רוחניות כמפלט

[הצופה.]

רוחניות כמפלט

לאחרונה יותר ויותר אני מתעסק ונפגש בעיניינים רוחניים הגעתי למסקנות מאוד לא נעימות והרגשתי צורך לשתף התחושה שהתקבלה אצלי שהרוחניות העכשיוית היא מפלט לעצלנים שמחפשים קיצורי דרך ע"י "ניסים" כדי שהמציאות שלהם תשתנה. ישיבה של שעות במדיטציה דימיון כי הרגע הנוכחי ושיכנוע עצמי כי הרגע הנוכחי הינו הרגע לו ציפיתי כל חיי זו אשליה חוייה רוחנית קשורה ישירות לחויה גופנית כל עוד אני בתוך הגוף גם התחושות הרוחניות מורגשות בצורה פיזית ע"י החושים היכולת לאבד שליטה ולהניח את הראש על הכתף של "אמא " טבע זו רוחניות שמלווה בתחושות גופניות של נעימות צמרמורות וכו כל יום שבו אתה מזיע את מטהר את עצמך ומוכן יותר לחוות את הרוחניות.

 

[פעמונית הגשם]

כל מפלט טוב ../images/Emo13.gif

אני לא חושבת שההתעסקות ברוחניות זה מפלט לעצלנים כמו שאתה כותב.. כל מה שטוב ומרגיע את הנשמה ואת הגוף..זו "התעסקות" חיובית. וכל מפלט טוב אם לא פוגע באף אחד, ומאידך עוזר למי ש"מתעסק" בו כדבריך...

 

[אש בשמים]

כמו בכל תחום, יש ויש.

יש את אלה הרואים בנושא פסטיבל שאנטי אחד גדול, ויש את אלה שמתייחסים לזה ברצינות. כדי להגיע להישגים אמיתיים בתחום (גם במדיטציות, זה לא קל כמו שזה נשמע) צריך משמעת עצמית, סבלנות והתמדה.

 

[הצופה.]

היי פעמונית

התעסקות ברוחניות ללא מעשה אקטיבי למען עצמך ואחרים כמוה כלהשיט מפרש בלי סירה

 

[nehud]

להתעסק ברוחניות ../images/Emo7.gif עדיף היא

כמו כול פעולה ארצית אחרת להשגת מטרה אגו תתנהל ברוחניות ואתה מגיע למקום אחר. באהבה אהוד

 

[פעמונית הגשם]

לא אמרתי רק רוחניות...גם וגם חחח

 

[Tal_Ya_Tal]

היי הצופה../images/Emo24.gifאני מבינה ללבך../images/Emo23.gif

החברה שלנו מטיפה לעשייה. להישגיות, "לאחוז את השור בקרניו". רבים מאתנו גדלו על ברכי ערך "העבודה היא חיינו" אותם 'חלוצים' ראו בתרבות הפנאי והנינוחות תפנוקים מיותרים. מזכיר לי קצת את מילות השיר: "הך טוריה, הך פטיש להלום נצא בכביש".... בינתיים הוחלף הטוריה במחשב והפטיש ב

סלולרי ובתיקי המסמכים ו..."לעבודה ולמלאכה" (צר לי א-ב-ל אלו האסוציאיות שלי ממילותיך). זה התחיל ב'אנו באנו ארצה- לבנות ולהבנות בה'. הערכים הללו, התרוקנו מתוכן, אך הטפת המוסר נותרה בעינה. מי אמר שבנאי, בנקאי, סוחר, מכונאי, מהנדס עושים יותר בחייהם ממי שיושב ועושה מדיטציה? זה שכך זה נראה לצופה מהצד, אומר שהצופה לא אובייקטיבי. הוא איננו צופה, עד. הוא שופט. הוא שופט בהתאם לקריטריונים שלו. בהתאם לערכים עליהם חונך. אולי, בסתר לבו, הוא היה רוצה 'לשבת ולהתבטל' אך אינו מעז, שכן ערכיו אומרים ש"בזיעת אפיך תאכל לחם" ואין הוא חושב כלל, שעצם העובדה שאין הוא זורם עם ההוויה, אלא מפעיל מאמץ, מרחיקה אותו מהשגת ההישג האמיתי היחיד. ה-ג-ש-מ-ה ע-צ-מ-י-ת L&L TALYA

 

[הצופה.]

