רגע לפני תרומה

[חיבוקיתוש]

נראה לי שאצלך היה יותר קשה

אני בכיתי תוך כדי. אחר כך הייתי מחוסלת לכל היום.

 

[עוגי555]

אוי אוי אוי

אני מיררתי בבכי לאורך כל הבדיקה

והכי מכמיר- לאחר מכן כשנכנסה המנקה קראתי לה
אמא? אמא?
אוי אלוהים....

 

[Koala Bear 1]

וואו, נשמעת חוויה פשוט נוראית

 

[Mיש]

חייבת לתת "קונטרה"

כמי שפוחדת מבדיקות
האבחנתית - הייתה "בסדר"
לא נעימה - אבל יכולתי לנשום , לדבר ןאף להסתכל על המסך...במהלך הבדיקה
יש תחושה של כאבי בטן -ולחץ - של מחזור בגלל החדרת נוזלים לתוך חלל הרחם
באתי לבד
חזרתי לבד
אפילו בתחבורה ציבורית - אם אני זוכרת נכון .

רבל עשה לי את הבדיקה
היה קשוב , ועדין

משכחי כאבים יכולים לעשות כאן תפקיד מצויין
הרפיה ...גם

בהצלחה

 

[אשרת 1972]

גם אני הייתי לבד בלי משככי כאבים

ונהגתי לבד הביתה

 

[מישהי160]

תודה לקונטרה

אני בקרוב אעבור החזרה אצל רבל , אז תודה על העידוד הוא באמת נראה עדין ומקסים,קדימה רבל תעשה לי ילד!!

 

[עוברים1]

התורמות

למען הסר ספק להלן התשובה של מנהלת הרפואית של מרפאה ידועה בקייב..! Here it is: If we get a knowledge of a donor’s family history of any chronic illnesses or syndrome' such as genetic disorders than we don't accept them, however in connection to other inherited general somatic and infectious illnesses of any donor’s relatives, if the donor reveals this info to us, which she supposes to do, we reject this donor, if she conceals that, than we don’t know it ערב טוב א

 

[איילת ר]

נו באמת, מי שזקוקה לכסף תתן מידע כזה???? הרי ברור לגמרי שלא......
בואו לא נהיה תמימים, אף אחת לא עושה זאת למען מעשה פילנטרופי, לא התורמת, לא בית החולים ולא אף אחד מהעוסקים בעניין. מדובר במסחר לצערינו הרב לכל הצדדים.
אני את תמימותי איבדתי מהר מאוד כשהבנתי כמה כסף מתגלגל מסביב. עצוב בעיקר.
איילת

 

[עוברים1]

לא כל קושי גנב

איילת היי ! אי אפשר לעשות הכללה... קרוב לוודאי שיש צדיקים... אם אין אמונה אז מה נשאר בחיים? המערכת לא עיוורת במיוחד ומדובר על מרפאה פרטית... שלא תשרוד פרשה של ילד שנולד עם מחלה קשה... יש גופים שעושים הרבה מאחורי הקלעים להבטיח שמה שמבטיחים לנתרמת מקבלים... ( ט. ל. ח) אסור לעבד תקווה

 

[איילת ר]

צדיקים שמה? לא מרוויחים מהעניין? לאור שנה וחצי במקום הזה איבדתי את תמימותי....
ולגבי מחלות, מהי מחלה קשה? יש התייחסות איפה שהיא למחלות פסיכיאטריות שהן גנטיות ולא פחות קשות? ממש לא....
אז בשלב כלשהו הבנתי שאצטרך לחיות עם חוסר המידע ולהתפלל כל חיי שהתורמת לא העבירה לעוברית שלי.... הרי זה משהו שאני לא יכולה לבדוק בשום דרך.....

 

[אשלי זוהר]

אני עשיתי הסטרוסקופיה אצל גולדנברג ברמת חן

לא כאב בכלל וראיתי הכל על המסך והיה ממש מעניין לראות הכל מבפנים. פעם אחת הוא קצת שרט אותי עם הסיב אז זה כאב כמו בסתם שריטה לא נעים לא נורא (השריטה של הפיפל הקפיצה אותי ברמות זאת לא). ופשוט ראיתי איך הוא שורט וישר יצא קצת דם וסליחה וכו'. פעם אחרת זה לא קרה.
אבל היה ממש לא נורא. אח"כ שאלתי אם זה הכל? ממש לא נורא אז הוא קצת השתחצן שבגלל זה משלמים הרבה. מה שנכון.
אבל יש לו סידור עם הכללית ועם מכבי זה יותר יקר. אז עשיתי גם בבני ברק אצל רות ...(לא זוכרת שם משפחה) גם לא היה נורא.

