רוצה כח
היי אנשים נפלאים,
אני חדשה-ישנה כאן.
לפני כמה שנים אובחנתי כחולת פיברו ואז באתי לכאן כדי להבין את זה קצת יותר טוב, וגם כדי למצוא הבנה ונחמה.
מאז אני חיה-לא חיה את המחלה. לעתים מדחיקה, לעתים מנצלת אותה, לעתים לא בטוחה אם באמת זה מה שיש לי או שאולי אני פשוט לא משתדלת מספיק. מאד קשה לי לשים את הגבול הברור בין מה שיש ביכולתי לעשות, לבין מה שאני מתעצלת אולי לעשות.
מצד שני, אני מכירה את עצמי לא מעט (חח), ואני יודעת איזה אדם הייתי פעם. אדם הרבה יותר פעיל. וכואב לי שאני נתפסת בעיניי עצמי כחלשה כיום, כשאשה שאין לה כח לזוז ולעשות הרבה עם עצמה.
ומה זה 'הרבה' בכלל? הכל יחסי,לא?
אולי בכלל אני עושה מספיק?
בכל זאת,אני עובדת חצי משרה, ואמא ל-2.
אבל...בכל זאת, משהו מציק לי. מנסה לברר עם עצמי דברים.
מנסה לברר האם כל הדבר הזה שכואב לי בגוף זה בגלל שכואב לי בנפש?סתם כי אני בנאדם רגיש שאכפת לו? אולי גוף-נפש זה באמת דבר שלא יפורד?
מחפשת תשובות. מחפשת כח.
בינתיים נעזרת בכן..מקווה שלא הצקתי או חפרתי יותר מידי
בהערכה,
אני
היי אנשים נפלאים,
אני חדשה-ישנה כאן.
לפני כמה שנים אובחנתי כחולת פיברו ואז באתי לכאן כדי להבין את זה קצת יותר טוב, וגם כדי למצוא הבנה ונחמה.
מאז אני חיה-לא חיה את המחלה. לעתים מדחיקה, לעתים מנצלת אותה, לעתים לא בטוחה אם באמת זה מה שיש לי או שאולי אני פשוט לא משתדלת מספיק. מאד קשה לי לשים את הגבול הברור בין מה שיש ביכולתי לעשות, לבין מה שאני מתעצלת אולי לעשות.
מצד שני, אני מכירה את עצמי לא מעט (חח), ואני יודעת איזה אדם הייתי פעם. אדם הרבה יותר פעיל. וכואב לי שאני נתפסת בעיניי עצמי כחלשה כיום, כשאשה שאין לה כח לזוז ולעשות הרבה עם עצמה.
ומה זה 'הרבה' בכלל? הכל יחסי,לא?
אולי בכלל אני עושה מספיק?
בכל זאת,אני עובדת חצי משרה, ואמא ל-2.
אבל...בכל זאת, משהו מציק לי. מנסה לברר עם עצמי דברים.
מנסה לברר האם כל הדבר הזה שכואב לי בגוף זה בגלל שכואב לי בנפש?סתם כי אני בנאדם רגיש שאכפת לו? אולי גוף-נפש זה באמת דבר שלא יפורד?
מחפשת תשובות. מחפשת כח.
בינתיים נעזרת בכן..מקווה שלא הצקתי או חפרתי יותר מידי
בהערכה,
אני