רב-שיח

ענתנוי

New member
רב-שיח

השבוע השתתפתי באירוע חברתי רב-משתתפים ("שבעה"): הרבה אנשים שלא ממש מכירים אחד את השני יושבים במעגל וצריכים לנהל שיחה עמוסה ב"מוקשים" רגשיים.
אירועים כאלו הופכים בדרך כלל לרצף מאולץ של שיחות חולין וקלישאות חסרות משמעות, שנקטעות בכל פעם שההרכב משתנה, ויוצרות אוירה דחוסה וכבדה שרק מחזקת את תחושת הבדידות של האבלים.

אבל הפעם נוצר רב-שיח דינמי, שלא נקטע בגלל תנועת הנכנסים-יוצאים, כי באירוע השתתפו הרבה "מתווכי תקשורת" - סמארטפונים.
אני מניחה שהמצב הביטחוני נתן את הלגיטימציה להישאר מחוברים ל"קו חיצוני" גם באירוע כזה, אבל זה הרבה יותר מזה.
החיבור "החוצה" נתן לכל אחד את העוגן החברתי, את אפשרות המילוט מקשר עין רציף ואת אפשרות השיתוף האמיתי לעולם הפרטי - מדי פעם עלה נושא שיחה מעניין שעורר אסוציאציות שונות ואנשים שיתפו בשירים, תמונות, קטעי וידאו וטקסטים שונים.


וזה (רב-שיח) העתיד שמחכה לילדים שלכם, זו תהיה סביבת העבודה שלהם, אלו הכישורים החברתיים שהם זקוקים להם.

איך מסבירים להורים/מורים/מטפלים שכל הידע שלהם בנושא תקשורת וכישורים חברתיים כבר לא רלבנטי לחיים המודרניים?......
 
מצחיק, יש בעולם מומחים בתחום העבודה אשר מסבירים בדיוק את

שארנה כותב. הם מקבלים הון על ספרים שכתבו ומסבירים זאת, איך להכין את הפרט לשינויי התעסוקה בעולם.
מצטרפים אליהם מומחים המסבירים על השינוי שחל בשפת הגוף וביציבה של משתמשי הסמרטפון ומאז יש ניסיון להמצאות אשר יבטלו את הסימפטומים המדוברים.
הם בדיוק מזהירים מפני זה, למה ? כי הם פוחדים שבכך תאבד להם השליטה בהמון.
אבל
כשמחברים את הדברים לקיום האוטיסטי הקשר נעלם.
זה בזכות כל אותם מעצבי דעת קהל בנושאי אופנה, בריאות, איכות החיים, יצירה...
לא חסרים נושאים נוספים.
ואותם אלה ממשיכים לזכות בכוחם ע"י רמיסת הפרט והשונה, היצירתי, בעל היכולות והכישורים שהם לעולם לא יגיעו אליהם.
ואז לכאורה מנהלים דו שיח שמנסה לפתור את הנושא,
ומה שקורה בפועל זה שאם ניגשים לזה בכובד הראש ונתינת הערך הראוי מגלים עד כמה החיים והתרבות כרגע חסרי תוחלת, ואז או שמוכנים לשינו אישי כואב או שנוקטים במדיניות הבת יענה או הגדלת ההתקפה על הזולת.
אובמה לדוגמה חשב שבזכות תכונות גנטיות מסוימות וקרבה לדת מסויימת יצליח להוציא מים מן הסלע.
טוב, אנחנו רואים מה התוצאות.
עכשיו אם יחליט לתבוע אותי על הוצאת דיבה מה ישאר, להוכיח לו ולשכמותו את הטעות בסיסמה
כוחנו במוסרנו לדוגמה.
כי הטעות לא בעצם השימוש בסיסמה כי אם בפרשנות שנותנים לה.
שימוש ציני למען מטרה אישית רגעית.
אחרת זה לא היה נאמר בכ"כ הרבה הזדמנויות עד כדי איבוד ערך המלה.
 
