ונפלתי אל חיק זרועותייך המסוקסות כתינוק המחפש אחר שד אימו ונישקתי את שפתייך הענוגות כאחד שמבקש לטעום טעמו של יין טוב וביכיתי אותך ומילאתי נהר של דמעות והלב כואב, שותת אך העיניים יבשות.
בך נזכרת איך ישבנו ודיברנו על הכל שוחחנו חבוקים צמודים לבבות מקורבים שיחות ארוכות חלקן מעניינות אל תוך הלילה דיברנו התקרבנו ואהבנו פעימות ליבך שמעתי מהן גם התרגשתי אך כך הלכת ואותי הותרת,, יושבת וחושבת,,, יושבת וחושבת,,,,
עמדנו חבוקים על חוף הים מול גלים מתנפצים וידך החמימה מלטפת עורפי וגולשת על חוט השדרה במורד גבי ואמרת שאתה אוהב אהבה בוגרת, עמוקה ונקיה והשבתי גם אני ככלות כוחי אוהבת אני אותך...
עד לא מזמן לחשת ואמרת אותך אוהב, עלייך חושב אמרת וידעתי התכוונת... המילים נשארו חרוטות בליבי אך אתה החלטת להתרחק הרחק ממני כן, מרגישה בקרירות שאתה משדר גם אם תכחיש לא אוסיף עוד לדבר... אתה יודע זו אהבה של פעם בחיים רק ברי מזל בה נתקלים...
חנוקה אבל לא מצליחה לשחרר אפילו דמעה אחת לרפואה... איך אפשר במחי יד למחוק את הכל איך אפשר להתעלם לשכוח ולמחוק כמו כתובת חול... רגשות חזקים לא עוזבים כל כך מהר הלב לא בוחר במי להתאהב...
למרות שאין ברירה למרות הכאב,, למרות האכזבה נותרת לבד,, קצת המומה,, קצת כואבת, אך מה שבטוח,, אט אט שורדת,, מחר יום חדש ,, כך אמרת,, המשיכי בשלך,, ו,,, הלכת,,
זו הברירה היחידה עבורי אילוצים שאי אפשר להקל בהם ראש דברים שבהחלט צריך מהם לחשוש אבל זה עדיין לא הופך את זה ל"עסק קל" אתה הרי ידעת כמה בחיי יש לך משקל אל תכעס עליי אהובי רק נשק אותי חבק אותי אמור לי שאתה אוהב אותי...
האם תדע את שמי אם אנקוש על דלתך שוב ? האם תזכור מבט חם מבעד לשרעפי ליל אחד בהיר ? הגב ייסוב, פוסעת לדרכי , זמן לאגוד שיבולי זיכרונות בקציר רגשות ... קול נשימתי לא יאוורר בית ריק, ותמונות תלויות לפי סדר אירועים בסלון ... <> לא יודעת למה, וזה ממש לא חשוב... אך יבואו ימים יפים יותר
שככה מרגישים, וממש מתגעגעים, כשלא ממש נפגשים,,, כמו בור פתוח הלב מחכה,, מרגישה כמו רוח,, ולו אצפה,,, יושבת וחושבת מעט משחזרת צמרמורת חוטפת על היד לוחצת, זאת היד שהחזקת זאת היד שנשקת,,
על יצועי בלילה חם אך קר לי מתהפכת לכאן ולכאן לא נרדמת האם הגזמתי האם היתלתי בך מהרהרת... איך נשקת לי בשפתיים איך הבטחת להיות שם עבורי אתה יודע ההתעלמות היא העונש הכי קשה או שבעצם זה כל המעשה?