יש רגעים בהם אני סוערת בתוכי כנחל סוער, יש שעות בהן מתפתל ליבי כנפתולי דרכים, יש ימים בהם מתערפלת דעתי כערפילי הבקר, יש דקות שדומעות עיניי כסכר ללא סוגר, ויש לילות של עלטה בהם רק אני אתה ואהבה.
בוא נשזור רגע בלבד, נמלא בו רק חלומות ונסגור. ובכל פעם שתבוא נפתח מעט את המכסה, נוציא חלום נשאף אותו כמו קסם ונתענג. רגע בלבד אתה ואני בתמימות של ילדים.
בעדינות מניחה רגע אחר רגע את כל האושר את כל השמחה את האהבה הגדולה היא דיי כבדה את התמימות שהייתה את הרוך את העדנה את גזרי החלומות בעדינות מקפלת ומכניסה לתוך המזוודה שעל המיטה ובכאב גדול נפרדת ממך חייבת להמשיך הלאה.....
אהבה החולפת כמימי נהר שקטה, מעמקי לבך אל לבי הנסער. מותירה אך קמצוץ במעופה. ואל נא ייקל הדבר בעינייך. לא רחקו הימים בהם חשתי כאבן שחוקה בעמקי נהר. כמוץ אשר תידפנו רוח. אל נא ייקל הדבר בעינייך.
רוחות שקטות נושבות בערבות כשירת ים רגועה המתנגנת בערבים. חודרת אט אט לנשמתי, ממלאה חדרי לבי. והיא דואגת: אם תלך פתאום... ואל תכבה לי את האש... לו רק ידעה כמה מדורות הציתה בנפשי...