רוחניות לילדים

[הילה בסגול]

רוחניות לילדים ../images/Emo22.gif

מה דעתכן על כך ? למידה ו/או אורח חיים המוביל לחשיבה רוחנית, מודעות עצמית וכיו"ב. ואם כן אז מאיזה גיל ? ואם לאו - מדוע ? אשמח לדעותכן בענין.

 

[hayapollak]

מגיל אפס וכמה

שיותר מוקדם. תינוקות - ליטוף, מגע, זו התחלה והכנה. אם כי יש לקחת בחשבון שזה מאד אישי ויש להתייחס לאיך הילד מקבל זאת. אצלנו למשל כשבני היה קטן 4-5 נהגתי לעשות לו מגע רפלקסולוגי בתחילה הוא מאד אה, הרגיש רגוע ונינוח ובהמשך הוא לא איפשר לי לגית בו בכפות רגליו, המגע היה מדגדג לו שיגעון והוא היה מתגלגל מצחוק... (קשור למודעות עצמית) כשהיה תינוק נהגתי בערב, אחרי שהיה נרדם לעשות מדיטציה ו/או התעמלות בשיטת פאולה תוך כדי הקשבה למוסיקה "רוחנית" המוסיקה הפריעה לו, הוא היה מתעורר ואני נאלצתי להפסיק... בקיצור איך הוא אומר - אני ילד "מרובע" שיש לו אמא שאנטית...

 

[hayapollak]

תיקוני

הקלדה... מאד אה = מאד אהב לגית = לגעת. סליחה...

 

[הילה בסגול]

תודה חיה .אשמח לקרוא עוד תגובות

ודעות. אני מנסה להבין משהו ומכאן השאלה.

 

[hayapollak]

השארת אותי ללא מילים

 

[הילה בסגול]

???

 

[הילה בסגול]

אני מאוןד מסכימה איתך חיה שיש לקחת

בחשבון שזה אישי ולפעול בהתאמה לתגובות הילד. את כותבת על מגע וזו התחלה נפלאה ונהדרת. לגבי רפלקסולוגיה - אני מתארת לעצמי את תגובתו של בנך ומחייכת... איך הוא צוחק האם פעם הוא עשה איתך מדיטציה ? ומה לגבי הלך יום יום ולאו דווקא במעשים ?

 

[המונשרי]

אין תשובה חד משמעית

ילדים שנולדו במשפחות רוחניות יספגו זאת "עם חלב אם". ילדים שלא , או שיחשפו לכך במהלך חייהם או שלאו. אני באופן אישי נחשפתי לכך כשחיפשתי פיתרונים לבעיה מסויימת.

 

[הילה בסגול]

השאלה היא אם זה נכון....

פתאום עולה לי הדת בראש. אני מכירה משפחה דתית שהבן שלהם בן ה- 6 ממש לא אוהב את הענין של כיפה, ברכות וכו'... והם סוג של מכריחים אותו לכך. ואני שואלת לענין הרוחניות מבחינת שיחה, שפה, התנהגות. האם אפשר להקביל ?

 

[המונשרי]

חושבת שצריך לקלוט את הילד

( יש מידה מסויימת של הקבלה... לא ב-100 % ) חשוב להתרשם האם הילד מעוניין בכך / האם הוא מגלה עניין בעצמו? ( האם הוא שואל שאלות בנושאים הקשורים לרוחניות) בכדי שהעניין לא יהיה מאולץ.

 

[אריאלה האחת1]

לדעתי-אין כאן מצב של נכון או לא../images/Emo140.gif

לדעתי, צריך לתת לילד להחליט אם זה המקום שהינו רוצה להיות, כשהתחלתי בדרכי הטיפולית/ רוחנית, ביתי הקטנה היתה בת 6 בערך.. וחיכתה בקוצר רוח שאעשה לה את החניכה לרייקי, ועשיתי לה. גם רפלקסולוגיה כשלמדתי.. וכשדיברנו על ישויות, כשהיתה בת 10 , אמרה לי: " אמא אני רואה ישויות סגולות שמתחבאות מאחורי המקרר.. ואני רואה יותר ממך " אפילו, היתה לוקחת קלף ונותנת לי מסרים.. אכן כך היה, עד שהתחילה להיות פעילה בחברה ביישוב,חברים וחברות שאין להם קשר לרוחניות, ואז בערך בגיל 12 , חסמה בעצמה את התקשורת הרוחנית, לא מוכנה ל" תקשר" לי או לדבר בכלל על כל נושא רוחני. כמו שלא עצרתי אותה מלהיות שם, לא עצרתי אותה מלחסום, זו בחירה שלה. לפחות אם היא תשכח, אני יודעת שיש לה את זה כשתרצה להיות שם שוב. ערב-נפלא, באהבה

אריאלה

 

[מלאכי עליון]

מגיל אפס, כמו שכתבו פה...

אבל חשוב מאוד לשים דגש ולבחון את תגובת הילד לכך.

 

[הילה בסגול]

ולמה אני שואלת את זה....

מאז שמעין שלי נולדה אני מובילה אותה לחשיבה רוחנית או יותר נכון לאמר מודעות עצמית. חשוב לי מאוד שהקטנה שלי תלמד ותבין מודעות עצמית מהי ממקום שהמסלול שלה יהיה פשוט וקל יותר. מעין יודעת מה אמא עושה, היא ילדה סקרנית ומאוד קשובה ותמיד שואלת ומקבלת תשובות בהתאם לגילה. שלשום היא שרה איתי שיר ששמעה באוטו. שיר מהדיסק "שמעו קולה" והפזמון שלו הוא "יש בי הכח לשנות". ושרנו ביחד וזה היה נהדר (לפני כן היא גם שאלה אותי על המשמעות והסברתי לה בהתאמה לגילה). ובעלי התנגד... שמע אותנו שרות והתרעם עלי, שאני מלמדת את הילדה. ולא הבנתי למה. עד עכשיו כבר הספקנו לשוחח ולהגיע להבנה והכל בסדר ובכל זאת...

 

[צופית היחידה1]

שאלה מעניינת

לפני כמה שנים, כשהתחלתי לתקשר, גם הילדים שלי התחילו. אחרי כמה זמן הבן שלי התחיל נורא להתנגד לזה. אני הבנתי שזה מפריע לו לגדול, להתפתח בחברה. לחיות רגיל. עזבתי אותו לגמרי. היום הוא בן 15.5 וחוזר להתעניין. הבת שלי הקטנה נשמה גדולה. יודעת המון.פשוט יודעת. יש לנו שיחות גדולות כאלה מדי פעם. אבל גם היא. צריכה להיות מעורבת בחיים ולא לעסוק בזה כל הזמן. נראה לי שאם ילד מדבר ומתקשר. לא להפסיק אותו. אבל מי שלא בעניין. כנראה לא צריך את זה.