הסטודנט שהיה חייל גולני
ובא מתל-אביב לגוש קטיף, כדי לככב בכל רשתות התקשורת ולצעוק ש"אתה היית המג"ד שלי ואנחנו לא אויבים" - הוא לא ריגש אותי כלל, רק בעלה בי תחושת כעס (הבחור הוא ראש תא הסטונדטים נגד ההתנתקות ולא תושב גוש קטיף כלל). האישה שנאבקה פיסית בחיילים כשתינוק צורח בידיים שלה - לא העלתה דמעות בעיני, רק הרבה זעם. מה העלה דמעות ? תמונה של אישה שקצין מחבק אותה בסלון ביתה הריק מרהיטים, והיא מתנצלת בפניו על כך שהתפרצה ובכתה, ומסבירה שלא התכוננה. הוא מחבק ומבין. חיילת שעומדת מול המון שצורח עליה, כמעט מכה אותה והיא לא עושה דבר כדי להגן על עצמה, למרות שברור לה לגמריי (וגם לנו) שההמון הזה אינו מתושבי קטיף. השוטרים לבשו מדים שחורים, כי אלה המדים שלהם, ואין שום צורך לחפש קונוטציות מחרידות מן העבר - אין שום קשר בין הדברים. אני דואגת לחברים שלי שנמצאים שם - לעכביש ולעוד שני קצינים מקסימים שעזבו הכל וירדו בפקודה לגוש קטיף. אני יודעת שהחלקים הקשים יותר עוד יבואו, וחוששת לבריאותם הפיסית והרגשית. שנעבור את היום הזה בשלום.
ובא מתל-אביב לגוש קטיף, כדי לככב בכל רשתות התקשורת ולצעוק ש"אתה היית המג"ד שלי ואנחנו לא אויבים" - הוא לא ריגש אותי כלל, רק בעלה בי תחושת כעס (הבחור הוא ראש תא הסטונדטים נגד ההתנתקות ולא תושב גוש קטיף כלל). האישה שנאבקה פיסית בחיילים כשתינוק צורח בידיים שלה - לא העלתה דמעות בעיני, רק הרבה זעם. מה העלה דמעות ? תמונה של אישה שקצין מחבק אותה בסלון ביתה הריק מרהיטים, והיא מתנצלת בפניו על כך שהתפרצה ובכתה, ומסבירה שלא התכוננה. הוא מחבק ומבין. חיילת שעומדת מול המון שצורח עליה, כמעט מכה אותה והיא לא עושה דבר כדי להגן על עצמה, למרות שברור לה לגמריי (וגם לנו) שההמון הזה אינו מתושבי קטיף. השוטרים לבשו מדים שחורים, כי אלה המדים שלהם, ואין שום צורך לחפש קונוטציות מחרידות מן העבר - אין שום קשר בין הדברים. אני דואגת לחברים שלי שנמצאים שם - לעכביש ולעוד שני קצינים מקסימים שעזבו הכל וירדו בפקודה לגוש קטיף. אני יודעת שהחלקים הקשים יותר עוד יבואו, וחוששת לבריאותם הפיסית והרגשית. שנעבור את היום הזה בשלום.
