רן 22 האחד
New member
רוצה חוות דעת
שלום, במקרה יצא לי להכנס לאתר שלכן וזה ממש מגניב לדעתי שיש פורום כזה, וממש כיף לקרוא פה כמה אתן שם בשביל החיילים שלכן, אני מקווה שלפחות הם מעריכים את האהבה שלכן אליהם. בכל מקרה רציתי לקבל חוות דעת נייטרלית בנושא ואשמח אם תענו. זה קצת ארוך אז סליחה מראש... אני בן 22, השתחררתי מהצבא לפני 4 חודשים. כשהייתי שנתיים וקצת בצבא התחלתי לצאת עם מישהי. אני הייתי הבחור הראשון שלה והיא שלי. רוב הזמן יצאתי שישי שבת פעם בשבוע או שבועיים וכשהייתי יוצא אז הייתי רוצה להיות איתה במשך כל היומיים האלה והיא לא רצתה, היא רצתה ביום שבת להיות עם המשפחה ושנפגש במוצאי שבת. הצעתי לבוא להיות אצלה ביחד עם משפחתה (כמו שהייתי עושה בשישי בערב) והיא לא רצתה. קיבלתי את זה והמשכנו הלאה, למרות שזה הפריע לי ומדי פעם העליתי את זה בלי שזה תרם למשהו. כשהגעתי ל4 חודשים האחרונים הייתי אמור לקבל תפקיד שרציתי כל כך עוד לפני שהתגייסתי אבל היציאות היו חרא (בערך פעם ב3 שבועות) כשאמרתי לה את זה היא אמרה "אני אשתדל לחכות לך, זה ממש קשה לי". ממש נבהלתי מהמשפט הזה והחלטתי לוותר על התפקיד כדי שלא יפגע הקשר. בסוף לא קיבלתי את התפקיד בכל מקרה. השתחררתי והייתי בתהליך מיון לתפקיד בשב"כ בשטחים. היא כמובן לא הייתה מרוצה, היא לא ביקשה שאוותר על זה אבל זה גרם להרבה מתחים בקשר. אמרתי לה שאני באמת מבין אותה ושאם היא לא יכולה לקבל את זה בלב שלם אז אוותר על התפקיד, כי אני יכול לוותר בלב שלם בשביל הקשר. בסוף לא התקבלתי לתפקיד הזה אבל התקבלתי לתפקיד אחר, לא בשטחים ולא ממש מסוכן. יום לפני הקורס (שבת) החלטתי להפתיע אותה ולבוא בשבת בצהריים כדי להראות לה שהשד לא כזה נורא (בכל זאת עכשיו שוב אצא סופי שבוע ונמאס לי לחכות עד מוצאי שבת בשביל לראות אותה) היא לא הייתה בבית, עשתה סיבוב עם אחיה. חיכיתי לה בחוץ שעתיים שבהם התמלאתי עצבים- למה אני צריך להסתובב ברחובות שעתיים בשביל לראות אותה ביום שבת, למה אני לא יכול להפגש איתה כמו זוג נורמלי, בסוף כשהיא באה כבר באו לאסוף אותי ולא נשארתי איתה. בערב נפגשנו והייתי עצבני, רבנו אבל השלמנו. למחרת (היום הראשון בקורס) היא אמרה שהיא חשבה על זה ושהיא רוצה הפסקה. היינו בהפסקה עד יום חמישי- יצאתי הביתה והשלמנו. הכל היה בסדר בהתחלה. אחרי כמה זמן בקורס היא אמרה שהיא לא רוצה שאני אדבר על הקורס כי אני מתלהב מזה יותר מדי ושהיא רוצה שכשאני בבית אז אהיה איתה ולא "אביא את הקורס הביתה". הסכמתי. בינתיים הקורס נהיה ממש קשה ולחוץ. גם לה התחיל להמאס מזה שאני בא רק סופי שבוע. אציין שהייתי ישן במלון 20 דקות נסיעה מהבית שלה ובאוטובוס קצת יותר והיא לא ניסתה לבוא לבקר אותי אף פעם. לעומת זאת כשהייתי בצבא, יום לפני שהיה לנו 4 חודשים ביחד, עבדתי כל הלילה כדי שאוכל לצאת ולהפתיע אותה ביום של ה4 חודש, וכשאח שלה היה במלחמה והיא היתה מצוברחת, נסעתי אליה בערב לעבודה והפתעתי אותה עם הרבה שוקולד וחזרתי לצבא באמצע הלילה רק כדי להעלות לה חיוך קטן על הפנים. מהמלון גם