can you feel it
New member
רוצה לשתף..
אני בזוגיות טובה ואוהבת כבר כמעט 3 שנים. מאורסים חצי שנה +. הוא לגמרי אהבת חיי. גבר טוב, נאמן מאוד ובאמת מקסים. במקצועו הוא ספורטאי בספורט שלא כל כך חזק בארץ (לעומת חו"ל). הוא חי את החלום שלו במלואו ומקריב המון (!!!) כדי להתפתח ולהצליח בכדי שביום מן הימים הוא יוכל לממש את עצמו גם בחו"ל. ת'אמת שאני מאמינה בו ומאוד מקווה שהוא אכן יצליח כמו שהוא רוצה. אין הרבה אנשים כאלה שיבחרו לקום בבוקר ובאמת לעשות מה שטוב להם .. ובפרט שמדובר במשהו שהוא רוצה יותר מכל.
יש כל מיני דברים שמפריעים לי ... מצד אחד אני מרגישה טיפה רע עם זה ...אבל התחושות משתלטות עלי ואני מרגישה שאני שוקעת ...זה פוגע לי במצב הרוח וגם ביחסים איתו לפעמים.
הוא בן יחיד (יש לו אחות אבל הוא לא בקשר איתה וגם אימו לא. מסיבה מוצדקת אגב אבל זה לא הפואנטה). הוא מאוד מאוד קשור לאמא שלו. ברמה של לשוחח איתה 3-4 פעמים ביום. יש לציין שהוא גבר בן 35 כמעט. הוא משתף אותה בכל פרט בחייו (כמובן לא ברמה של 100%.. אבל היא יודעת לאן הוא הולך, מתי הוא חוזר, מה הוא עשה בכל חלק מיומו ..וכו'. מניחה שהבנתם את הכוונה).
בגלל שהספורט שלו מאוד יקר הוא תלוי כלכלית באמא שלו. לא לגמרי .. אבל אוכל לכל החודש ובגדים היא קונה לו למשל . זה צורם לי . אני מבינה שהספורט שהוא בחר הוא מאוד מאוד יקר.. אבל עצם העובדה שהוא חוזר ממנה כמעט מידי יום עם שקיות גורם לי להרגיש מוזר.
הוא עובד מהבית, עצמאי. מרוויח כסף .. אבל לא מספיק כדי לממן את עצמו. אני לא מצפה שיצא לעבוד ולעשות אקסטרה כסף כי אני יודעת שזה יפגע לו בספורט.
אמא שלו נוטה להתערב לו בכ-ל דבר. היא גם מציקה לו ובאה אליו תמיד בגישה של "הינה צדקתי, אתה אף פעם לא מקשיב לאמא". היא אישה שקשה מאוד עד בלתי אפשר לספק אותה. היא מהאלה שתמיד מחפשות מה לא בסדר ... וכמה שאחרים רעים/נצלנים והיא לעומתם טובה, מקסימה ורחבת לב. ארוסי בנאדם מאוד טוב , רגיש ונאמן אליה... והוא עושה מעל ומעבר בשבילה (אפילו אמרתי לו את זה כמה פעמים ...כשהוא שיתף אותי שהיא עוקצת אותו בכל מיני דברים ...כמו שהוא לא טוב מספיק וכו'). באמת שלא ראיתי גבר שמתייחס אל אמא שלו כמו שהוא מתייחס אליה. הוא עוזר לה בכל דבר, מגיע אליה תמיד כשהיא מבקשת משהו.. גם אם זה בלילה.
כשאני מסתכלת על היחסים שלהם מהצד זה מרתיע אותי מאוד ... אני מנסה לדמיין את עצמי איתו בעוד כמה שנים אחרי שנתחתן ונרצה להביא ילדים ..מה יהייה אז ? גם אז הוא יקפוץ לכל גחמה שלה ? היא תמיד אומר "אבל זה אמא שלי. את שוכחת שזאת אמא שלי?" ואני מבינה את זה .. אבל לדעתי זה פוגע בו ובנו .. וימשיך לפגוע גם לטווח הארוך.
