רוח

[מולוקו]

רוח

נכנסת מן החלון הפתוח , רוח צלולה , מרגעת . להאיר את אפלת החדר בצללית מתמרת ומארת. מארת להבדיל בין היום לבין הלילה , בין הכהה לחיור החבא לעצב את האור הנוגה. הן לא תיבש תקות האדם או תיפול תרדמת , נכון על המשמר ניצבת לגרש את החושך מהרת.

 

[שמים1]

רוח ../images/Emo79.gif

ליטפה את פניי הרוח שרה שיר ישן נושן על חווה ותפוח על חטא האדם. והוסיפה צלילים מימים רחוקים על ימים של תקווה על זכרונות אהבים. בתווי זהב מתנגנת את שערי מבדרת נושאת בכנפיה ניחוחות ענוגים .

 

[מולוקו]

ליטוף מושחת

ליטפת את פני רוח חיי , נגעת בי כברק כחץ מהלך , בנקודת האל חזור של להיות או לחדול, אהיה לך מלך אמיתי, ואת לי מלכת תילתן רוח נכונה בקירבי איתך אני עף למרחק.

 

[החיים שלי איתך]

רוח חרישית

לעיתים, בעת עלות השחר לוחשת לי הרוח ניגון חרישי המלווה אותי צף לו הירהור שלי ועולה מחשבה חומנית ואני תוהה אם זה מקסם שווא ואולי חזיון תעתועים או שמה אימרה לגבי אחרית הימים וליבי מבקש לעצמי שיקדימו לבוא בשעת יום או ערבית וישאו בחובם גם עבר גם עתיד.

 

[מולוקו]

רוח אישית

לפעמים אני רוח , מנגן לך סרנדה מתחת לחלון ביתך שר ומזמר , ואת לי תפארת הליל מסתתרת מפני צנועה וביישנית , אני רוח מנגן לך סרנדה.

 

[החיים שלי איתך]

רוח ממללה

כל מילה שלך כל לחישה כל ניגון שלך כל מגע כמשב רוח רעננה משב רוח ממללה בטוב אושר ושלווה אותי ממלאה

 

[מולוקו]

גולדיין גייט

את לי השראה , כל הגיג נרשם כל נשימה נלחשת כל מגע נצרב באהבה, וכך הולך ונשלם גשר של זהב ממני אליך.

 

[karmy66]

רוח ברוכה

ישנם צפירים יחידי סגולה הרוח לוחשת ברוך מלא אהבה ואדום החזה על אדן חלוני מביט בזריחה ואחר בי ויודע אני כי יום שכזה יצלח בידי כל מעשה אז חוגר למותניי ושם למעונך פעמיי

 

[מטבע הדברים]

רוח אחרת,,, ,

רוח נעלמה ,מה בתוכהה צוררת? מה היא מבשרת? לאן נושבת איתנה, לאן פונה רוח בינה וחכמה נפש תאומה, רוח טובה של נחת ואהבה בעוצמת חוויה הניסה חשכת אופל, כאב חורץ ליל, יבשה דמעה והלאה נעה הבהירה עמימותו של ים במחול עולזני עד עולם.

 

[מולוקו]

רוח אופטימית

רוח אופטימית רוח נאיבית , כמה סכרינית הרוח ממסטיק. נפש טובה נפש תאומה , נחת ועוצמה ממש מעצמה הרוח הדביקה.

 

[מטבע הדברים]

דברי-רוח

נכנסה בו רוח שטות, דיברי הבל ואיוולת, רוחו עליו סרה אולי נשברה, וברוח הלשון פסימיות ויגון. לשונו נשתלחה, מפלחה את הדממה בכוונה אילמה.

 

[מולוקו]

מילים מילים

במילים יצרה מסך עשן , מסיכה לימי שרב פאטה מורגנה להלך במדבר מצגת שוא למתבונן מהצד , ובלילות ישבה בדד מול מראה הנושאת צל דמותה , שם בעומק ים היגון ידעה את האמת אל נכון. מן הארון הוציאה מילים להחלפה צחות ולבנבנות מכובסות לעיפה , תעתוע מושלם לאדם התם כאילו שאני לא יודע , ילדה.

