a wild rose
New member
בתור "רווקה זקנה"
ואחת מאוד לא ממורמרת ואפילו מאושרת באופן יחסי, יש משהו שחשוב לי לומר:
 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ומה שאת רואה מהצד שלך, הוא לא בהכרח המציאות. נכון שמדובר כאן בגיסתך ובאחיך כך שאת מכירה אותם טוב ומעורה בחייהם, אבל תמיד יש דברים שלא יודעים ולא רואים. יש גם דברים שאח שלי וגיסתי לא יודעים עלי, ואמנם אני לא חיה עם ההורים שלי ואני עצמאית ומכלכלת את עצמי ומצבי יותר קרוב לזה של אחיך מלזה של גיסתך, אבל אני יודעת בוודאות שיש מי שחושבים גם עלי דברים דומים למה שאת כתבת על גיסתך, ואת עוד התבטאת בעדינות לדעתי - אני יודעת שיש אנשים שחושבים עלי דברים בוטים יותר, וזה נובע מכך לאותם אנשים אין מושג מה הולך בחיים שלי.
 
אתחיל עם כך שלהיות עצמאית לגמרי כשאת רווקה זה קשה, גם כשאת מרוויחה הרבה. להיות רווקה "עולה יותר" מאשר להיות אשה שחיה עם בן זוג, ולהיות אשה בכללי זה יותר יקר מאשר להיות גבר ברוב המקרים, גם אשה שמרוויחה טוב לפעמים מתקשה. תמיד יש יוצאות דופן, אבל האשה הממוצעת לרוב לא תהיה כמו הגבר הממוצע מכל הבחינות. תוסיפי לכך את נושא התפיסה החברתית שהעלית בקטנה, וקיבלת את התשובה למה להיות רווקה לא צעירה במדינה זה שונה לרעה מלהיות רווק לא צעיר (כש"לא צעירה" זה דבר יחסי, אני סופגת הערות בערך מתקופת גיל 26).
 
אני גרה בדירה לבד כבר כמה שנים, אני מעדיפה לגור לבד ולא עם שותפים ובטח שלא עם ההורים, אבל אני לא אגיד לך שלא מבאס אותי לפעמים להיות לבד בבית. אני מארחת ומתארחת המון ויוצאת לבלות המון ויש לי לא מעט חברות רווקות וידידים רווקים וגם כאלו בזוגיות ללא ילדים, אבל בסופו של דבר - יש משהו מבאס בהיבט של לחזור לבית ריק, ואני מסוגלת להבין את מי שמעדיפה להישאר עם ההורים שלה במידה והיא מסתדרת איתם. אמנם במקרה שציינת נראה שהיא לא לגמרי מסתדרת איתם, אבל אי אפשר לדעת, ואם הם עדיין לא הציבו לה אולטימטום שתעזוב כנראה המצב לא כזה נורא.
 
בתגובה נוספת כתבת על ההבדל בין רווק זקן לבין רווקה זקנה, ואני מסכימה מאוד שהאחרון נמצא יותר בשימוש ובאנגלית יש את המושג Old made שבתרגום מילולי הוא "בתולה זקנה", שמכוון לנשים מעל גיל מסוים שלא נישאו ונחשב לסוג של גנאי. במדינה שלנו להיות אשה ללא ילדים נתפס ע"י רבים כמשהו לא מקובל ויש רבים שלא מבינים את הגישה של לוותר על ילדים מרצון, והיות שעל מנת להביא ילדים נדרש להיות בזוגיות לפי הגישה השמרנית, רווקה מבוגרת נתפסת כמשהו בעייתי יותר מרווק, מבחינת השעון הביולוגי.
 
האם נשים בלי זוגיות לא יכולות להיות מאושרות? אני חושבת שכן, אבל זה מאוד תלוי גם במה שאת מגדירה אושר ומה שאת מחפשת. אני כן מעוניינת בזוגיות, היו לי קשרים זוגיים בעבר כולל קשר שכמעט הוביל לחתונה ואני זו שסיימתי אותו כי הבנתי שזה לא הבחור שאני מעוניינת לבלות את כל חיי איתו, ואני יודעת שיש מי שלא הבינו אותי במיוחד נשים שאני מכירה שהאושר מבחינתן היה להיות נשואות ואמהות ו-זהו, גם אם הבן זוג הוא לא באמת אהבת חייהן וגם אם רבים הרבה וגם אם אין ממש תחומי עניין משותפים - חברה בעבר ממש היממה אותי בשיחה שהייתה לנו אחרי ריב ענק שלה עם בן זוגה (טרם החתונה), כששאלתי על אופציה של פרידה, היא אמרה שבשום פנים ואופן לא, כי מדובר בבחור שיהיה אבא טוב ויש לו עבודה טובה ומוסר עבודה והוא יודע לעשות עבודות בבית, וזה יהיה טיפשי מצידה לוותר על זה. בעיני זה לא נשמע כמו זוגיות בטח שלא זוגיות טובה.
 
