רגשי אשם

עמיטל26

New member
רגשי אשם

רגשי אשם יכולים לשגע בנאדם. יש שמודעים למהותם של רגשות אלה ומאמינים שהם אשמים בדבר X ויש שאינם מודעים למהותם ואינם יודעים שמקור הצרות שלהם הם ברגשות כאלה המסתתרים להם אי שם בנבכי התודעה. הפסיכולוגים לדעתי ומתוך הכרותי עם טיפולים פסיכולוגיים בעצמי ואצל אחרים, כשלו בגדול במציאת פתרון לרגשות אלה. האם יש דרכים אלטרנטיביים, רוחניים, מודעותיים, טבעיים וכדו', אבל מוכחים, להשתחררות מרגשות כאלה?
 

hilabarak

New member
בהחלט, ראשית עלייך לקבל אחריות

מלאה ומוחלטת על הרגש. אנשים רואים ברגש דבר עצמאי והוא לא. יש רגש ויש שכל, הרגש הוא כמו הילד שלנו, הוא טעם החיים, אבל הוא איננו בוגר ואחראי. השכל הוא המבוגר שבנו, הוא מלווה את הרגש, כמו שאנחנו מלווים את הילד בבגרות שלנו ובנסיון שלנו. ילד בן 3 לא יכול לשרוד דקה ללא מבוגר, ולמבוגר יש הרבה יותר טעם בחיים עם הילד (זהו מחול זוגי של מבוגר וילד). לכן עלייך לתת לילד להיות ילד וכשהוא מגזים לקרוא אותו לסדר. ככה בדיוק עם הרגש, כל עוד הוא צוחק, נהנה, כועס באופן סביר, דואג באופן סביר אז המבוגר (השכל) רק עומד ושומר ולא מתערב. ברגע שהרגש יוצא מאיזון ומתחיל להגזים ולעסוק בכעסים בלתי סבירים או רגשות אשם בלתי סבירים או דאגות לא סבירות עלינו לרסן אותו. ראשית חייבים להחליט שזו לא צורה לחיות. האדם חייב להחליט שהוא איננו מוכן לחיות תמיד כאדם אשם/כועס/מודאג. שנית זו עבודה קשה, כל פעם שעולה רגש האשמה להגיד לעצמך "מספיק, עשיתי ,שגיתי, עבר, פעם הבאה אשתדל יותר, אין טעם לייסר עצמי". פעם ראשונה זה יעבוד לשנייה בדיוק ואז האשמה תחזור. פעם שנייה יעבוד ל3 שניות והאשמה תחזור. פעם שלישית יעבוד ל10 שניות והאשמה תחזור. ואם תתמיד כל יום וכל פעם שהיא תבוא, בסוף האשמה תבין את הרמז ותרוסן בדיוק כמו שילד מרוסן. אבל היא חייבת לדעת מראש שהחלטת לקחת אחריות עליה כי אם לא אז חבל על המאמץ. כמו שילד בכלל לא מתייחס לעובדה האם אנו צועקים או מדברים בשקט. הילד מריח את הכוונה, אם הוא רואה החלטיות אז הוא ייסוג גם אם נדבר בשקט. אם הוא רואה חוסר החלטיות הוא יתעקש גם אם נצרח ונאיים להכות אותו. הרגש שלנו זהה, אם הוא רואה אדם החלטי הוא ירוסן לאט לאט, אם הוא רואה פחדן הססן, הוא יצחק עלינו. לכן גם הפסיכולוגיה לא תמיד מצליחה, לרוב היא לא דנה באחריות על הרגש אלא רק בניתוח שלו. אז הרגש "רואה" שמנתחים אותו 5 שנים ברציפות, במקום לרסן אותו והוא צוחק כל הדרך אל הבנק של הפסיכולוג.
 

bios

New member
ותמצות של מה שנאמר כאן:

