רגשות

[pale]

רגשות

מאיפה באות הרגשות לפי דעתכם? מאז שאני ילדה קטנה אז אני יודעת שהן באות מהלב אבל אז מישהו הרס לי את כל החיים ואמר שהוא חושב שהן באות מהראש! אז עכשיו אני מבולבלת... מה אתם חושבים?

 

[eyal500]

לא שאלה קנטרנית.

אבל למה זה משנה לך? אני חושב שמי שאמר לך שהרגשות באים מהראש צדק(ללב יש תפקידים אחרים), אבל כשהם באים מרגישים אותם בכל הגוף, אפילו בכפות הרגלים.

 

[eyal500]

לא שאלה קנטרנית.

אבל למה זה משנה לך? אני חושב שמי שאמר לך שהרגשות באים מהראש צדק(ללב יש תפקידים אחרים), אבל כשהם באים מרגישים אותם בכל הגוף, אפילו בכפות הרגלים.

 

[נוגעת, לא נוגעת]

הראש תמיד בראש...

כל מה שאנחנו חווים, הבנה קוגניטיבית, רגשות, חוויה רוחנית - זה הכל מהראש - פשוט כי זה ממוקם במוח! כשאנחנו מרגישים - אחד האיברים הכי "כואבים" או להיפך - "מתרחבים מאושר" - זה הלב. ולכן חושבים שמרגישים בלב. למה? אולי בגלל שחלק מן ההורמונים שיוצרים רגשות משפיעים גם על שריר הלב! אני מקווה שהידע אינו הורס לך תפיסה רומנטית של העניין.... לי הידע דווקא יוצר תחושה רומנטית...

 

[צבצב]

לא הכל הורמונים../images/Emo23.gif

המוח הוא זה שאומר לנו לא רק מה אנו מרגישים, אלא גם איפה אנו מרגישים את זה. אין לנו עצבים בתוך המוח שאינם חלק ממנו, כך שאיננו יכולים להרגיש דברים במוח (למשל אם מנתחים אותו בלי הרדמה). הסיבה שייחסו פעם רגשות ללב היא שתפקיד הלב הוא העברת הדם לכל חלקי הגוף, ובתור שכזה הוא מתאמץ מאוד כאשר אנו חווים רגשות בעוצמה. למשל, פעימות הלב מואצות כאשר פוחדים (לשם הזרמה מהירה של אדרנלין לגוף), ואז מרגישים את המאמץ של שריר הלב ביחד עם תחושת הפחד ומקשרים ביניהם. הרגש שמאיץ ביותר את פעימות הלב - ושלכן התקשר ביותר ללב - הוא אהבה, שהלב אפילו מסמל אותה. הורמונים אם כבר משוחררים כתוצאה מרגשות - לא יוצרים אותם. באותו אופן, הם לא משפיעים על הלב - הלב הוא שמתאמץ להעביר לגוף את ההורמונים. הלב גם לא מתרחב מאושר - אושר, כמו כל רגש, גורם לשריר הלב להתרחב ולהתכווץ לסירוגין במהירות. הלב למעשה לא "מרוצה" מרגשות חזקים מדי גם כאשר הם חיוביים. ניתן למשל לקבל התקף לב מרוב אושר.

 

[נוגעת, לא נוגעת]

נחמד.. אבל,

הלב מתרחב ומאיץ את פעילותו כתוצאה מהפרשת האדרנלין - ולא להיפך... ) וההפרשה של האדרנלין באה כתוצאה מתגובה לגירוי. הגירוי הוא של מערכת העצבים הראשית - קרי - המוח - דרך קולטני גירוי. קולטני גירוי יכולים להיות קצות העצבים שבכל משטח העור (מישוש) עיניים, אוזניים, אף, או לשון (טעם). מערכת העצבים הראשית מעבדת את הגירוי ושולחת מסר לבלוטות ההפרשה הפנימיות להפריש הורמונים מסויימים - בהתאם לסוג הגירוי... )

 

[nissimhania]

זה לא רגשות !

שאני מרגיש משהו- אני מרגיש אותו- לא המוח שלי ! המוח מייצר את התגובה הפיסית, והיא איננה רגש כלל ועיקר, היא רק נלוות לרגש בקשר סיבתי ותו לאו. אין בכוח המדע, קרי ניורולוגיה/ביוכימיה, להסביר מהו רגש, אלא רק מה קורה בגוף (הפיסי) בזמן שרגש זה מתעורר.

