רומח הדרקון בעיני פריק טולקין-חלק 3

[Ophel McNeil]

גם בבילון. ../images/Emo117.gif

מה שהופך את העניין ל*עוד יותר* ביארי.

 

[Knight of Darkness]

רק לי זה נדמה

שאתה נשמע כמו ילד בן 12 בסיכום שלך? "רע זה יותר מגניב"? סליחה, אבל להיות מגניב זה לא הרעיון בדמות, בכל דמות.(ואני מתכוון למספר הפעמים הרב שאמרת "מגניב" ו"לא מגניב") בכל מקרה אתחיל בתגובתי: *עד כמה שיש דמיון בין שרה"ט ורה"ד בקטע של פיזבן, זה שונה לחלוטין. גנדלך כל הספר מנופח במיליון שמות, ובכל השמות הוא עדיין אותו האדם. פיזבן לעומתו הוא אדם, או שמא אומר "יצור", שונה מאוד מפלדין, שלמרות שהוא הוא עצמו. ההתנהגות שלהם שונה לחלוטין, הגישה, ומה לא בעצם. דבר שני- אם אתה אומר שהקטע כשפלדין מתגלה הוא הכי טוב בספרים, אתה ממש עלוב. זה היה אחד הקטעים הפחות טובים של הספר, חסרים את תחושת ההדר המלכותי שאמורה להווצר עם התגלותו של אל. *דלמאר ורייסטלין שונים לחלוטין, אבל ל-ח-ל-ו-ט-י-ן. *קטע ההקרבה של סער הוא חסר כשרון? טוב, אז כנראה הפגם הוא בי, כי הקטע הזה הוא אחד משני הדברים היחידים בחיי שגרמו לי להזיל דמעה. *בקשר לקטע שאמרת כשבאים אויבים- מה שעשית זה לקחת וחיברת את כל האפשרויות שהיו(רייסט סירב מקסימום פעמיים להטיל כישוף מעייפות, תאניס הציע מקס´ פעמיים לברוח, וכד´ על השאר) לסיטואציה אחת. *סליחה שוייס והיקמן לא מורחים כל נוף ונוף, או במקרה הזה קרב, על מאות עמודים...הם מצידם לא כתבו את הספרים כדי להרדים אנשים עם בעיות של חוסר שינה. *EXCUSE ME? לא סליחה, הרי אף אחד לא אמור למות בדרך...כמובן, הנוסחה היא שהטוב מנצח אולטימטיבית. אז אני מצטער עם וייס והיקמן שילבו קצת מציאותיות בספרים שלהם ולא כתבו אגדה חסרת תכלית(מישהו אמר שה"ט?). *זה שמעניין אותך רק רייסטלין, לא מעניין את העולם. ההתרחשויות לא סובבות אותו. אז הוא היה הגורם המרכזי בניצחון. אבל בלי עזרת טאניס הוא היה ממשיך להיות עבד. *אה, כמובן, הספר הרבה יותר מעניין כשיש לך מישהו שיכול לעשות מה שבא לו לכל אחד(מישהו אמר גנדלף?). ובכן תסלח להיקמן ווייס על שהם לא עשו אף דמות שקופה שיש לה כוח אינסופי(מישהו אמר גנדלף עוד הפעם?), אלא עשו את ספריהם אנושיים במקצת. *סער הציל את העולם, וזאת עובדה. אם לא היו "מקריבים" כמו שאתה אומר, אז לא היה נצחון. לא בכל הספרים כל מה שצריך לעשות זה לעבור חצי עולם ולזרוק טבעת להר געש כדי לנצח. *דווקא איכפת לי מאוד ממה שקורה בקרין, וכן חבל לי על הדמויות, סער במיוחד. *פחחח...מצאת מה להשוות...אתה פאטתי...רואים שאתה קראת את הספרים משתי סיבות: אחת היא למצוא דמיון לשר הטבעות, שזה אפשר למצוא בכל ספר פנטסיה ובין כל ספרי פנטסיה, והשניה לבדוק ולהתמקד על הדמות המגניבה הזאת שכולם מדברים עליה(רייסטלין, לייק דא). ובכן אני אגיד לך שהוא לא הדמות הכי טובה, אם כי הוא הכי מושקע.