אני יכולתי לצאת אבל הקורס היה ממש חשוב לי ואם הייתי נוסע אליה הייתי חוזר מאוחר בגלל אוטובוסים וכאלה ולא הייתי ישן הרבה וזה היה פוגע לי בתפקוד. ניסיתי לארגן שההורים שלי יבואו איתה אבל גם לא יצא. באמצע הקורס (הקורס הוא חודשיים) יצאתי לסופ"ש ואחרי שכל השבוע הלכנו מכות ונקרענו הייתי עייף פיזית ובעיקר נפשית,כמה דקות לפני שיצאתי אמרו לי שאני על סף הדחה והיתי ממש מבואס. חזרתי הביתה וכל מה שרציתי היה לשים את הראש ולישון. אבל היא רצתה להפגש אז עשיתי מאמץ והבאתי אותה אליי. כשהיינו אצלי לא דיברתי על הקורס ועל זה שרוצים להעיף אותי, היא דיברה קצת על העבודה וזהו. אח"כ ראינו טלויזיה ואני התחלתי להרדם. לא יפה, אז התחלתי לגעת בה כדי לשמור על עירנות ולהרגיש קצת ביחד, היא לא רצתה בטענה שהיא עייפה. סבבה גם אני הייתי עייף. אחרי כמה דקות שוב כמעט נרדמתי ושוב התחלתי לנגוע בה ושוב לא רצתה. אחרי זה כבר לא הצלחתי להשאר ער, אמרתי לה שאני ממש עייף ושאקח אותה הביתה. נרדמתי לכמה דקות כדי שיהיה לי כח לנסוע. כשהתעוררתי הייתי הרבה יותר עייף, ממש פחדתי לנסוע. הערתי את אמא שלי שתקח אותנו אליה. כשליוויתי אותה אמרתי לה שאני מצטער, אבל זה מה שיש לי לתת כרגע, אני חוזר עם הלשון בחוץ וזה ה100 אחוז שלי, ושתחזיק מעמד עוד חודש זה נגמר. למחרת היא אמרה שעדיף לה כלום מאשר מה שאני יכול לתת. נפרדנו. מי שהגיעה עד לפה, כל הכבוד. מה אתן חושבות? עליי? עליה?? על הקשר?? אמנם הוא נגמר אבל מעניין אותי אם יש דברים שיכולתי לעשות טוב יותר להבא
שלום, במקרה יצא לי להכנס לאתר שלכן וזה ממש מגניב לדעתי שיש פורום כזה, וממש כיף לקרוא פה כמה אתן שם בשביל החיילים שלכן, אני מקווה שלפחות הם מעריכים את האהבה שלכן אליהם. בכל מקרה רציתי לקבל חוות דעת נייטרלית בנושא ואשמח אם תענו. זה קצת ארוך אז סליחה מראש... אני בן 22, השתחררתי מהצבא לפני 4 חודשים. כשהייתי שנתיים וקצת בצבא התחלתי לצאת עם מישהי. אני הייתי הבחור הראשון שלה והיא שלי. רוב הזמן יצאתי שישי שבת פעם בשבוע או שבועיים וכשהייתי יוצא אז הייתי רוצה להיות איתה במשך כל היומיים האלה והיא לא רצתה, היא רצתה ביום שבת להיות עם המשפחה ושנפגש במוצאי שבת. הצעתי לבוא להיות אצלה ביחד עם משפחתה (כמו שהייתי עושה בשישי בערב) והיא לא רצתה. קיבלתי את זה והמשכנו הלאה, למרות שזה הפריע לי ומדי פעם העליתי את זה בלי שזה תרם למשהו. כשהגעתי ל4 חודשים האחרונים הייתי אמור לקבל תפקיד שרציתי כל כך עוד לפני שהתגייסתי אבל היציאות היו חרא (בערך פעם ב3 שבועות) כשאמרתי לה את זה היא אמרה "אני אשתדל לחכות לך, זה ממש קשה לי". ממש נבהלתי מהמשפט הזה והחלטתי לוותר על התפקיד כדי שלא יפגע הקשר. בסוף לא קיבלתי את התפקיד בכל מקרה. השתחררתי והייתי בתהליך מיון לתפקיד בשב"כ בשטחים. היא כמובן לא הייתה מרוצה, היא לא ביקשה שאוותר על זה אבל זה גרם להרבה מתחים בקשר. אמרתי לה שאני באמת מבין אותה ושאם היא לא יכולה לקבל את זה בלב שלם אז אוותר על התפקיד, כי אני יכול לוותר בלב שלם בשביל הקשר. בסוף לא