חפרתי וגם גלשתי המון. כפי שבטח הבנת, הנושא הזה נוגע לי כי צורם לי שהסביבה מקטלגת אותי בלא מעט מקרים כרווקה זקנה באופן שכולל לעיתים רחמים לצד הביקורת (אני בת 34), ולפעמים אפילו הנחות שאני לסבית (לא שמשהו רע בזה, וזוגיות לסבית זו זוגיות לכל דבר בעיני). ואני דווקא רואה את עצמי כמסודרת ומאושרת לא פחות מלא מעט נשים נשואות, ואפילו יותר מחלקן. זה מאוד תלוי גם מי הבנאדם... ואני גם לא חושבת שאם עברתי את גיל 30 רווקה, זה אומר שלבית האבות אגיע רווקה.
ואחת מאוד לא ממורמרת ואפילו מאושרת באופן יחסי, יש משהו שחשוב לי לומר:
 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ומה שאת רואה מהצד שלך, הוא לא בהכרח המציאות. נכון שמדובר כאן בגיסתך ובאחיך כך שאת מכירה אותם טוב ומעורה בחייהם, אבל תמיד יש דברים שלא יודעים ולא רואים. יש גם דברים שאח שלי וגיסתי לא יודעים עלי, ואמנם אני לא חיה עם ההורים שלי ואני עצמאית ומכלכלת את עצמי ומצבי יותר קרוב לזה של אחיך מלזה של גיסתך, אבל אני יודעת בוודאות שיש מי שחושבים גם עלי דברים דומים למה שאת כתבת על גיסתך, ואת עוד התבטאת בעדינות לדעתי - אני יודעת שיש אנשים שחושבים עלי דברים בוטים יותר, וזה נובע מכך לאותם אנשים אין מושג מה הולך בחיים שלי.
 
אתחיל עם כך שלהיות עצמאית לגמרי כשאת רווקה זה קשה, גם כשאת מרוויחה הרבה. להיות רווקה "עולה יותר" מאשר להיות אשה שחיה עם בן זוג, ולהיות אשה בכללי זה יותר יקר מאשר להיות גבר ברוב המקרים, גם אשה שמרוויחה טוב לפעמים מתקשה. תמיד יש יוצאות דופן, אבל האשה הממוצעת לרוב לא תהיה כמו הגבר הממוצע מכל הבחינות. תוסיפי לכך את נושא התפיסה החברתית שהעלית בקטנה, וקיבלת את התשובה למה להיות רווקה לא צעירה במדינה זה שונה לרעה מלהיות רווק לא צעיר (כש"לא צעירה" זה דבר יחסי, אני סופגת הערות בערך מתקופת גיל 26).
 
אני גרה בדירה לבד כבר כמה שנים, אני מעדיפה לגור לבד ולא עם שותפים ובטח שלא עם ההורים, אבל אני לא אגיד לך שלא מבאס אותי לפעמים להיות לבד בבית. אני מארחת ומתארחת המון ויוצאת לבלות המון ויש לי לא מעט חברות רווקות וידידים רווקים וגם כאלו בזוגיות ללא ילדים, אבל בסופו של דבר - יש משהו מבאס בהיבט של לחזור לבית ריק, ואני מסוגלת להבין את מי שמעדיפה להישאר עם ההורים שלה במידה והיא מסתדרת איתם. אמנם במקרה שציינת נראה שהיא לא לגמרי מסתדרת איתם, אבל אי אפשר לדעת, ואם הם עדיין לא הציבו לה אולטימטום שתעזוב כנראה המצב לא כזה נורא.
 
בתגובה נוספת כתבת על ההבדל בין רווק זקן לבין רווקה זקנה, ואני מסכימה מאוד שהאחרון נמצא יותר בשימוש ובאנגלית יש את המושג Old made שבתרגום מילולי הוא "בתולה זקנה", שמכוון לנשים מעל גיל מסוים שלא נישאו ונחשב לסוג של גנאי. במדינה שלנו להיות אשה ללא ילדים נתפס ע"י רבים כמשהו לא מקובל ויש רבים שלא מבינים את הגישה של לוותר על ילדים מרצון, והיות שעל מנת להביא ילדים נדרש להיות בזוגיות לפי הגישה השמרנית, רווקה מבוגרת נתפסת כמשהו בעייתי יותר מרווק, מבחינת השעון הביולוגי.
 
האם נשים בלי זוגיות לא יכולות להיות מאושרות? אני חושבת שכן, אבל זה מאוד תלוי גם במה שאת מגדירה אושר ומה שאת מחפשת. אני כן מעוניינת בזוגיות, היו לי קשרים זוגיים בעבר כולל קשר שכמעט הוביל לחתונה ואני זו שסיימתי אותו כי הבנתי שזה לא הבחור שאני מעוניינת לבלות את כל חיי איתו, ואני יודעת שיש מי שלא הבינו אותי במיוחד נשים שאני מכירה שהאושר מבחינתן היה להיות נשואות ואמהות ו-זהו, גם אם הבן זוג הוא לא באמת אהבת חייהן וגם אם רבים הרבה וגם אם אין ממש תחומי עניין משותפים - חברה בעבר ממש היממה אותי בשיחה שהייתה לנו אחרי ריב ענק שלה עם בן זוגה (טרם החתונה), כששאלתי על אופציה של פרידה, היא אמרה שבשום פנים ואופן לא, כי מדובר בבחור שיהיה אבא טוב ויש לו עבודה טובה ומוסר עבודה והוא יודע לעשות עבודות בבית, וזה יהיה טיפשי מצידה לוותר על זה. בעיני זה לא נשמע כמו זוגיות בטח שלא זוגיות טובה.
 
חפרתי וגם גלשתי המון. כפי שבטח הבנת, הנושא הזה נוגע לי כי צורם לי שהסביבה מקטלגת אותי בלא מעט מקרים כרווקה זקנה באופן שכולל לעיתים רחמים לצד הביקורת (אני בת 34), ולפעמים אפילו הנחות שאני לסבית (לא שמשהו רע בזה, וזוגיות לסבית זו זוגיות לכל דבר בעיני). ואני דווקא רואה את עצמי כמסודרת ומאושרת לא פחות מלא מעט נשים נשואות, ואפילו יותר מחלקן. זה מאוד תלוי גם מי הבנאדם... ואני גם לא חושבת שאם עברתי את גיל 30 רווקה, זה אומר שלבית האבות אגיע רווקה.