 

[צבצב]

להיפך../images/Emo70.gif

קודם כל אתה המוח שלך - חלק ממנו לפחות. רק נדמה לך שיש לך קיום מעבר לו, מכיוון שזה נתון לך מראש, במוח שלך כמובן. לפיכך כשאתה מרגיש משהו, אתה עושה זאת באמצעות המוח שלך. אין קשר בין תגובת המוח לגירויים חיצוניים (להרגיש במובן של הרגשה - חושים) לבין רגשות. הראשון נעשה בחלק מסוים של המוח לעיבוד מידע, למשל מרכז הראייה כתגובה לגירוי מן העיניים - חלק שאיננו המהות של מי ש"אתה". השני נעשה בחלק של התודעה, זה שמהווה אותך ומצד שני זה שמכריח אותך להאמין שאתה דווקא יותר ממנו. חלק זה מקבל את הנתונים ממרכז הראייה, ומחליט לפיהם האם אתה "רואה" משהו. אם יש בו תקלה, הוא עשוי למשל להחליט שאתה רואה למרות שבמציאות אתה לא (הכחשת עיוורון). התגובה שמייצר חלק זה לנתונים המגיעים אליו מחלקים אחרים במוח היא פיזית כפי שציינת, והוא מעביר אותה לחלקים אחרים במוח שבתורם שולחים הוראות מתאימות לגוף; אולם כפי שהוא מכריח אותך להאמין שאתה יותר ממה שאתה באמת, כך הוא גם מכריח אותך להאמין שהנתונים שהוא מייצר הם יותר ממה שהם באמת. רגשות כפי שאתה תופס אותם לא קיימים באמת (וכך גם מחשבות, רצון חופשי וכיוצא באילו) - אתה אפילו לא מסוגל להגדיר אותם כיאות, מפני שבעצם רק נתון לך שהם קיימים.

 

[pale]

וטיפשה שכמוני

אחרי כל ההסברים שלכם אני עדיין מאמינה שהרגשות באים מהלב.. טוב... כנראה שיש דברים שאני בחיים לא יתפוס בורה שכמותי... כמו שאני עדיין מאמינה שעננים זה צמר גפן מתוק.. כך גם הרגשות בהחלט יכולות לבוא מהלב שלי (למרות שגם יש בו גם דם וכאלה.. אבל זה לא משנה) בכל זאת מעניין.. למרות שאתם לא ממש עניתם לי על השאלה יופי שיש לי מוח אני באמת מאושרת איזה חלק ממנו בדיוק מייצר רגשות ולמה? זה עדיין לא הבנתי.. אבל לא משנה תודה בכל מקרה אוהבת אני

 

[morning star]

רגשות ומחשבות

המדע בן ימינו עוד רחוק מלפענח את כל פעולותיו של המוח, שידוע עליו כבר לא מעט, אבל רחוקים עדיין מלהבין מה קורה שם. אני מאמין שלרגשות יש איזושהי מטרה, אולי אפילו אבולציונית - אהבה בן גבר לאישה בכדי ליצור דור המשך (למשל), פחד בשביל לשמור על עירנות במצבי סכנה, ידידות - מאחר והאדם הוא חיה סוציאלית אשר זקוקה עפ"י רוב לחברה. ישנם לעומת זאת רגשות אחרים - כעס לדוגמא, אשר לא ממלאים תפקיד חשוב בהישרדות וייתכן כי נוצרו עקב חייו של האדם החברה... כך שלא ניתן להגיד באופן חד משמעי כי לרגשות תפקיד אבולוציוני... שלך הנווד

 

[צבצב]

הכל אבולוציוני../images/Emo19.gif

לאבולוציה אין מטרה אחת שהיא חותרת לקראתה. מדובר בתהליך אקראי, ובתור שכזה הוא יוצר הרבה דברים שאין להם מטרה הישרדותית. אף על פי כן, קיימים כיום גנים שגורמים לעקרות (ברור שאין להם "תפקיד אבולוציוני"), וגם הם נוצרו באמצעות אותו תהליך - ולא עקב חיי האדם והחברה. אין קשר בין העובדה שאתה תופס כעס כרגש שלילי ומיותר (ואולי הוא לפעמים כזה) לבין היווצרות עקב חייו של האדם: כמעט כל הרגשות שלנו טבועים בנו מראש, ובהם ככל הנראה גם הכעס. יוצא דופן: "התנהגות חברתית נרכשת" (היפנוזה למשל) - זהו אקט חריג של קונפורמיות, הטבוע בנו מראש באמצעות האבולוציה; אלא שמטרתו היא לגרום לנו לחוות ולהתנהג כפי שמצפים מאיתנו. לדוגמא, ניתן "להפנט" אדם היודע כיצד מתנהג מי שמהופנט, בתנאי שהוא מאמין בהיפנוזה. באמצעות התנהגות חברתית נרכשת ניתן ליצור רגשות חדשים, כאשר מישהו מאמין שמצפים ממנו להרגיש אותם (ממילא כפי שציינתי אין לרגש קיום מעבר לאמונה שאנו מרגישים). "התאהבות" למשל שונה מן הרגש המונוגמי של אהבה שאתה מדבר עליו, ואינה טבועה בנו מראש - זהו רגש שנוצר כהתנהגות חברתית נרכשת, כלומר בעקבות השפעת הסביבה.