התקבלתי לתפקיד הזה אבל התקבלתי לתפקיד אחר, לא בשטחים ולא ממש מסוכן. יום לפני הקורס (שבת) החלטתי להפתיע אותה ולבוא בשבת בצהריים כדי להראות לה שהשד לא כזה נורא (בכל זאת עכשיו שוב אצא סופי שבוע ונמאס לי לחכות עד מוצאי שבת בשביל לראות אותה) היא לא הייתה בבית, עשתה סיבוב עם אחיה. חיכיתי לה בחוץ שעתיים שבהם התמלאתי עצבים- למה אני צריך להסתובב ברחובות שעתיים בשביל לראות אותה ביום שבת, למה אני לא יכול להפגש איתה כמו זוג נורמלי, בסוף כשהיא באה כבר באו לאסוף אותי ולא נשארתי איתה. בערב נפגשנו והייתי עצבני, רבנו אבל השלמנו. למחרת (היום הראשון בקורס) היא אמרה שהיא חשבה על זה ושהיא רוצה הפסקה. היינו בהפסקה עד יום חמישי- יצאתי הביתה והשלמנו. הכל היה בסדר בהתחלה. אחרי כמה זמן בקורס היא אמרה שהיא לא רוצה שאני אדבר על הקורס כי אני מתלהב מזה יותר מדי ושהיא רוצה שכשאני בבית אז אהיה איתה ולא "אביא את הקורס הביתה". הסכמתי. בינתיים הקורס נהיה ממש קשה ולחוץ. גם לה התחיל להמאס מזה שאני בא רק סופי שבוע. אציין שהייתי ישן במלון 20 דקות נסיעה מהבית שלה ובאוטובוס קצת יותר והיא לא ניסתה לבוא לבקר אותי אף פעם. לעומת זאת כשהייתי בצבא, יום לפני שהיה לנו 4 חודשים ביחד, עבדתי כל הלילה כדי שאוכל לצאת ולהפתיע אותה ביום של ה4 חודש, וכשאח שלה היה במלחמה והיא היתה מצוברחת, נסעתי אליה בערב לעבודה והפתעתי אותה עם הרבה שוקולד וחזרתי לצבא באמצע הלילה רק כדי להעלות לה חיוך קטן על הפנים. מהמלון גם אני יכולתי לצאת אבל הקורס היה ממש חשוב לי ואם הייתי נוסע אליה הייתי חוזר מאוחר בגלל אוטובוסים וכאלה ולא הייתי ישן הרבה וזה היה פוגע לי בתפקוד. ניסיתי לארגן שההורים שלי יבואו איתה אבל גם לא יצא. באמצע הקורס (הקורס הוא חודשיים) יצאתי לסופ"ש ואחרי שכל השבוע הלכנו מכות ונקרענו הייתי עייף פיזית ובעיקר נפשית,כמה דקות לפני שיצאתי אמרו לי שאני על סף הדחה והיתי ממש מבואס. חזרתי הביתה וכל מה שרציתי היה לשים את הראש ולישון. אבל היא רצתה להפגש אז עשיתי מאמץ והבאתי אותה אליי. כשהיינו אצלי לא דיברתי על הקורס ועל זה שרוצים להעיף אותי, היא דיברה קצת על העבודה וזהו. אח"כ ראינו טלויזיה ואני התחלתי להרדם. לא יפה, אז התחלתי לגעת בה כדי לשמור על עירנות ולהרגיש קצת ביחד, היא לא רצתה בטענה שהיא עייפה. סבבה גם אני הייתי עייף. אחרי כמה דקות שוב כמעט נרדמתי ושוב התחלתי לנגוע בה ושוב לא רצתה. אחרי זה כבר לא הצלחתי להשאר ער, אמרתי לה שאני ממש עייף ושאקח אותה הביתה. נרדמתי לכמה דקות כדי שיהיה לי כח לנסוע. כשהתעוררתי הייתי הרבה יותר עייף, ממש פחדתי לנסוע. הערתי את אמא שלי שתקח אותנו אליה. כשליוויתי אותה אמרתי לה שאני מצטער, אבל זה מה שיש לי לתת כרגע, אני חוזר עם הלשון בחוץ וזה ה100 אחוז שלי, ושתחזיק מעמד עוד חודש זה נגמר. למחרת היא אמרה שעדיף לה כלום מאשר מה שאני יכול לתת. נפרדנו. מי שהגיעה עד לפה, כל הכבוד. מה אתן חושבות? עליי? עליה?? על הקשר?? אמנם הוא נגמר אבל מעניין אותי אם יש דברים שיכולתי לעשות טוב יותר להבא
