רגעים של אמת../images/Emo24.gif
שלום ערב ליל רביעי, שום משהו מיוחד לא עבר עלי היום ובכל זאת אני נורא שמח. פתאום, בלי לדפוק בדלת, חדרו והציפו את לבי גלים עזים של אושר שמאיימים לקחת אותי אתם אל הלא נודע. דמעות סוררות החלו זולגות מעיני בקצב מואץ. ואני תמה מה קרה??? מה פתאום באה לי הטובה הזו? ואין תשובה. יותר משמעיקה עלי העובדה שאין תשובה, קצת לא כיף לי עם זה שאין מי שישיב. אבל לא נורא, אני מתמודד. אני מתנחם בכך שיש שאין להם מי לחלוק עמו רגעי צער, שזה יותר עצוב. בכלל, מי בעולם הזה ראוי שאחשוף בפניו את רגשותיי הפנמיים האלה, מי הוא ואיזה הוא אשר אפתח בפני את דלתי לבבי ואותיר לו לשוטט בחדריו המרועננים. מי הוא? רגעי האמת בהם שיתפתי את חברי איבדו קצת מזוהרם, אני מחפש איש טהור. איש שאחת לכמה דקות מתרעננים אצלו הנתונים. שכל רגע בחייו מכיל פוטנציאל לפתוח דף חדש. אני נכסף לאמת ליושר אישי בלתי תלוי, לעוצמה חסרת מעצורים לבור טוב ללא תחתית. לאהבה, לטוהר, ללב מזוכך, לאימא מחבקת ואוהבת שלא עוברים לה בראש חשבונאויות מפותלים. לא אני רוצה פשטות. אני רוצה לחבק לאהוב להעניק ללטף להשרות להשפיע ליצור לבנות לייצב ל.. אני צריך. רגעים אלה אותם אני חווה עכשיו היוו לדעתי רחם שיילד בסופו של דבר את האלוהים. הצורך להיות תלוי, ובעיקר מחובר לישות חסרת מעצורים שמתגמשת בהתאם לצרכים האישיים בעוד היא מקור ושורש הכל, הצליחה ובצדק להעביר את בני האדם על דעתם, כיף להם. אני מתנחם בכך שמחר בבוקר אוציא את דברי אלו שמקורם במעמקי לבי לאוויר העולם, אל הפורום, ושם, אולי ימצא מי שייהנה מרגע קטן של הזדהות. אוהב כל מה שזז שבתאי
שלום ערב ליל רביעי, שום משהו מיוחד לא עבר עלי היום ובכל זאת אני נורא שמח. פתאום, בלי לדפוק בדלת, חדרו והציפו את לבי גלים עזים של אושר שמאיימים לקחת אותי אתם אל הלא נודע. דמעות סוררות החלו זולגות מעיני בקצב מואץ. ואני תמה מה קרה??? מה פתאום באה לי הטובה הזו? ואין תשובה. יותר משמעיקה עלי העובדה שאין תשובה, קצת לא כיף לי עם זה שאין מי שישיב. אבל לא נורא, אני מתמודד. אני מתנחם בכך שיש שאין להם מי לחלוק עמו רגעי צער, שזה יותר עצוב. בכלל, מי בעולם הזה ראוי שאחשוף בפניו את רגשותיי הפנמיים האלה, מי הוא ואיזה הוא אשר אפתח בפני את דלתי לבבי ואותיר לו לשוטט בחדריו המרועננים. מי הוא? רגעי האמת בהם שיתפתי את חברי איבדו קצת מזוהרם, אני מחפש איש טהור. איש שאחת לכמה דקות מתרעננים אצלו הנתונים. שכל רגע בחייו מכיל פוטנציאל לפתוח דף חדש. אני נכסף לאמת ליושר אישי בלתי תלוי, לעוצמה חסרת מעצורים לבור טוב ללא תחתית. לאהבה, לטוהר, ללב מזוכך, לאימא מחבקת ואוהבת שלא עוברים לה בראש חשבונאויות מפותלים. לא אני רוצה פשטות. אני רוצה לחבק לאהוב להעניק ללטף להשרות להשפיע ליצור לבנות לייצב ל.. אני צריך. רגעים אלה אותם אני חווה עכשיו היוו לדעתי רחם שיילד בסופו של דבר את האלוהים. הצורך להיות תלוי, ובעיקר מחובר לישות חסרת מעצורים שמתגמשת בהתאם לצרכים האישיים בעוד היא מקור ושורש הכל, הצליחה ובצדק להעביר את בני האדם על דעתם, כיף להם. אני מתנחם בכך שמחר בבוקר אוציא את דברי אלו שמקורם במעמקי לבי לאוויר העולם, אל הפורום, ושם, אולי ימצא מי שייהנה מרגע קטן של הזדהות. אוהב כל מה שזז שבתאי