 

[AnatOfBodom]

../images/Emo45.gif

 

[בלין]

תגובות

כן, יש ספויילרים ענקיים בבקורת אוקי, דבר ראשון, אני בן 14. כתבתי את זה בחלקים, לכן יש חלקים מלאי שטויות. בהתאם למצב הרוח שהיה לי באותו רגע. לאורנה היא פוצית. אמנם בסוף לא. תגידי מה שאת רוצה, אבל ילדה מפונקת שבורחת מהבית (ובנוסף לזה היא עלפית) היא פוצית. נקודה. *וגנדלף שונה מאולורין למרות ששניהם אותו יצור. זה מעלה או מוריד משהו? לא אמרתי שהם זהים בדיוק. *אמרתי הכי טוב? טעות שלי. בכל מקרה, אני זוכר את הסוף, אחריי הסיפור בנארקה, כטוב. *לפחות בדשל"ק, דאלמר מנסה לחקות את העוצמה,המסתוריות, הרשע והאדישות של רייסט. *אהבת? מצוין. אותי הקטע הזה ריגש כמו שק תפוחי אדמה. *בקשר לסטואציה- חברתי את אפיוני הדמויות. תאניס בדרך כלל הגיוני (בסך הכל, אף אחד לא מספיק טיפש כדי להילחם רגלי בקבוצת דרקונים מעופפים), רייסטלין בדרך כלל אדיש ומרושע וסער שומר על הכבוד שלו בכל מחיר. *אם נזכר לרגע בסטטיסטיקה, נגלה שהספר שיותר אנשים אהבו הוא... שר הטבעות! קשה לי להאמין שהם קנו אותו בתור תחליף לכדורי שינה. *התכוונת לחלמיש? סליחה? כתבתי קטע על המוות שלו, ועל זה שהוא מיוחד ויפה. נראה לי שלא הבנת. *יכול להיות. אז מה? כתבתי את דעתי. *מעניין אותי איך הסקת שלגנדלף יש כוח בלתי מוגבל. *לפי גישת "לזרוק טבעת לאש" שלך, אני רואה שלא ממש הבנת את שרה"ט. רבל אני לא ארחיב על זה. *אבל על מי הצטערת? על סער (בן אדם אחד) או על 300 אבירי סולמניה שמתו במישורים? *נראה לך שהייתי קורא שבעה ספרים שלמים רק כדיי למצוא דמיון? ממש ממש לא. אני קורא עכשיו את "שומרים! שומרים!" של טרי פראצ´ט (מצחיק בטרוף ומומלץ לכולם). נראה לך שזה כדיי למצוא דמיון? חוץ מזה, אהבתי את רייסטלין כי עליו התחברתי. העם כרתי רועץ-דם הוא דמות מגניבה? חלמיש וגדיל מגניבים? אני מתחבר אם מי שאני אוהב. אל תקבע מי הכי טוב. אתה מקסימום יכול להציג דעה. כן, יש ספויילרים ענקיים בבקורת

 

[Ophel McNeil]

באמת שיכלתי לקחת ../images/Emo117.gif

אותך ברצינות, באמת. באמת שיכלתי לקבל אותך ואת הביקורת שלך. ואז הגיעה הפסקה "....אבל על מי הצטערת? על סער (בן אדם אחד) או על 300 אבירי סולמניה שמתו במישורים?" וזה הוכיח לי שאחת ולתמיד אין מה לקחת אותך ברצינות - כי אתה פשוט לא מבין ספרות.

ודאי שאני יותר כואבת על סער! ודאי שאני מעדיפה שעיר שלמה תחרב ולא הוא! זה הרעיון של ספר, לגרום לי להזדהות עם הדמויות, לאהוב אותן. אני מכירה את ה300, 3000 או 30 אלף אבירים שמתו? אני יודעת את השמות שלהם? ההיסטוריה שלהם? אכפת לי מהם? לא. וגם לא אמור להיות. הם לא משחקים *שום* תפקיד מרכזי בספר. הם שם כדי למות. לעומת זאת, על סער אמור לכאוב לי. אפילו שאני לא סובלת אותו, בכיתי בקטע (מצד שני, יש לי קטע של ליילל כשדמויות אהובות עליי נפגעות

). זה בערך כמו לשאול אם יכאב לך יותר אם <הכנס כאן רשימת אמונות תפלות וחס וחלילה> אחיך ימות, או אם בטורקיה תהיה רעידת אדמה קטלנית. אתה לא מכיר את האנשים שמתו בטורקיה, מקסימום תהיה מזועזע ועצוב. על אח שלך אתה תבכה, כי את אחיך שלך אתה מכיר ואוהב. וזהו, ככה במחי משפט אחד, הפסקתי להתייחס אליך. מצטערת.

 

[בלין]

עוד תגובות

מצטער שאת לא לוקחת ברצינות, אני שוקל להתאבד.

