לפי מילון אבן שושן
בתימצות - זרם בספרות ובאמנות בראשית המאה הי"ט שסימניו המובהקים: רתיעה מתיאור מפורט של החייםהממשיים, שיבה אל העבר, בייחוד את תקופת ימי הביניים שנתפסה כתקופה כלילת יופי וזרועת פלאים כמו"כ חיבה ליצירה העממית והדגשה של חירות היוצר. מאפייניו: להט הדימיון, ביטוי רגשי עז, התפעלות מיופי התולדה, רעננות הלשון. 2.השקפת עולם המבוססת על הרגש, הדימיון, העדפת הרגש על השכל.
