להיפך../images/Emo70.gif
קודם כל אתה המוח שלך - חלק ממנו לפחות. רק נדמה לך שיש לך קיום מעבר לו, מכיוון שזה נתון לך מראש, במוח שלך כמובן. לפיכך כשאתה מרגיש משהו, אתה עושה זאת באמצעות המוח שלך. אין קשר בין תגובת המוח לגירויים חיצוניים (להרגיש במובן של הרגשה - חושים) לבין רגשות. הראשון נעשה בחלק מסוים של המוח לעיבוד מידע, למשל מרכז הראייה כתגובה לגירוי מן העיניים - חלק שאיננו המהות של מי ש"אתה". השני נעשה בחלק של התודעה, זה שמהווה אותך ומצד שני זה שמכריח אותך להאמין שאתה דווקא יותר ממנו. חלק זה מקבל את הנתונים ממרכז הראייה, ומחליט לפיהם האם אתה "רואה" משהו. אם יש בו תקלה, הוא עשוי למשל להחליט שאתה רואה למרות שבמציאות אתה לא (הכחשת עיוורון). התגובה שמייצר חלק זה לנתונים המגיעים אליו מחלקים אחרים במוח היא פיזית כפי שציינת, והוא מעביר אותה לחלקים אחרים במוח שבתורם שולחים הוראות מתאימות לגוף; אולם כפי שהוא מכריח אותך להאמין שאתה יותר ממה שאתה באמת, כך הוא גם מכריח אותך להאמין שהנתונים שהוא מייצר הם יותר ממה שהם באמת. רגשות כפי שאתה תופס אותם לא קיימים באמת (וכך גם מחשבות, רצון חופשי וכיוצא באילו) - אתה אפילו לא מסוגל להגדיר אותם כיאות, מפני שבעצם רק נתון לך שהם קיימים.