בכל מקרה, אחריי הבקורת הקודמת משהו כעס על איך אני יכול לעליב ככה ולהשמיץ ככה דמויות. הוא אמר שאכפת לו מכל מי שמת בקרין ועוד כמה הצטרפו עליו. המשפט הזה היה כוון אליהם. *אם אתה אומר... *אין ספק ששק תפוחי אדמה הוא אחד מהמראות המופלאים ביותר של עולמנו. *המכירות מדדו. שר הטבעות נמכר יותר, הוא הוכתר כספר הטוב ביותר של המאה ויש שורה של סופרים ואנשי בידור שמצהירים שהם קוראים אותו בפעם ה-17. *אז בקשר למה כתבת? *איך הסקת את זה מהדברים שלי? וקראת בכלל את שרה"ט? *יש לשר המון אלמנטים.על פני השטח זה על המלחמה בסאורון, אבל זה על שנאת חינם (גימלי ולגולס), על הזדקנות העולם, על הכוח הנפש, על הקרבה עצמית ועל עוד המון נושאים. *וגם בקשר לכרתי, הוא סתם דוגמא.

 

[Knight of Darkness]

גרביים מסריחות בצבע חום

*המכירות לא אומרות דבר- לשר הטבעות היו הרבה יותר שנים להמכר, וכמובן זה שקונים אותם, זה לא אומר שאוהבים אותם(וזה נוגע לשתי הסדרות). *אם תהיה רעב במיוחד... *אין לי מושג למה התייחסת בתגובתך הראשונה. *כן קראתי פעמיים, אם כי בפעם השניה לקח לי קצת הרבה זמן(נחש למה?...). בקשר לאיך הסקתי- עזוב את זה, אין לי כוח לבדוק עכשיו את ההודעה הראשונה שלך שוב הפעם. *הקרבה עצמית? שר הטבעות? ועל הנושא הזה בדיוק "ירדת" בקשר לרומח הדרקון. נו נו, נו נו... חוצמזה יש ברומח כמעט את כל האלמטים שהזכרת(חוץ מהזדקנות העולם, שאני לא מבין מה הקטע שלו), ורבים אחרים.

 

[בלין]

בעולם השלנו, קניות מעידות על הצלחה

אבל לא נתווכח על קפיטליזם. ההקרבה העצמית מגיעה בעומק קצת רב יותר. פרודו בעצם מקריב את עצמו בכך שהוא יוצא למסע. הכל בשר מגיע עמוק יותר.

 

[Ophel McNeil]

הצלחה, לא איכות. ../images/Emo117.gif

שים לב להבדל. אלא אם כן אתה רוצה להגיד לי שטיטאניק הוא הסרט הטוב בעולם, ובריטני ספירס היא זמרת מוכשרת. ולהגיד "שר"ה עמוק יותרבלי לנמק זה ממש ממש ממש טיפשי." למה הוא יותר עמוק מרומח הדרקון? למה העובדה שפרודו יוצא למסע כל כך עמוקה? גם בני החבורה הקריבו מעצמם שוב ושוב, למה זה פחות עמוק ומעורר מחשבה? (הייתי עונה על זה בעצמי בשמחה, אבל מעולם לא שיימתי את שר"ה. פשוט לא הייתי מסוגלת).

 

[בלין]

אני לא אומר, אבל את מוצאת דרך אחרת

לקבוע? אני רואה את הבחירות ל"ספר של המאה העשרים" ומקום בין 4 הראשונים בכמעט כל רשימה של ספריי פנטזיה גדולים, כאיכות. אף פעם לא הצלחתי לנמק למה ספר אחד יותר עמוק מהשני, אז אני לא אנסה ואפסול את הטיעון הזה.

 

[Ophel McNeil]

אז רגע, אין לך נקודה, בעצם. ../images/Emo117.gif

ואם כן, הצלחת לשטות בי.

 

[בלין]

יש לי את נקודת הטוב יותר

לא העמוק יותר

 

[SaberTooth]

אוי פליז...

אז אנשים קונים את הספר הארור, אז מה

זה אומר שהם אוהבים אותו

אנשים יכולים לקנות את הספר, לקרוא אותו ולא לסבול אותו. אין כל קשר למכירות או לפופולריות של הספר. בנסוף, עם כל החשיפה האחרונה של הספר (הסרט בעיקר וכל הדיבורים סביבו) אין פלא שהמכירות עלו, אזל זה עדיין לא אומר שאנשים אוהבים את הספר

פרודו מקריב את עצמו כשהוא יוצא למסע

והחבורה לא

הם לא היו חייבים לעזור לסהר-פז ולמי-נהר לברוח, הם היו יכולים לתת לחייליו של התיאוקרט (

) לתפוס אותם ואת מטה הבדולח הכחול, אבל הם לא עשו את זה. ומה הקשר לזה שהכל בשר, לפי דברייך, מגיע עמוק יותר

 

[בלין]

אז אם אני אכתוב עכשיו את הספר

הכי משעמם בעולם, יש סיכוי שהוא יבחר למצליח ביותר? וחוץ מזה, השר נבחר לספר המאה ה-20. המכירות היו גבוהות מאוד גם לפני הסרט. אז תגידו לי איך שופטים איזה ספר טוב יותר? ובקשר להקרבה, הם לא הקריבו את עצמם ולא בטיח. הם בסך הכל ברחו משם. א, אחד מהם לא התכוון למות בשביל הבריחה הזאת.

