רגע , אני יורדת

[מולוקו]

רגע , אני יורדת

הן הרגע נובח , צווח , ארוך הוא כמו פגע , נמרח ונמשך לאורך זמן לפעמים לא מוגדר הנבל . הן הרגע הוא רגע ומה הפשר נוסע בזמן , אין יותר מרגע ברגע ורגע זה רק רגע בכלל. אבל יש רגע ויש רגע רגע שאת אומרת , ורגע שהוא לכשעצמו וכשאת אומרת רגע הוא ארוך מנשוא.

 

[ברבאימה]

רגע, אני יורדת

הרגע שלי מתארך, במורד גופך שפתי מרפרפות עליך גומעת את שפתיך נושכת לך את התנוך אתה בוער אלי מבקש שארד כבר אבל הזמן בידיי רוצה לנשום אותך לטעום אותך לחוות אותך לאט להנות עוד קצת למשוך את הזמן מעבירה לשוני על הפיטמה ואתה רועד קמעה כשאני מגיעה לטבור אני מרגישה את מוט ההיגוי נוהג בי כשלו מעביר הילוך נצמד לשדיי בדרך אל שפתיי הנה ירדתי.

 

[מולוקו]

עילפון חושים

אני מרגיש התפרקות רעד בכל הגוף ,התרגשות תרדי לאט בבקשה , יש לך אשראי , לאט לאט. הלשון שלך ארוכה מספיק לגרום לי להרטיט , את הורגת אותי ברכות כמו סלמי חתוך , פרוסה פרוסה בכזו נחושה. איחזי חזק במוט האוהל חזקי אותו ביתדות , שלא אפול. עוד רגע תרטיבי עם הלשון ותגרמי לי לעילפון.