לגבי גנים מאוד קשה להקיש מזה שלמישהו יש במשפחה מישהו חולה שהילד ישא את זה. אני חסידה של בדיקות גנטיות וממליצה לבדוק את מירב הבדיקות. עם זאת רוב המחלות הנ"ל הן לא גנים שמתקתקים בגיל מסוים. הן גם לא מחלות שבהכרח מתבטאות. יתכן שיתבטאו בגלל נסיבות החיים, יתכן שלא יתבטאו בכלל, יתכן שיתבטאו בגיל מוקדם ויתכן שבגיל מאוחר.
אבי למשל נפטר בגיל 68 מסרטן ושנה קודם עבר ניתוח מעקפים. יתכן שגם אני נשאית של זה ויתכן שאם הילד שלי היה מהגנים האלו היה לוקה בהם. עדיין זה עלול לצוץ בגיל 50 - עד אז אולי ירפאו את המחלות, יטפלו בהן יותר טוב. מחלה שעלולה לצוץ בגיל 50 ויתכן שלא תצוץ או שגם אם תצוץ יהיה לזה מרפא - זה לא שיקול בשבילי בקבלת תרומה. כמעט שאין אדם שאין לו אף אחד במשפחה במורחבת (כולל דודים ובני דודים) שלאף אחד אין מחלה בעייתית. אם כמה אחים סבלו ממחלה מסוימת או נכות בגיל צעיר - הייתי מעדיפה שלא לקבל תרומה. אבל אם בראיון יסתבר שלבן דוד היה סרטן ונפטר בגיל 50 ומצד אחר היתה איזו בת דודה סכיזופרנית - אני לא בטוחה שהייתי פוסלת אותה. מה גם שמחלות כאלו יש הרבה שמסתירים כך שגם כאשר התורמת אומרת שאין במשפחה לא בטוח שהיא משקרת יתכן שהיא לא יודעת. עדיין, חייבים להרפות במידת מה. זה לא פשוט, אני יודעת. אבל באמת גם אם היינו יודעים על המחלות האפשריות וגם אם הן באמת נשאיות והעבירו את זה לילד ממש לא בהכרח שהילד ילקה בהן. אז אפשר לחשוש מהלא ידוע ואפשר פשוט לוותר פשוט על הציפייה שהגרוע מכל יקרה.

 

[מישהי160]

לגמרי..

אשלי, לגמרי מזדהה איתך, גם האפיגנטיקה מלמדת אותנו שלסביבה יש המון השפעה על הבריאות ועל מימוש הפוטנציאל להתפתחות מחלות , למי שלא עוצרת את רכבת המחשבות ,אין גבול לדאגות .. יש כל כך הרבה אופציות לשיבושים - גנטיקה ,במהלך הלידה , וגם אחרי כשהילד כבר בריא - אז הדבר הכי טוב שנוכל לעשות זה לעשות את המקסימום שאפשר כדי למנוע צרות ,להיות אופטימיות ולשחרר , אין לנו שליטה על הכל ..

 

[עוגי555]

אני מסכימה

אני מרגישה שחלק גדול , גדול מאוד
מהסבל האדיר שעברתי, ומהכאבים שיושבים ודוגרים לי עכשיו בלב
זו הידיעה הצורבת כל כך
ש זה. מה. יש.
אני יכולה לעשות את המקסימום במסגרת המסגקת שבחרתי
ואם לא, כפי שאמרת, אעצור את רכבת המחשבות, אישית אצא מדעתי.
כל כך קשה, אין לי מילים.

זה המחיר האדיר שאנו משלמות. לא אשתמש במילים בוטות
(אם ניצול חלשות זו מילה בוטה

אבל ידינו על התחתונה כאן.

לקחתי מה שיכלתי
שחררתי כמה שיכלתי
גם בהריון, המחשבות לא מרפות
הידיעה שאין סיכוי לעולמים שיצא לילד הזה ולו משהו ממני
תהרוג אותי בחיים אם אתעמק בזה
המחשבה מה יש לתורמת בגנטיקה המשפחתית
תיקה אותי לרכבת הרים של חוסר שפיות
לי קשה לשחרר, קשה קשה קשה.
אבל ברירה לא הייתה לי

בחיים אני נלחמת, עושה אגרופים ולא מוותרת על הערכים והעקרונות שלי...
אבל במסע הזה..........
מסע הויתורים.