מצחיק, לא פעם במקומות עבודה שמעתי בדיוק את זה ובאותה נשימה

לא להתבטל זה לא בית קפה מכונת הצילום המשרדית הויא מקום כינוס חברתי וכיוצ"ב
אז באמת שהחברה תחילט מה היא רוצה
תקשורת
או
העמדת פנים של מעצבי דעת קהל, מנהיגים שמרשים לעצמם מה שלא מותר לאחר
כוחנות מול האחר
הרוב מבין ורוצה תקשורת אבל מוסת ומושע ע"י
"המצליחים"
ואז כולם רוצים להחשב כאלה
זו בדיוק הבעיה
והיא כלל לא שייכת לנושא הפורום כי אם לצביון החברה והמוסר
פשוט כאן זה יותר מוקצן
 

arana1

New member
מה שמזוהה כיום ככישורי חברה אינו תקשורת חיובית בכלל

וזה שכופים את החרא הזה על אוטיסטים במסווה של טיפול וקידום ושילוב זה פשע
 
כנראה שמה שכתבתי בשפה יפה יותר ברור ככה....


 

arana1

New member
בהחלט, "שפה יפה" אינה ברורה מספיק

הנסיון לדבר על דברים מכוערים בשפה יפה הוא בעייתי מאוד כי המסר צריך להתאים למדיום
אצל אנשים מזוייפים הכל צריך להיות קודם כל לי לי ולה לה לה, הסגנון הוא זה שחשוב, ביחוד שהוא הדבר היחיד שמסתיר את המציאות הרקובה

אספים נוהגים לדבר לפנים
ולא בכדי
 

גור42

New member
מה שמזוהה כיום ככישורי חברה, זה פשוט תחביב. העדפה אישית.

העובדה שמדובר בהעדפה האישית של הרוב, לא הופכת אותה לפחות סובייקטיבית.

ולכשעצמה, ההעדפה הזו היא לא "חרא". הבעיה מתחילה כשאנשים מתעקשים לכפות את התחביב הזה שלהם על מי שלא מעוניין. כמה אירוני, לא? הרי זה בדיוק מה שטוענים שהאוטיסטים עושים...
 

arana1

New member
הכפיה היא חלק מהשפה, חלק ממה שנחשב ככישורי חברה

ולכן ההעדפה הזאת היא פשוט "חרא"
כי היא לא מקרית וגם לסובייקטיביות יש היבטים אובייקטיבים
זה ממש לא מקרי שלתבניות כחניות יש תפקיד מרכזי בחברה
אם היא מדובר בסתם העדפה ניוטרלית אז לא הייתה שום בעייה
 

arana1

New member
אין לך, ולפסיכולוגים, מונופול על "כישורים חברתיים"

אני מאמין שבשלב מסויים גם הפסיכוחוליגנים שמתעקשים לייצג בעקשנות אטומה רק תפישה מאוד מסויימת ומאוד פגומה של כישורי חברה יבינו שמגע אנושי ובין אישי הוא דבר הרבה הרבה יותר מורכב ועמוק ומשמעותי מהתבניות הנפסדות המזוהות כיום כתקשורת וכישורי חברה שאין בלתם.
באמת,
הרי אמור להיות גם איזה שהוא גבול לאטימות
לחוסר הביקורתיות
לכניעות הגמורה אם לא ממש להתבטלות המוחלטת כלפי כל מה שנהוג ומוסכם לכאורה
זה ממש מעצבן
נמאס
 

SMADAR55

New member
זו דעתך . זכותך לחשוב כך.

לדעתי אתה מאוד מאוד טועה וכרגיל עושה הכללות על ציבור שלם
 

גור42

New member
לא כל פסיכו' חוליגנים, אבל בפסיכולוגיה הקלינית של היום...

...יש בהחלט אלמנט חזק של התנשאות ובריונות.

ואותו מיעוט של פסיכולוגים שאינו כזה, יהיה האחרון שיכחיש את מה שכתבתי. יש לנו אחת או שתיים כאלה כאן בפורום, אבל הן כמעט שלא כותבות כאן. אולי, עם קצת מזל, הן יתייחסו לנאמר כאן בשרשור.
 

ענתנוי

New member
איך מסבירים את המובן מאליו?

העולם משתנה, התרבות שלנו כבר השתנתה, התקשורת שלנו שונה, השפה שונה - ורק מערכת החינוך נשארה תקועה אי שם בשלהי המאה ה-20.....
 
למעלה