סתם עברתי אורח
New member
רגע של משבר
סגור בתוך ארבע קירות כבר לא זוכר איך נראים אנשים גם כשנוכח בסביבתם מרגיש לידם כמו רוח רפאים כבר לא מצליח לדבר את הכל בפנים שומר מתערבל בסערה ולא רואה את קצה המנהרה מרגיש שונה ולא שייך רוצה עכשיו להיות איתך מי שלא תהיי רק קחי אותי מבדידותי שום דבר לא מסתדר לא מצליח לתקשר הכל סביבי תמיד נופל ואני לתוך תהום צולל לא מצליח להתרומם בתוך הבית השומם לב בוכה ללא תמיכה נקרע ואין לי מנוחה האם תצליחי להוציא את כל מה שמתרוצץ בתוכי האם תצליחי להבין ולגרום לי שוב להאמין להאמין שוב בעצמי שתהיי כאן לצידי להאמין שאני יכול להתמודד ולצאת גדול להאמין שהכל עוד יסתדר שאת הכל צריך רק לשחרר שקשה עכשיו אך יהיה עוד טוב ושגם אותי מותר לי לאהוב להאמין שאין רע בלהרגיש להוריד את המסכה של האיש האדיש לא לפחד גם לפעמים להיפגע שאנושיות היא לא קללה להאמין שוב באנשים לדעת להישען בזמנים קשים לדבר שוב מהלב ולהחליק את הכאב להאמין שאני שווה גם אם נדמה לי שאני שונה להאמין שוב בדרכי שנעלמה לי מראשי חש כמו כסיל בין חכמים כמו טיפש ללא מורים לא קורא את החיים לא רואה את השבילים אין שבילים של שאיפות אין מקום לחלומות מתנפץ למציאות ופשוט רוצה למות לא אצטרך להתמודד עם הפחדים לא אדפוק חשבון לאנשים פשוט אשן לעד בכיף בשמים ארחף כך הכל כבר ישכח השיגעון פשוט יברח כך אפסיק לבכות כל ליל ובסביבתי להתל חיוך מרוח על פני עובד על כל מכרי כמו צל בין אנשים הם בכלל לא מתארים לא מתארים את מה שעובר שכל הזמן נמצא במשבר משבר תמידי של החיים שעם הזמן הפכו קשים איש אחד עם שני פנים אחד בחוץ אחד בפנים הפנימי תמיד בוכה והחוץ בכולם משטה כאן בפנים הכל חשוך הכל מורכב מאוד סבוך מוקף עשרות חומות מגן מרגיש עלוב ממש מסכן מחפש את החלק השני אך מי תרצה אותי במצבי שבר כלי ללא כוחות שכל הזמן רוצה לבכות
סגור בתוך ארבע קירות כבר לא זוכר איך נראים אנשים גם כשנוכח בסביבתם מרגיש לידם כמו רוח רפאים כבר לא מצליח לדבר את הכל בפנים שומר מתערבל בסערה ולא רואה את קצה המנהרה מרגיש שונה ולא שייך רוצה עכשיו להיות איתך מי שלא תהיי רק קחי אותי מבדידותי שום דבר לא מסתדר לא מצליח לתקשר הכל סביבי תמיד נופל ואני לתוך תהום צולל לא מצליח להתרומם בתוך הבית השומם לב בוכה ללא תמיכה נקרע ואין לי מנוחה האם תצליחי להוציא את כל מה שמתרוצץ בתוכי האם תצליחי להבין ולגרום לי שוב להאמין להאמין שוב בעצמי שתהיי כאן לצידי להאמין שאני יכול להתמודד ולצאת גדול להאמין שהכל עוד יסתדר שאת הכל צריך רק לשחרר שקשה עכשיו אך יהיה עוד טוב ושגם אותי מותר לי לאהוב להאמין שאין רע בלהרגיש להוריד את המסכה של האיש האדיש לא לפחד גם לפעמים להיפגע שאנושיות היא לא קללה להאמין שוב באנשים לדעת להישען בזמנים קשים לדבר שוב מהלב ולהחליק את הכאב להאמין שאני שווה גם אם נדמה לי שאני שונה להאמין שוב בדרכי שנעלמה לי מראשי חש כמו כסיל בין חכמים כמו טיפש ללא מורים לא קורא את החיים לא רואה את השבילים אין שבילים של שאיפות אין מקום לחלומות מתנפץ למציאות ופשוט רוצה למות לא אצטרך להתמודד עם הפחדים לא אדפוק חשבון לאנשים פשוט אשן לעד בכיף בשמים ארחף כך הכל כבר ישכח השיגעון פשוט יברח כך אפסיק לבכות כל ליל ובסביבתי להתל חיוך מרוח על פני עובד על כל מכרי כמו צל בין אנשים הם בכלל לא מתארים לא מתארים את מה שעובר שכל הזמן נמצא במשבר משבר תמידי של החיים שעם הזמן הפכו קשים איש אחד עם שני פנים אחד בחוץ אחד בפנים הפנימי תמיד בוכה והחוץ בכולם משטה כאן בפנים הכל חשוך הכל מורכב מאוד סבוך מוקף עשרות חומות מגן מרגיש עלוב ממש מסכן מחפש את החלק השני אך מי תרצה אותי במצבי שבר כלי ללא כוחות שכל הזמן רוצה לבכות