תינוק נולד

הוא שוכב בוכה ומילל לאוכל אחרי כן הוא מתאמץ לזחול אחרי כן לשבת ולבסוף ללכת

 

[Tal_Ya_Tal]

א-כ-ן../images/Emo45.gifלהוולד לתודעה הזאת../images/Emo4.gifלרוב

כרוך בסבל

L&L TALYA

 

[Avia55]

מסכימה

ככל שהמילה רוחניות תופסת תאוצה היא גם הופכת "זולה" יותר. כל אחד מבטיח לך היום שהוא יכול לפתור לך את כל הבעיות בגלגול עיניים וזאת בתמורה למספר שקלים בלבד. התוצאה היא מעט עבודה וכביכול הרבה רווח. התחושה היא שהנושא הולך ומאבד את התוכן והמהות, ומקבל תפנית פשטנית מאוד. אתה הולך להרצאות, פוגש הרבה אנשים ועדיין יוצא בתחושה שלא הגעת לעומק העניין. אז אם פעם אנשים היו מוציאים כסף על חצאית\מגפיים\מכונית חדשים ומרגישים שלמים יותר, אז היום הם יכולים לשלם על טיפול הוליסטי מקיף, להרגע ליומיים ולחשוב שהם יכולים לפתוח מכון טיפולים. אולי בשלב מסויים הייתה הבנה שמכונית חדשה לא קונה מילוי וסיפוק, אבל ההישג אבד בתוך האשליה שאם אני "עוסק" ברוחני, אני בטח איזה סוג של גורו חבוי. כמובן שיש המון גדולים ובקיאים בתחומם, אבל המגמה מדאיגה. ורווחיות העניין גם היא לא מוסיפה, לדעתי. קל לקנות אנשים, וידע, שבלי מהות והקשרים נכונים הוא לא שווה יותר מדי.

 

[גילי פרי]

אאוץ'../images/Emo122.gif

סילחי לי על ההתפרצות.... אבל נ-ו-ר-א רוצה לדעת מהי רוחניות זולה? בעיני זה כמו לומר – החיים זולים, והלא רוחניות היא חיים, מודעות עצמית היא חיים, כולנו רוחניים וכולנו צועדים באיזו שהיא דרך למודעות, או הגשמה עצמית. "מעט עבודה והרבה יכולת רווח" אמרת.. אני לא ממש בטוחה שאני יכולה להסכים עם זה.. בכדי להיות מדריך, מורה, מנחה או איך שלא תקראי לזה, דרושה עבודה רבה מאד, התנסות רחבה מאד, ולא רק יכולת להביע את עצמך במילים. לקנות אנשים וידע זה לא ממש להיות רוחני, כמו שלטפל בעיסוי לא עושה אותך רופא... ובאשר ל: "האשליה שאם אני "עוסק" ברוחני, אני בטח איזה סוג של גורו חבוי" נדמה לי יקירתי, שכדאי שתעריכי מחדש את המושג רוחניות, בטרם את מתחילה לדאוג. מה זה לעסוק ברוחני

האם זה לשבת במעגל של לובשי לבן, למלמל מנטרות של אהבה חופשית ולעשן אולי ג'וינט או שניים על הר הודי קסום?

 

[דר אסתיה חוטרגזע]

גילי היא לא דברה על המושג אלא על מה

שהפכו אותה האנשים, וזה קרוב למציאות.

 

[Avia55]

***נושמת לרווחה***

אני מבינה שלפי ההגדרה שלך, אותם אנשים מדוברים כלל לא נכנסים להגדרה של רוחניות (שאני נושמת אלף נשימות תודה בעבור זה), אבל הם כן מכניסים את עצמם לשם. וכמות כה מרובה של אנשים כאלו מביאה לזילות של המונחים הרוחניים. אני יכולה להביא כמקרה "פרטי" את לימודי הקבלה. אני מאוד מתעניינת. אבל עם איך שנראים האנשים המקושרים עם התחום (ואני לא מדברת רק על "המרכז לקבלה" ומדונה) אני מתביישת להעלות את המילה על שפתי, כשהיא אמורה לעורר יראת כבוד... מקרים כאלו מטעים המון (!) אנשים שחושבים שהם עולים על דרך נכונה כשבעצם מובילים אותם למקום ההפוך, כי הם שמו בטחונם בידיים לא נכונות. כי הם רצו להכיר עולם חדש ולא הבינו מספיק בידי מי הם מפקידים את עצמם. אותם אנשים "רוחניים" מקלים ראש בנושאים נעלים, ואחר כך גם הלימודים והטיפולים גם נראים כך... וזה מה שמדאיג אותי. כך שנראה לי שהכל, בסופו של דבר, הוא עניין של הגדרות.

 

[גילי פרי]

לא יכולתי להסכים יותר../images/Emo6.gif

בעיקר כאשר הזכרת את נושא הקבלה. ואולי מוטב שלא לפתוח את קופת השרצים הזו, כי קצרה היריעה מלהכיל.

 

[פעמונית הגשם]

למדתי קבלה אבל...

אם לוקחים "קצת" מכל דבר זה יכול להיות נחמד הלימודים מאד מעניינים...אבל הפסקתי כי הרגשתי שזה כבר לא טוב לי. אבל בגדול..על קצה המזלג זה נחמד.

