../images/Emo45.gif נשמע לי סיכום מהימן למדי
לגבי השאלה האם אפשר התיזה של קון מאפשרת לטעון שפרדיגמות חדשות הן טובות יותר מהישנות, ובאיזה מובן הן טובות יותר, יש מחלוקת גדולה. קון עצמו ראה את עצמו כמאמין בהתקדמות מדעית, כלומר בכך שהמדע לא סתם מחליף מערכות אמונה זו בזו, אלא שאפשר להצדיק את ההחלפה הזו על יסוד השיפור שהיא מביאה. השאלה היא שיפור של מה. כמו שנאמר, קון חושב שטענות מדעיות מקבלות משמעות מוגדרת (והן אמיתיות או שיקריות) רק במסגרת פרדיגמה נתונה, וזה אומר, בין היתר, שב"עולם" של מדענים שמחזיקים בפרדיגמה אחת ישנם, כביכול, סוגים אחרים של דברים מאלה שקיימים בעולמם של מדענים המחזיקים בפרדיגמה אחרת. מכיוון שחקירה שיטתית של שאלות ממוקדות על דברים מסוגים מסוימים אפשרית רק מתוך פרדיגמה נתונה, אי-אפשר לחקור באופן שיטתי האם סוג העולם שמניחה פרדיגמה אחת "דומה יותר" לזה שמניחה פרדיגמה אחרת; כל מה שאפשר לעשות הוא לראות אם הפרדיגמות פותרות את השאלות שמועלות בתוכן, במונחי העולם של עצמן, באופן מספק. לכן, אם מקבלים מה שאומר קון, התקדמות מדעית היא לא התקדמות לעבר תיאור נכון יותר של העולם "כפי שהוא"; אם יש שיפור, הוא יכול להיות בנוחות, בהצלחה להתמודד עם בעיות במסגרת הפרדיגמה, וכו'. בכל מקרה, על אפו ועל חמתו של קון, האנשים שרואים את עצמם כממשיכיו בחלקם הגדול אינם מקבלים את הפרשנות של קון עצמו, שמאפשרת לדבר על התקדמות במדע. אלה, ביניהם אנשי ה"סוציולוגיה של המדע", "ההסטוריה של המדע" וכד', חושבים שמעניין לחקור את הסיבות שגורמות להחלפת פרדיגמות במדע, אבל שההערכה השיפוטית של התהליך במונחים של התקדמות כלשהי היא חסרת פשר.