היחסים שלי איתה ידעו עליות וירידות. בהתחלה היה מאוד קשה והיא פשוט רבה איתי על דברים הזויים ואף השפילה אותי. היו לנו משברים מאוד מאוד קשים. אני חייבת לומר שמאז עבר המון זמן .. והיחסים כרגע הם טובים. אני אף פעם לא אשכח איך היא התייחסה אלי ואת הדברים שנאמרו... אבל מה לעשות. שמתי את זה מאחור. הפיצוץ האחרון היה כשחזרנו מחו"ל אחרי האירוסין. אמרתי משהו והיא לא הבינה אותו כראוי והתפוצצה על ארוסי למה הוא תמיד מגונן עלי ולא עליה. ובקיצור – קשה לה עם שינויים ועם זה ש"לקחתי" לה את הבן. מה שמצחיק הוא שהוא כל כך נאמן אליה שאני באמת לא מבינה מה היא רוצה לפעמים. אבל שוב.. זו אישה שהיא אפשר לספק בשום צורה או דרך.
סתם עוד דוגמא לצורך העניין – היינו אצלה עם הכלבה לפני כשבוע. היא מאוד אוהבת את הכלבה ומכינה לו בצד המון אוכל, במיוחד בשבילה. הכוונה שלה טובה אך הכלבה אחרי ביקור אצלה משלשלת ללא הכרה. זה עושה לה רע מאוד. ארוסי ביקש ממנה לא לתת לה כלום וכמובן נימק מדוע. אך היא בכל זאת נתנה מאחורי הגב שלו. יצא מצב שהייתי איתה במטבח והיא נתנה לה אוכל שלא מיועד לה .. מול הפנים שלי. אמרתי לה שזה יעשה לה רע ... אך היא נתנה בכל זאת. לא ממש ספרה אותי. עשתה את זה באלגנטיות. זה קרה פעמיים!
אני מאוד חוששת בתלות שהיא פיתחה אליו. וגם בתלות שלו בה. אני לא יודעת מה לעשות.. ההודעה יצאה מבולבלת .. אבל באמת שיש לי המון על הלב והייתי חייבת לפרוק . תודה למי שקרא עד פה . כל תגובה תתקבל בברכה.
אני בזוגיות טובה ואוהבת כבר כמעט 3 שנים. מאורסים חצי שנה +. הוא לגמרי אהבת חיי. גבר טוב, נאמן מאוד ובאמת מקסים. במקצועו הוא ספורטאי בספורט שלא כל כך חזק בארץ (לעומת חו"ל). הוא חי את החלום שלו במלואו ומקריב המון (!!!) כדי להתפתח ולהצליח בכדי שביום מן הימים הוא יוכל לממש את עצמו גם בחו"ל. ת'אמת שאני מאמינה בו ומאוד מקווה שהוא אכן יצליח כמו שהוא רוצה. אין הרבה אנשים כאלה שיבחרו לקום בבוקר ובאמת לעשות מה שטוב להם .. ובפרט שמדובר במשהו שהוא רוצה יותר מכל.
יש כל מיני דברים שמפריעים לי ... מצד אחד אני מרגישה טיפה רע עם זה ...אבל התחושות משתלטות עלי ואני מרגישה שאני שוקעת ...זה פוגע לי במצב הרוח וגם ביחסים איתו לפעמים.
הוא בן יחיד (יש לו אחות אבל הוא לא בקשר איתה וגם אימו לא. מסיבה מוצדקת אגב אבל זה לא הפואנטה). הוא מאוד מאוד קשור לאמא שלו. ברמה של לשוחח איתה 3-4 פעמים ביום. יש לציין שהוא גבר בן 35 כמעט. הוא משתף אותה בכל פרט בחייו (כמובן לא ברמה של 100%.. אבל היא יודעת לאן הוא הולך, מתי הוא חוזר, מה הוא עשה בכל חלק מיומו ..וכו'. מניחה שהבנתם את הכוונה).
בגלל שהספורט שלו מאוד יקר הוא תלוי כלכלית באמא שלו. לא לגמרי .. אבל אוכל לכל החודש ובגדים היא קונה לו למשל . זה צורם לי . אני מבינה שהספורט שהוא בחר הוא מאוד מאוד יקר.. אבל עצם העובדה שהוא חוזר ממנה כמעט מידי יום עם שקיות גורם לי להרגיש מוזר.
