קראו ותהנו. פעם כתבתי. ../images/Emo140.gif
מ ד י ט צ י ה עם ה ר ו ח "בוא נעשה לך הכרות עם הרוח. בוא תכיר את הצד הנשי של הרוח. שכב בני פרקדן, הרפה את גופך, שחרר את שרירך. הרוח בני היא כמו אישה אוהבת, לפעמים קרה ולפעמים חמה. היא יכולה להיות נעימה ומרגיעה או כועסת ושוצפת. היא יכולה לצנן ולקרר אותך, היא יכולה לחמם וליבש אותך. לרוח שפה כתובה. ראה את העצים על צלע ההר, את שיפוע הגדילה שלהם, לכולם יש נטייה קלה קדימה. הרוח כתבה באמצעות העצים את כיוון נשיבתה הקבועה. אם אתה חש בשינוי כיוון נשיבתה הרגילה, דע לך כי צפוי לך מזג אויר שונה מהרגיל. "יום חם מהרגיל, יבש, או לח. עם הזמן, אתה תלמד להכיר את הרוח והיא תזהיר אותך מפני תמורות מזג האוויר. בעזרת הרוח בני, משוחחים העצים בניהם. אתה שומע את שיחתם, אך אינך מבין את שפתם, גם אני ואתה משוחחים בעזרת הרוח. ביכולתנו לשלוט בה ולהוציאה מפינו כחפצינו. העצים אינם יכולים לעשות זאת. אינך יכול לדבר מבלי להוציא רוח מתוכך. הרוח היא, אם כל השפות המדוברות והנשמעות. הרוח מציירת ציורים נפלאים על הקרקע. חורשת את האדמה, מכסה את הזרעים שנפלו. יוצרת תלמים בחול, בונה גבעות, משנה את פני הקרקע. יוצרת מדבריות במקומות שלא היו. נושאת על כנפיה זרעים ממקום למקום ומפריחה מקומות מדבריים. הרוח נושאת איתה עננים שיורידו גשם, באותם מקומות שהיא זרעה. הרוח היא חלק מהאלוהות היודעת כל. הרוח היא חלק ממך. הרוח בני היא נשימת האל הכול יכול, היא הנושאת את דברו. הרוח בני, היא אחת ורבים בעת ובעונה אחת, כמו נשמתך, כמו האלוהות. כמו ארבע יסודות העולם והיא אחת מהן, המים, האש והאדמה. הכר את הרוח על כל ריבוייה. לא תוכל להכיר את כל הרוחות הקיימות, אך את הנמצאות בסביבה תכיר והן תכרנה אותך. התחל לעבוד עם הרוח הנכנסת ויוצאת מתוכך. נשום בני נשימה ארוכה ומלא את בטנך ואחר כך את ריאותיך. עקוב אחר כניסת הרוח לגופך. הוצא את האוויר מריאותיך ואחר כך מבטנך. אל תשאיר אויר בתוכך הוצא הכול, והתחל את התהליך מחדש. עקוב אחר הרוח הנכנסת ויוצאת לתוך גופך". עשיתי כדבריו ואט אט נשימותי ארכו. "היה חלק ממנה וכוון אותה לכל מקום בתוך גופך, פעם לרגליך ופעם לגבך". אמר מורי בשקט, שקעתי בתרגיל זה והשלווה החלה לאפוף אותי. הרגשתי את הרוח החודרת אלי קרירה ונקייה, ונתנשפת חמימה. עקבתי אחריה בתוך גופי והתחלתי שולט בה ובזרימתה. שקעתי עמוק בתחושות שהרוח גורמת לי, איבדתי את תחושת הזמן. ברקע המשכתי לשמוע את קולו של מורי. "עד עכשיו, עקבת אחר הרוח הזורמת בתוכך. עתה עקוב אחר הרוח הזורמת מחוץ לגופך. חוש אותה בראשך, בגופך וברגליך. עקוב אחריה, עקוב אחר ליטופיה". עברתי לנשימה שקטה ורגילה. הרוח זרמה מראשי לכפות רגלי. שקעתי בתחושות והרגשתי כמו בנחל מים, השוטפים אותי מראשי לכפות רגלי. שמעתי את שריקת הרוח מאחורי אוזניי, כמו המהום בתוך ראשי. התרכזתי בתחושות אלה ולפתע פתאום הרוח פסקה לנשוב, שקט מסביב. שכבתי דמום וניפחד, מחפש את הקולות. פחדתי לפקוח את עיניי, הרגשתי נטוש ובודד. שערי סמר. רשרוש העלים בעץ שמעלי פסק, רחש ההמולה הרגיל נדם. האלוהות עצרה את נשימתה. לפתע חשתי מעגלים של רוח בכפות רגלי, מיד אחר כך בראשי ובאותה עת גם בבטני. מעגלים קטנים ושובבים, פרצי רוח קטנים מלטפים כמשתעשעים. שכחתי את פחדי ושקעתי בתחושות האלה. פעם פה ופעם שם ולפעמים במקומות שונים בא בעת. חשתי כאילו הרוח משתעשעת ומשחקת איתי. התחלתי להרגיש ולדעת היכן תלטף אותי הרוח, היכן תדגדג ותסתולל. שקעתי במשחק עם הרוח ואיבדתי קשר עם העולם. שמעתי מרחוק את קולו של מורי מעורר אותי ומאיץ בי לקום. בלי חשק התיישבתי על מקומי, שקוע עדיין בתחושת הרוח. הרוח פסקה לזמן מה לנשוב, לאחר מכן חזרה לנשוב כרגיל. גופי להט ולא הזעתי כלל, מעין חום פנימי יבש. הרוק בפי היה יבש וצמיג. מורי הושיט לי בקבוק מים. שטפתי את פי ושתיתי ארוכות. השמש ירדה אל מעבר להרים, צללי העצים והאבנים ארכו. שעת דמדומים היתה זו, לא הבנתי לאן ברח היום. "כנראה שנרדמתי". אמרתי בקול. ובראשי חלפה המחשבה שזה רק חלום. מורי חייך אלי ואמר. "לא נרדמת בני, לך ושטוף את עצמך במים. כל דבר אמיתי שקורה לך במודעות אחרת, אתה מיחס זאת לחלימה". צחוקו של מורי התגלגל. גם החלימה היא סוג של מודעות אחרת, עם הזמן תשלוט ותכיר בה. חשוב יותר שזיכרון הדברים יישאר חקוק בך". ולשפמו רטן בשקט. "כל חיינו הם אסופה של זיכרונות ואנחנו איננו כלל". 687מילים
כמו תמיד ישבתי בסביבות השעה (בלי להרגיש בכלל) ושקמתי דבר מוזר קרה הרוח פתאום שינתה כיוון... שמתי לב כי השיער היה פזור ופתאום הוא שינה כיוון. אני חושב שזה התקדמות של עוד צעד. האוויר מקבל אותי. ואתם?