתי לה זאת .
 

cosmo15

New member
הנה

בְּטֶרֶם אצורך (אֶצָּרְךָ) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ
וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ
נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ
(ירמיה א 5)

ארוּר הַיּוֹם, אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ: יוֹם אֲשֶׁר-יְלָדַתְנִי אִמִּי, אַל-יְהִי בָרוּךְ. טו אָרוּר הָאִישׁ, אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת-אָבִי לֵאמֹר, יֻלַּד-לְךָ, בֵּן זָכָר--שַׂמֵּחַ, שִׂמְּחָהוּ. טז וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, כֶּעָרִים אֲשֶׁר-הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם; וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר, וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם. יז אֲשֶׁר לֹא-מוֹתְתַנִי, מֵרָחֶם; וַתְּהִי-לִי אִמִּי קִבְרִי, וְרַחְמָה הֲרַת עוֹלָם.
(פרק כ)
 

דק1

New member
וזה מתהילים

[פרק נא' פסוק ז']
הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי
 

cosmo15

New member
זה גם מחזק את מה שהרגשתי

רשום פה "הן בעוון ובחטא"
התפיסה של היציר, החטא,
הסקסואלי אל מול
הדתי , החסוד, הטהור.

מה שיפה שהיא מביאה טוהר גם במקום הזה
בריקוד עם זאבים ובפרחים מסביב והרבה חדווה
לתוכו מתוך הזיכרון שלה וגם הרבה קסם ומסתורין
שיש בו משהו מפתה ובכל זאת אסור.

אני מוסיפה (אני מקווה שזה יהיה לרוחה)
שלדבריה מדובר במקווה -
ובבלנית שאומרת "כשר"
ולכן המושג "רחם גשמים".

אם נזכר - מי שהיה למשל בסיור במצדה
(חרף התנאים המבודדים)
היו שם מקוואות שמימהם הגיעו מגשמי
ברכה לארץ,
וזה לא רק במצדה אלא במקומות רבים
ולכן האיזכור לגשמים.

ושוב תודה על התוספת של הפסוק!
 

moonlihgt

New member
אכן זה הפסוק שעמד לנגד עיניי

ואז על משקל עוון נשאתי יגון
וכן את המילה חוללתי אני אוהבת כי אם היא לא מנוקדת אפשר לקרוא אותה בכמה אופנים שמשתלבים יפה לדעתי
1 חוללתי- גרמתי (למשהו לקרות)
2 חוללתי- רקדתי
3 חוללתי- חוללה התמימות שבי, אני חוללתי וכו'
 

moonlihgt

New member
המשפטים של הנביא מאד חזקים

אומנם זה לא מה שעלה לי במחשבה כשכתבתי את שירי אבל זה בהחלט מתאים מאד
"ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם" איזה משפט!
 

שמים1

New member
אור ירח

אהבתי את ההקבלה לרחם כמקוה , מקוה המעניק חיים
ובתהליך הלידה הדוברת עולה מן הרחם ומקבלת הכשר כפי שהטובלת במקוה מקבלת הכשר מהבלנית .
הדוברת השילה כל חציצה בינה לבין תהליך הטוהרה , זו טוהרה של חשבון נפש של צורך גדול בקבלה .
השיר מאוד עוצמתי , הותיר אותי מהורהרת להרבה זמן .
 

moonlihgt

New member
תודה שמים

תודה לך שמחה שהשיר השאיר עליך רושם
אכן קלעת לכוונתי ההקבלה בין המקווה לרחם
רחם הגשמים ובמקווה מי גשמים ,אוצר גשמים
רגע הלידה ורגע הטבילה מתערבבים להם, דמות הבלנית כדמות המיילדת
 
למעלה