רגע רגע רגע

לשון הרע:))

תשמעי יקירה אני מבינה מאיפה את מגיעה עם הזעם שלך אלי
אבל יש לי המון סבלנות
הקשיבי אם ההלכה מסוגלת לקבוע שזרע של גויה יכול להקרא אחרי זה יהודי לכל דבר, אני לא רואה סיבה למה אישה נשואה לא יכולה להיות פונדקאית. לכן אני רואה בכל הסיקות האלה למיניהן בולשיט. את רואה את זה בהגזמה אני רואה הרבה דברים בהלכה כהגזמה, ויחד עם זה שאני מאמינה באלוהים ומדליקה כל שבת נרות אני לא סובלת את ההכתבות הדתיות לפי מצבי רוח של הרבנים. את חושבת ככה, אני חושבת אחרת. אגב אני יודעת הרבה על הדת אמא שלי ז"ל הייתה חוזרת בתשובה עם כובע ובית כנסת ותהילים כל יום, אמא שלי ז"ל למדה קבלה אצל רבנית, שאחרי מותה למדתי ושמעתי המון על הדת. ועוד אוסיף ואומר עם כל הכבוד לדת ולאמונה, יש דברים שצריך לקחת בערבון מוגבל, פסיקות למיניהם שנעשו כאינטרס אישי למטרה מסויימת.
 

night mistress

New member
אני חושבת שצריך לאשר לכל מי שרוצה

להיו פונדקאית.. טכנית זה לא "אשת איש" מאחר והביצית לא שלה..
 
זה הקטע.. אשת איש../images/Emo13.gif

לא משנה שהזרע והביצית לא שלה- ברגע שמשתילים לי זרע לא של בעלה זה אסור הלכתית.
 

שירן 27

New member
שוב אני שואלת

אם זה לא תופס כי זה לא ביצית שלה אז איך זה שתרומת ביצית של גויה הילד יהודי אוטומטית? הרי זה לא הביצית של הפונדקאית? אבל זה נוח לכן ואתן לא מתלוננות.ויש המון שמשתמשות בתרומת ביצית וזאת ההצלה היחידה שלהן .
 
מבחינתי תקופת הפונדקאות הייתה

הנפלאה והטובה ביותר בזכותו! הוא ליווה אותי באהבה שלו בסבלנות בעזרה בהבנה, ברגעים הקשים הכואבים הוא היה שם לצידי. לא חושבת שהייתי רוצה, או מסוגלת לעשות את זה בלעדיו הוא בשבילי חצי אלוהים, מאז ומתמיד היה בשבילי בעלי 10 שני יחד, וכשבאתי ואמרתי לו אחרי לידת הבת שלנו היא הייתה בת שנתיים שאני רוצה לעשות פונדקאות, הוא אמר לכי על זה אם את בטוחה, סיפרתי לו מה זה אומר, והוא אמר אני אחריך! והיו חודשים בלי סקס והוא היה כזה סובלני ומבין ותומך, והיו חודשים שאני שכבתי בשמירה והוא עבד סיים מוקדם ודאג ללכת לאספות הורים מסיבות של הילדים ומה לא. היו חודשים בהם הוא היה בבית אבא ואמא כאחד. ללא ספק פונדקאית עם בן זוג יציב לצידה זה דבר נפלא, ואני חושבת שבקלות אפשר לערוך בדיקה אם מאשרים לנשים נשואות לעשות פונדקאות, אפשר בקלות לבדוק פסיכולוגית עם הבן זוג מתאים. ולא חייב פסיכולוג מספיק שיחה מול הוועדה. תרימו דגל לדעתי זה דבר חיובי מאוד ושווה, לכם כהורים מיועדים זה המון שקט האמינו לי. כשהפונדי מאושרת העובר מאושר גם.
 
מהצד שלנו...הורים ביולוגים

היה לנו חשוב מאוד הסכם מול אדם אחד ללא התערבות ומנסיון היתה התערבות של בו הזוג וזה היה קשה. דבר נוסף זה עניין יחסי המין בתחילת ההריון ובשמירה אם צריך. לא פשוט לעמוד מול זוג נשוי שעושה תהליך מצורך כספי וכשמגיעה העת לשמירה מדוקדקת בענייני מין, לדרוש מהם התנזרות ולדאוג כל הזמן. ולשירן, ההלכה זה דבר מקסים, אני יהודיה בדיוק כמוך ואני מאמינה שרוב אם לא כל משתתפות הפורום יהודיות בדיוק כמוך ומאמינות בדרך זו או אחרת, נכון שההלכה לא מאפשרת אבל כשחושבים על זה מדעית / רפואית, מושתלת ביצית שכבר התחלקה לתאים, זה כבר עובר לכל דבר, אין זכר לזרע בכלל כבר, ולכן זה מוזר וקצת קשה לקבל החלטה הלכתית כזו, מה לעשות שלא כולם מקבלים הכל בצורה כ"כ "אדוקה" ורוצים הסבר. זה מאוד טבעי. אני רק לא מבינה איך אישה שיש לה בבית תינוק קטן שצריך לקבל כ"כ הרבה אהבה וחום רוצה כ"כ סמוך ללידה להיות פונדקאית ולהתמסר לתהליך הרציני והמורכב הזה??? מי ידאג לתינוק שלה ומי יתן לו תשומת לב?
 
חגיתי יקרה..

בואי ואספר לך משהו, לפני כל החזרה שהייתי על הורמונים לא קיימתי יחסי מין, ההורים המיועדים שלי מעולם לא התלוננו על חוסר אחריות או משהו בכיוון, תאמיני לי שאני בהריון הזה הייתי יותר הסטרית בשמירתו מאשר את הריוני האישיים! אחרי שגילינו שאני הרה כמעט חודשיים וחצי לא רציתי לקיים יחסי מין מחשש, למרות שד"ר ארליך אישר זאת. ועוד דבר בהמון פעמים ההורים הודו לאל שבעלי היה לצידי, ואם תקראי את סיפור התהליך שלי בפונדקאות פה במאמרים תביני כמה תפקיד חשוב הוא לקח בכל ההליך. לגבי תינוק או ילדים בבית, שאני הגעתי להחלטה ידעתי בדיוק לקראת מה אני הולכת זה בדיוק כמו שהייתי מחליטה להכנס להיון שלי טבעי וזה לא היה מונע במחי מהאהבה שיקבלו ילדי. הריון זו לא מחלה, בעיניי זו ברכה, נכון שלקחתי בחשבון תסביכים אפשריים, ובגלל זה הייתי בטוחה בבן זוג שלצידי שהשלים את החסר שלא הייתי שם שהייתי בבית חולים. אני יכולה להגיד לך שבשביל ילדי זו הייתה חווית הנתינה הכי מיוחדת שיכולתי להקנות להם כערך לחייהם, שאין גבול לנתינה ואפילו לא בחיים. אני מאמינה שכל ההליך הזה הוא הליך עם השקפה של אהבה מכל הכיוונים.
 
למעלה