 

[Ophel McNeil]

זה מה שאהבתי ברומח. ../images/Emo117.gif

לא תמיד הכל היה תלוי בהם. ובכל זאת, הם *כן* הקריבו מעצמם. מהר מאוד, קצת אחרי פקס תרס, הם יכלו לנטוש הכל, וללכת להשתכן באיזה עיר קטנה ונחמדה, ולישון. הם לא עשו את זה. הם כן הקריבו מעצמם. ואתה יודע למה אני כל כך אוהבת את רומח הדרקון ולא את שר"ה? כי לשר"ה יש מטרה טיפשית לאללה. "הנה, נשמיד את הטבעת - והכל יהיה טוב. פשוט הכל." ברומח, אפילו אחרי נפילת טקיזיס, המצב לא היה טוב. כי ככה זה הולך. העולם לא מושלם. זה לא שאם נשנה פרט אחד בו - הכל יהיה נהדר. העולם מייאש, דרקונים תוקפים מצפון, הדרום נפל בשבי (אני סתם נותנת דוגמאות, זה לא באמת קורה

), וגם אם נהרוג שר דרקונים אחד, יקומו שלושה אחריו. זה לא רק "נמצא את רומח, והכל יסתדר." ובגלל זה רומח הדרקון, הרבה יותר מורכב משר"ה.

 

[בלין]

לא קראת עד הסוף, אל תדברי.

המצב לא מושלם אחריי הריסת הטבעת. כמה שנים של שקט, וארגורן שוב יוצר למלחמה. חוץ מזה, זה הקטע של הזדקנות העולם. אחריי הטבעת, הגמדים נכחדים, ההוביטים נעלמים וגונדור שוקעת.

 

[Ophel McNeil]

עוד כמה שנים, ../images/Emo117.gif

נגיד, עשר, חמש עשרה אפילו, אני לא אתפלא אם הארי פוטר יימכר יותר משר"ה. זה אומר שהוא יותר טוב, לדעתך? מכירות לעולם לא יהיו מדד לאיכות. וכן, זה ממש כואב כשאני לא לוקחת ברצינות אנשים. אני לא לקחתי את עצמי ברצינות פעם אחת, ועצמי כל כך נפגע, עד שהוא שקל להגר לרוסיה, ולשמוע את טאטו לנצח. לגבי כל שאר הדברים שכתבת - לא מיועדים אליי. אגב, בין גימלי ללאגולס יש שנאת חינם?? לא קראתי את כל שר"ה (אחרי העמוד המאה יידעתי שזה או לעזוב את הספר, או לקפוץ מחלון), אבל בסרט הם נראים אחלה אחוקים (??).

 

[בלין]

הארי"פ מבחר לספר המאה?

וחוץ מזה, לגו וגימלי מייצגים את שני העמים שלהם, העלפים והגמדים, ששנאו אחד את השני בלי סיבה.

 

[Ophel McNeil]

לכו וכימלי שונאים זה את זה?... ../images/Emo117.gif

שוב, לא קראתי את הספר, בסרט הם נראו אחלה חברים, שיש בניהם יריבות בריאה ומשעשעת ("אל תגיד לו שקפצתי..."). ותאמין לי, הארי פוטר בקלות יכול להיבחר לספר המאה, ברגע שרולינג תסיים אותו סופית. מה שמחזיר אותי לנקודה - זה אומר שהוא יותר איכותי משר"ה? הם העובדה שאנשים אוהבים יותר את ה"פ מאשר שר"ה, הופך אותו ליותר טוב? ומי בכלל מגדיר טוב? האם העובדה שרוב האוהבים של ה"פ הם בני נוער מתלהבים שלא קראו לעולם שום ספר אחר, ואלה שאוהבים את שר"ה בד"כ אנשים בוגרים שקוראים המון פנטזיה אפית, משנה? האם ההמון חכם וקובע, ויכול להעיד על איכות? ומה בעצם קובע איכות? אלה שאלות שלא אתה ולא אני יכולים לענות עליהם, אז בבקשה, להזכיר ששר"ה כזה ספר מצליח - פרט טריוויה מיותר.

 

[Ophel McNeil]

לגו וגימלי* ../images/Emo6.gif../images/Emo117.gif