"אשמה זה משהו שמשאיר אותך כמי שאתה לא". משפט בניסוח הזה פחות או יותר קראתי באחד מספרי "שיחות עם אלוהים", ואני חוזר אליו כל פעם שאני מתחיל להרגיש אשמה על משהו שעשיתי או שופט מישהו אחר לפי דברים שהוא עשה בעבר. אנחנו בתהליך בריאה מתמיד של עצמנו, כל רגע מחדש. אשמה רק עוצרת את התהליך בכך שהיא משאירה אותנו במקום שכבר החלטנו לעזוב. הרבה יותר טוב להחליט להיות מישהו אחר מעכשיו, ולהרפות מהרגש הזה. אותו הדבר לגבי אחרים - כשאתה שופט מישהו כאשם, אתה לא מאפשר לו להשתפר, והרבה פעמים זה נעשה כדי להצדיק את הציפיות השליליות שלך ממנו. התוצאה יכולה להיות הרבה פעמים שהאדם הזה יראה שלא עוזר לו להשתנות, ויתנהג בדיוק כמו שציפית ממנו.
 

bios

New member
תודה! ../images/Emo140.gif

אני שכן מפורום "שיחות עם אלוהים".
 

עמיטל26

New member
תודה על הכיוון

העניין הוא, וכאן אני חושב נמצאת הבעיה, זה שמדובר ברגשות אשם מודחקים מאוד שאין בכלל מודעות מה הם על מה הם ולמה הם בכלל נמצאים. אני מרגיש את ההשלכות שלהם בכל מיני צורות, לפעמים אני מרגיש כשמבצבץ רגש אשם חדש, ואז אני יכול "מטפל" בו באמצעות השכל. אבל הישנים מוסתרים היטב ואני מרגיש רק את ההלקאות שלהם, לא אותם עצמם.
 

hilabarak

New member
תראה מודעות עצמית היא משהו

שצריך להבין וללמוד כמו כל דבר אחר. בוא נעשה משהו פשוט, במקום שאני אלמד אותך את כל התורה כולה על רגל אחת, תנסה להביא לי רשימה של 10 דברים שהיית רוצה מאוד בחיים (אפשר גם 5), רשימה של אנשים שאתה מעריץ ומדוע אתה מעריץ אותם. אחרי שתביא אני אלמד אותך קצת לחשוב פנימה. בנוסף הייתי ממליץ לך בחום להתחיל לקרוא ספרים בנושא מודעות, אתה יכול באחת החנויות לעיין בספר שלי שפרטיו מופיעים מצ"ב ולראות אם הוא מדבר אלייך, או כל ספר אחר שימליצו לך. החשוב בעיני הוא לא הקריאה כמו לקיחת האחריות וההבנה שהספרות תיצור. תחשוב על זה כמו לימוד נגינה בהתחלה אינך מבין מה המורה רוצה ממך, אחרי חצי שנה או שנה אפילו האדם הכי גרוע במוסיקה ינגן סביר. אולי לא יהיה כיף לשמוע אותו, אבל הוא ינגן סביר. פשוט צריך ללכת למורה ולנסות לנגן, הספרות היא המקביל של הניסיון לנגן. פשוט תקרא ותנסה להבין איך הדברים קשורים אלייך. מה שתצליח טוב, מה שלא תצליח אז יהיה יותר קל עוד חודשיים.
 

girl181

New member
המוח שלך מנסה להרעיל אותך ולשלוט

בך ואתה צריך להניח לו
 

hilabarak

New member
השכל הוא חלק מאיתנו בדיוק כמו

הגוף, אם מבינים ופועלים איתו הרבה מחלות יכולות להיעלם. אם נותנים לו לשלוט הוא באמת יביא אותנו למצבים גרועים. אבל אם נילחם בו ניע לאותם מצבים גרועים אליהם נגיע עם נילחם בגוף. השכל לא מנסה להרעיל ולשלוט, הוא מלא פחדים, חלקם נכונים כמו פחד ממכונית נוסעת וחלקם טיפשיים כמו פחד מהתנסות חדשה ומענינת. צריך לדעת מתי להקשיב לו ומתי להשתיק אותו ובשביל זה צריך להבין אותו. אבל אוייב הוא בכל מקרה לא, הוא חלק חשוב בהתפתחות שלעיתים קם על יוצרו.
 

girl181

New member
..

לא צריך להילחם בו אלא בדברים השליליים שהוא מייצר..זאת הכוונה
 

girl181

New member
...

האם רגשות האשם שלך מופיעים כתוצאה ממחשבות סבירות והגיוניות או "מחשבות זבל" של המוח? תבדוק את זה קודם כל
 
למעלה