 

[חיבוקיתוש]

עוגי מתוקה ילד זה לא רק אוסף של גנים

ילד זה מתיקות אין סופית, טונות של אהבה ושמחה. ההשקעה שלך בילד זה מה שייעצב אותו. החינוך הטוב, האהבה שתתני לו ושתהפוך אותו לאדם טוב יותר. הערכים שהוא יספוג בבית, תפיסת העולם שהוא יקבל ממך. אלה הם הדברים שישפיעו עליו ויעצבו את דמותו כאדם בוגר. זה מה שתשאירי אחרייך. אדם שלם שאת, גידלת, חינכת וטיפחת והפכת אותו לאדם טוב. זה מה שייצא לילד ממך. וזה הרבה. אני מאושרת עם הבת שלי. את תהיי מאושרת עם הבייבי שלך. אני לא מרגישה שהיא ויתור על משהו. היא תקבל ממני המון. האישיות שלנו האהבה שיש בנו אליה ובכלל, זה החינוך שתקבל מאיתנו, ההשקעה שלנו בה, זה מה שייעצב אותה. את יודעת מה, אמא שלי אומרת שהתינוקת בהתנהגות שלה מזכירה לה אותי כשהייתי תינוקת. זה משהו שלא היה לי מושג עליו. אפילו לא שאלתי. אבל אמא שלי רואה אותה ושומעת אותי מדברת עליה, מספרת מה היא עושה, איך היא מתנהגת/מגיבה. אם אמא שלי אומרת שההתנהגות שלה דומה לשלי כשהייתי בגילה, אז אני מאמינה לה. אז זה מה שיישאר אחריי. ילדה שעיצבתי וחינכתי והענקתי לה ונתתי ואתן לה כל מה שאוכל. וזה הרבה. וזה גם מה יישאר אחרייך. וזה המון. תשמחי בהריון, תשמחי בבייבי המדהים שגדל/ה עכשיו בתוכך. תעניקי לו אהבה ושימחה מעכשיו. תשמחי במתנה הענקית הזו. יש לך המון. למה להתמקד במה שאין כשיש כל כך הרבה דברים טובים. מה גם שמה שאין הוא לא הדבר העיקרי, לא הדבר המהותי בילד.

 

[Mיש]

...גם ..וגם זה

קראתי לא מזמן
ופורסם גם כאן בפורום
http://www.onlife.co.il/איכות-חיים/מאוזנות/76163/תשכחו-ממה-שחשבתם-על-גנטיקה?obref=obinsource
ורואה כל כך הרבה נקודות דמיון
ביני לבין ילדי

שזה מדהים
(כל פעם מחדש)

תמשיכי
בקשי /קבלי עזרה
את תצליחי

 

[עוגי555]

תודה מיש!!!

לא הצלחתי לפתוח את הלינק... אשמח

זה חיזוק אדיר מאלה שהן כבר אמהות

 

[Mיש]

מנסה שוב

ואם לא נפתח בפעם הראשונה
נסי שוב - ככה זה אצלי
http://www.onlife.co.il/איכות-חיים/מאוזנות/76163/תשכחו-ממה-שחשבתם-על-גנטיקה?obref=obinsource

 

[עוגי555]

פעם שלישית כי טוב...

וואו. ההסבר הכי טוב לאפיגנטיקה שמצאתי
תודה רבה

 

[עוגי555]

אוי חיבוקיתוש

דמעתי מהתרגשות. תודההההה רבה רבה רבה....

את יודעת... כנראה... עד שלא אהיה אמא לא אבין...
כן, יש לנו המון המון לתת...
אני חושבת שכרגע הכל כזה ערטילאי ולא מוחשי...

והכי התרגשתי מזה:
"תעניקי לו אהבה ושימחה מעכשיו"
את צודקת. מגיע לו.

"תשמחי במתנה הענקית הזו. יש לך המון. למה להתמקד במה שאין כשיש כל כך הרבה דברים טובים"
צודקת כל כך.

תודה רבה
נשנה קצת את מסלול המחשבות... שהראש ישאר במסלול החיובי והאופטימי...

 

[חיבוקיתוש]

זה בדיוק הכיוון