חולקת על דעותיך
גם אנחנו סיימנו את הנישואין בגלל שיגרה. האהבה פשוט חלפה לה ונשארה חברות והערכה אבל לא תשוקה. לי קשה לחיות עם בן זוג שאין לי תשוקה אליו, שאני לא רוצה להיכנס איתו למיטה מכיוון שאני לא נמשכת. נמאס לי גם מכל מי שאומר שצריך לחדש ולפנק כי ניסינו כמעט הכל: ייעוץ, משחקי סקס לרוב, סקס באוטו ומה לא. פשוט נגמר! נגמרה האהבה! כח החידושים טובים בדיוק ליום-יומיים ואחר כך חוזרת השיגרה. אי אפשר לחיות בצימר כל החיים מוקפים נרות, גם הסקס בג'קוזי הופך לשיגרתי, אי אפשר לקנות את כל צעצועי המין בעולם (למרות שזה נחמד), ולא תמיד יש כוח לדבר ולנתח איך הגענו למצב הזה. לפעמים צריך לדעת להניח לדברים. במקרה שלנו התאמצנו יותר מידי, המשכנו בניסיונות ההחייאה וסירבנו לראות שהנישואים נגמרו והגיע הזמן לקבוע את שעת הפטירה. נשארנו חברים ובאיזה שהוא מקום אפשר להגיד גם אוהבים. לא היו מריבות, לא היו צעקות רק הבנה אחת גדולה... זה נגמר. צריך להמשיך הלאה. לא צריך ישר לחשוב על גבר אחר. צריך לתת לזמן לעשות, להתרפא ואחר כך דברים יראו אחרת ואולי תהיה פנויה למצוא אהבה.