רזי מאוויים

[איש אוהב]

רזי מאוויים

לילה הגיד ללילה רזי מאוויים, ובלכת שוועה חושקת במסילות מיוחמות, דממות נעקרות בזעקה. בעת אשר כזאת, נימים נרעדות ולב פועם הם אמת מתרפקת והתשוקה הכלואה בהם כולה מגעים. אמרי איפוא לחושקים כי עז מבטם, וכי מתירה את את חמודותייך אל מול סערת נפשם הנפערת.

 

[שמים1]

רזים

פסעת מהורהר אל תוך חיי על שכמך תרמיל זכרונות רוטטים בערפל חייך. בעקבות המיית הלב מקשיב עמוק לקול הפנימי הזועק אליך לבוא אלי. בגבעת אהבה נמצאת בקתת חיי נחבאת אל הצללים בערוב היום תחוש ידי החמה מלטפת רזי נשמתך .

 

[ריקי די]

עונות

בחורף הבא נחליק אל עדנה מחודשת, זה הסתו כעת מפזר עלים יבשים על מיטתנו בין מילים שלא אמרנו. בחורף הבא יהיה לנו חם יותר אני אציע מיטתך בגופי כשתבוא רועד, מותח צל גופך אל עולמי. נוגע ברגעים רטובים עד יזרמו אל אביב ואל קיץ ועונות השנה רק כיסוי על גופנו לדעת בין יום ובין לילה.

 

[המונשרי]

סחלבים וחלוקי נחל

ובשקט הזה הייתה כניעה לא התרפסות לשמה סתם דגל לבן שהתבדר לו ברוח הלילית אחרכך דממות נעקרו בזעקה נימים רעדו ולב פעם ושוב השקט הזה מונח שם כמו חלוקי הנחל בינות לסחלבים.