 

[nehud]

מהיכן את שואבת את הביטחון לכך

שדרכך היא היא הנכונה לכולם ואלו האחרים מפקידים עצמם בידי רוחניים מקלי ראש. אולי הם הם בדרך הנכונה (להם בלבד) בשלב זה של התפתחותם. האם יש צורך להגדרות מוסכמות וממסדיות לרוחניות בכדי להרגיש טוב עם עצמנו שאנו במקום הנכון? באהבה אהוד

 

[Avia55]

צודק.

אין לי מה להוסיף בעניין. סביר להניח שאני ממהרת לשפוט. אבל בגדול, אמנם ישנן דרכים רבות לאמת, ולכל אחד הזכות להביע את דעתו ו"להפיץ" את משנתו, אבל לאמץ כותרת של "מדריך רוחני", "מטפל" או "גורו" יש בהם אחריות גדולה, ואני חושבת שלא מספיק אנשים משתמשים במילה "לדעתי".

 

[odedbelkin]

עוד נקודה

מה הם כלי שיפוט שלך? חמשת החושים?זו אשליה החוש השישי? באיזה מידה הוא מפותח אצלך? אולי כמעט ולא? מי יתן ערבות שאותו מורה לקבלה או גורו שאת מרגישה בוז כלפיו אינו המורה של הדור? מה שאני אומר זה לא שאת לא צריכה להחליט מה נכון או לא נכון בשבילך. את חייבת להחליט! אלה פשוט תביני שכל הבנותיך הם נורה נכונות!! להיום בערב. ואם את בן אדם באמת רוחני שמשנה את טבעו מחר בבוקר זה כבר יהיה טיפה שונה עוד שנתיים אולי לגמרה להפך מהיום. אז אין צורך להתרגש או לשפוט יש צורך לעבוד על עצמנו

 

[Avia55]

שוב חוזרת ואומרת - בגדול, נכון

אבל יש את אלו שמנצלים את תמימות דעתם של אנשים שמחפשים אמת. וזה כל כך בולט וצורם לעין שאי אפשר לפספס את זה. הייתי בסדנה באיזה פסטיבל שהמרצה בה התחיל את התחיל במדיטצית הרגעות שהתחילה מ"אור ואהבה" וזרמה לכיוון של "אוהבים שפע" והסתיימה ב"כסף הוא דבר טוב, אני מבקש מהעולם שיזרים לי כסף" ואז חילק את ההזמנות לשאר ההרצאות שלו שכרוכות בתשלום יפה מאוד. ובקשר למורה לקבלה: קראת את הכתבה במעריב על המרכז הזה? לקחתי שם קורס, וכל מילה בכתבה הזו - אמת. אולי הכוונה הראשונית הייתה טובה (אני מאוד רוצה להאמין שכך) אבל עכשיו האירגון הזה איבד כל פרופורציה ובטח שאין לו קשר כלשהו לרוחניות. מקרים כאלו הופכים אותך שוב לחשדן בנוגע למניעים של כל מי שמציע לך תורה חדשה או דרך לאור ואמת. וזאת הייתה הנקודה שלי. ועוד משהו: אני לא חושבת שאדם רוחני משנה את דעתו כל בוקר או כל שבוע שני... להפך. ברור שהדרך הנכונה היא לחקור ולבדוק תחומים רבים. אבל אתה לוקח רק את מה שמתאים לאמת שלך. ומה שלא התאים לאמת שלי אתמול - למה שיתאים לה מחר? אין טעויות ברוחניות - רק חוסר הבנה ושינוי כיוון. אבל מה שנראה לי כמו שרלטנות היום לא סביר להניח שיראה אחרת גם עוד שנה. (ויש הבדל בין - לא מתאים לי אישית\לא נראה לי הגיוני לבין תחושה של מירמה.)

 

[Seeker68]

לא כל הנוצץ זהב...

כן, אופנה חדשה כבשה את השוק - רוחניות. תן לי 3 קילו אמטיסט, 10 מקלות קטורת, חבילת טארות, כדור בדולח וספר על קבלה... אין מה לעשות, כמו בכל תחומי העניין, יש תמיד את אלה שיחפשו לעשות בזה כסף קל. לכן לא כל מה שכתוב עליו "רוחניות" הוא רוחני דווקא. בעולם בו אנו חיים צריך למצוא את האיזון בין הקיום הפיסי והפרנסה לבין עשיית הדברים שהם לנשמה. אפשר לקרוא ספרים, ללכת לסדנאות ולעשות כל מיני מדיטציות. הערך האמיתי בכל אלה הוא מה אנו מגלים עוד על העולם/היקום מתוך חוויה אישית אותנטית. הדברים עליהם שמענו או קראנו אין להם שום ערך עד אשר אנו יודעים אותם ממקור ראשון, ע"י חוויות המקרבות אותנו להארה.