הוא עובד מהבית, עצמאי. מרוויח כסף .. אבל לא מספיק כדי לממן את עצמו. אני לא מצפה שיצא לעבוד ולעשות אקסטרה כסף כי אני יודעת שזה יפגע לו בספורט.
אמא שלו נוטה להתערב לו בכ-ל דבר. היא גם מציקה לו ובאה אליו תמיד בגישה של "הינה צדקתי, אתה אף פעם לא מקשיב לאמא". היא אישה שקשה מאוד עד בלתי אפשר לספק אותה. היא מהאלה שתמיד מחפשות מה לא בסדר ... וכמה שאחרים רעים/נצלנים והיא לעומתם טובה, מקסימה ורחבת לב. ארוסי בנאדם מאוד טוב , רגיש ונאמן אליה... והוא עושה מעל ומעבר בשבילה (אפילו אמרתי לו את זה כמה פעמים ...כשהוא שיתף אותי שהיא עוקצת אותו בכל מיני דברים ...כמו שהוא לא טוב מספיק וכו'). באמת שלא ראיתי גבר שמתייחס אל אמא שלו כמו שהוא מתייחס אליה. הוא עוזר לה בכל דבר, מגיע אליה תמיד כשהיא מבקשת משהו.. גם אם זה בלילה.
כשאני מסתכלת על היחסים שלהם מהצד זה מרתיע אותי מאוד ... אני מנסה לדמיין את עצמי איתו בעוד כמה שנים אחרי שנתחתן ונרצה להביא ילדים ..מה יהייה אז ? גם אז הוא יקפוץ לכל גחמה שלה ? היא תמיד אומר "אבל זה אמא שלי. את שוכחת שזאת אמא שלי?" ואני מבינה את זה .. אבל לדעתי זה פוגע בו ובנו .. וימשיך לפגוע גם לטווח הארוך.
היחסים שלי איתה ידעו עליות וירידות. בהתחלה היה מאוד קשה והיא פשוט רבה איתי על דברים הזויים ואף השפילה אותי. היו לנו משברים מאוד מאוד קשים. אני חייבת לומר שמאז עבר המון זמן .. והיחסים כרגע הם טובים. אני אף פעם לא אשכח איך היא התייחסה אלי ואת הדברים שנאמרו... אבל מה לעשות. שמתי את זה מאחור. הפיצוץ האחרון היה כשחזרנו מחו"ל אחרי האירוסין. אמרתי משהו והיא לא הבינה אותו כראוי והתפוצצה על ארוסי למה הוא תמיד מגונן עלי ולא עליה. ובקיצור – קשה לה עם שינויים ועם זה ש"לקחתי" לה את הבן. מה שמצחיק הוא שהוא כל כך נאמן אליה שאני באמת לא מבינה מה היא רוצה לפעמים. אבל שוב.. זו אישה שהיא אפשר לספק בשום צורה או דרך.
סתם עוד דוגמא לצורך העניין – היינו אצלה עם הכלבה לפני כשבוע. היא מאוד אוהבת את הכלבה ומכינה לו בצד המון אוכל, במיוחד בשבילה. הכוונה שלה טובה אך הכלבה אחרי ביקור אצלה משלשלת ללא הכרה. זה עושה לה רע מאוד. ארוסי ביקש ממנה לא לתת לה כלום וכמובן נימק מדוע. אך היא בכל זאת נתנה מאחורי הגב שלו. יצא מצב שהייתי איתה במטבח והיא נתנה לה אוכל שלא מיועד לה .. מול הפנים שלי. אמרתי לה שזה יעשה לה רע ... אך היא נתנה בכל זאת. לא ממש ספרה אותי. עשתה את זה באלגנטיות. זה קרה פעמיים!
אני מאוד חוששת בתלות שהיא פיתחה אליו. וגם בתלות שלו בה. אני לא יודעת מה לעשות.. ההודעה יצאה מבולבלת .. אבל באמת שיש לי המון על הלב והייתי חייבת לפרוק . תודה למי שקרא עד פה . כל תגובה תתקבל בברכה.
