שעה של נחת היתה לי אתמול...
השוודית מנסה להיות גדולה. היום, היא פיזרה בכוונה המון חרוזים קטנים בכל חדר המשחקים. לקחה חופן אחרי חופן מהקופסא ובשמחה זרקה על הרצפה. אחרי החופן השלישי הודעתי לה שעכשיו אוספים. הלכה השוודית למטבח, הביאה את המטאטא הגדול, את היעה והמברשת הקטנה ועמלה במשך שעה לאסוף את כל החרוזים ולזרוק אותם לפח. על כל נסיון שלי לעזרה היא הגיבה ב"אמא, אני יכולה לבד".