 

[מטבע הדברים]

מילה תפלה

אל תלכי ביער לבדך שימרי נפשך כי "זאבים" תאבים לשירך, נוהים אחר דמך,גופך.. חושפים מלתעות,, כמו מדרגות נעות,, סובבים יורדים ועולים בצלילי מילים. דעי לקרא דרכים עקלקלות, לברר נתיבות דלות, לעבור חתחתים אבני נגף, לעיתים, עד תגלי נתיב בטוח תצאי בו לשוח, יפוג העשן יובש הכבשן ותאיר דרך האור בשיר ומזמור.

 

[מולוקו]

כיפה אדומה

גם בידה הופקדה הפקודה ללכת בשביל הסלול לא לפנות ימין ושמאל ופרחים לא לקטוף, פן יבוא אדון זאב לשוחח בענייני היום, כמה היה משמעמם ללכת בשביל מתפתל, אמנם בטוח מכל פגע אבל מתיש ומשמים בכל רגע. דא עקא מהר מאוד נמאס לה לכיפה אדומה , ריח הפרחים, ניחוח הכפר וציוץ הציפורים , גרמו לה שיכרון חושים.

 

[מטבע הדברים]

אדום-החזה,,,,,,,,,

בא לביקור חטוף כי הגביה עוף, לינוק מעט צוף ושוב לעוף,, כי רק ימות החורף, הוא פה אורח, אז לך לדרכך אדום יפה חזה חיש תמריא על אברתך ושוב לכור מחצבתך , הדרך ארוכה ואני אובדת, הלוך ושוב נודדת ,ושוב,, אייהו רב אונים, דרכו סוגה בשושנים האבדה לשונו ממנו? ....?

 

[מולוקו]

באתי ראיתי כבשתי

הטריטוריה היא של אדום החזה , על זה אמר אריסטוטלס הפילוסוף היווני כבר מזמן, אין שני אדומי חזה דרים באותו שיח , מכאן יוצא שאדום החזה יבוא וילך על פי רצונו , יכבוש את הטריטוריה שלו כמו אלכסנדר מוקדון. ואין פוצה פה ומצפצף כי הוא בעל הבית הכובש, וקולו הערב כזמיר מתנגן הכרזה על בוא הקיסר.

 

[מטבע הדברים]

כיבוש מיותם

אפשר שיגדיר מושבה כרצונו ישב בה , בתחושה של שליטה אך חחח' [גם זאת אמר אריסטו] הן המחשבה ("הגיון המחשבה") מיוחדת לאדם. האדם הוא אפוא בעל חיים בעל תבונה. המבדילה אותו משאר היצורים [ואדום החזה] היא גם היכולת הנעלה והמורכבת ביותר של הנפש, שתשאר עצמאית ובלתי נשלטה, כי יש פוצה פה, ואין הוא נרפה, כי אולי כבש מבצרו ולא יסופק ייצרו,, כי אבדה תוחלתו, נכזבה כיבוש ליבה.

 

[אביב וסתיו]

אדום החזה

נסתר בין בדיו בין עציו ועצותיו האדום הקטן בעל החזה כזה נחמד כזה

 

[מולוקו]

זמיר

קטון אדום החזה , ציפור שיר כמו זמיר ויש האומרים שהוא הוא הזמיר. נסתרות דרכיו בין השיחים שר ומזמר שיר דרכים , כשהגשם מזרזף בין הענפים והעלים. עוד מעט קיץ והוא ינדוד ילך לארץ קור , לחורפים עלי דרכים אבל בבוא העת יחזור.

 

[אביב וסתיו]

רוח

רוח נפשה תשפוך סביבה תוגת מים העותרים סביבה בשפוך נפשם ורוחם