 

[nissimhania]

מודעות??

עלית על נקודה חשובה- מודעות. איןחלק במוח שאחראי על מודעות- תמצא לי מחקר מבוסס אחד שמצא את המיקום שלו במוח. המדע טוען בשלב זה שה"מודעות" מפוזרת איכשהו בכל המוח, תופעה שלא דומה לשום דבר בטבע, ולכן מי שטוען שיש חלק במוח שיוצר לנו אשליית מודעות- הוא הוא זה שצריך להוכיח זאת, לא האדם שחושב (כמוני) שמודעות היא לא אשלייה- (למה צריך אותה ? רובוט מתוחכם יעבוד בצורה מושלמת בלי מודעות) אלא בעלת קיום עצמאי לא חומרי.

 

[שבילים]

רגשות

גם עד כמה שידוע לי, רגשות באות מהראש. זה לפחות המקור שלהם. אבל מרגישים אותן בכל חלקי הגוף. בין השאר גם בלב. אולי בגלל זה באים כל הביטויים עם המלה "לב" שקשורים לרגשות. אבל בהחלט קטונתי מלהבין זאת...

 

[אליקים]

מבחניה של pale

הגוף שלנו לא מייצר רגשות. הגוף שלנו מייצר תחושות. הרגש לא שייך למערכת העצבים. רגשות מסוימים, לא את כולם, אנו מרגישים מאזור הלב. זה לא אומר שהלב גרם להם. מאז שהיית ילדה קטנה, את מרגישה, לא יודעת. את גם צודקת. כל טוב אליקים

 

[סול ולורי]

רגשות לא באים משום מקום הם פשוט קיי

קיימים... את ודאי שואלת מהיכן הם נובעים ? הרגשות חיים בתוך כל תא בגוף הפיזי והגוף הרוחני שלנו,אם מדובר בתחושות הפיסיות ואם בתחושות המופשטות. חישבי על תחושות הבטן , האם נקודה רגישה זו לא מעניקה לך בדרך כלל את אותו פרץ ריגשי מופשט העולה יורד ומתפשט בכל חלקי הגוף ? אור ואהבה סול ולורי...

 

[חנה גונן]

לפל-אני חושבת שזה בא משניהם

 

[twigy]

תשובה מדעית לעניין הרגשות

אנמי ינסה להעביר כאן את זה בקצרה. רגש= משהו שגורם לנו לנקוט בפעולה. (ראו את המילה המציינת רגש באנגלית, emotion). כיום ידוע שהרגשות מקומן בראש. ואך ורק בראש. לאדם יש את המוח "החושב" שזה מוח שהתפתח בתקופה מאוחרת יותר כחלק מהאבולציה האנושית. ואת המוח "הרגשי" אשר הפתפתח בתקופה מוקדמת הרבה יותר וקיים גם אצל החיות. במהלך חיינו דברים שאנו חווים נישמרים באיזור במוח הנקרא השקד. זיכרון הרגשות. ככל שהחויות הרגשיות שאנו חווים הם חזקות יותר כך גם ניזכור אותם טוב יותר. המוח הרגשי הוא בעצם בסיס מידע שאנו רוכשים במהלך החיים אך לא רק. הוא מכיל מעין פונקציות בסיסיות להיתנהגות במצבים שונים. כשמבהילים אותנו אנו מיד קופצים (ובמקרה קיצוניים אפילו נימלטים או תוקפים) הבהלה לא באה כתוצאה של המחשבה אלא כמשהו אלמנטרי שאנו עושים, זו פעולה שבאה מהמוח הרגשי. המוח הרגשי מקבל את הנתונים שמגיעים אלינו מהחושים לפני המוח החושב, והוא גם ממקום יותר קרוב לענים מאשר החלק החושב. הסיבה לכך היא שבעבר בכדי שהאדם יוכל לשרוד היה עליו לקבל תגובה הרבה יותר מהירה במקרים מסוימים זה היה ההבדל בין לשרוד באותו רגע או למות. המוח החושב שהיתפתח הרבה לאחר מכן אומנם מוצא פיתרון הרבה יותר מדויק למצב אך לוקח גם יותר זמן לקבל את כל הנתונים להסיק מסקנות ואז לפעול. טויגי.

 

[נוגעת, לא נוגעת]

אכן.