רבים בפורום

[מודטחדש]

רבים בפורום

בעיקר ינוקא, מדברים על ריצה כדבר מועיל להתפתחות. ב-"ישראל היום" של שישי (אל תחשדו בי שאני אוהד של העיתון. אני לוקח אותו רק בגלל שני כותבים שאני אוהב - נוסבאום וניצני - נהדרים), כותב נוסבאום - המומחה העולמי לענייני הרמב"ם (הנשר הגדול), כשהוא מסתמך על המקור הטהור ביותר לחכמתו של הרמב"ם - סרטון בפייסבוק - שהרמב"ם ממליץ על פעילות גופנית מתונה לבריאות טובה. טובה הליכה מאשר ריצה. אז לאן אתם רצים???

 

[ינוקא1]

גם ריצה נכונה היא פעילות מתונה.

אחרת לא הייתי יכול לרוץ שעה וחצי כמו שרצתי היום

כאשר מתאמנים על ריצה למרחקים ארוכים , הדבר החשוב ביותר הוא לרוץ לאט ולא לאמץ את עצמך - לא להגיע למצב שאתה מתנשף וכואב לך.
והכל מתבצע בהדרגה - בהתחלה עושים זאת 10 דקות , ובהדרגה מגדילים את הזמן , בכל שבוע מוסיפים כמה דקות.

כאשר אתה מגיע למצב שאתה רץ שעה ברצף בקצב סבבה , זה אומר שאתה כבר רץ בסביבות ה10 קמ' !

 

[ינוקא1]

ואגב ,

לגבי הרמב"ם אני חושב שזה לא מדויק.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
זה מה שהוא כתב בעניין :
http://www.mechon-mamre.org/i/1204.htm
&nbsp
ד לא יאכל אדם, עד שיהלך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום, או יעשה מלאכה, או יתייגע ביגע אחר. כללו של דבר--יענה גופו וייגע בכל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום, וישקוט מעט עד שתתיישב נפשו, ואוכל. ואם רחץ בחמין אחר שיגע, הרי זה טוב; ואחר כך שוהה מעט, ואוכל.
&nbsp
[יד] ועוד כלל אחר אמרו בבריאת הגוף: כל זמן שאדם (1) מתעמל ויגע הרבה (2) ואינו שבע, (3) ומעיו רפים--אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, ואפילו אכל מאכלות הרעים;
&nbsp
(תוספת שלי :
הוא כותב שאלו הכללים החשובים ביותר בשמירה על הבריאות -
1. התעמלות.
2. לא לאכול עד כדי שובע
3. לא להיות ב"מעיים קשים" דהיינו עצירות , אלא ב"מעיים רכים" שהצואה יותר קרובה לשלשול מאשר לעצירות).
&nbsp
[טו] וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה נקביו או מי שמעיו קשים--אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש. ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל חולאים.
&nbsp

 

[מודטחדש]

התעמלות זו לא בהכרח ריצה מתישה

גם אם אתה טוען שאימון רב הופך את הריצה ל-"קלה". ובלי ספק הרמב"ם כותב "

יהלך... עד שיתחיל גופו לחום". הוא לא מדבר על ריצה שתביא את הגוף למצב רתיחה. אלא על חימום הגוף. אבל אתה לא "הנשר הגדול". אתה "הנשר הענק". מי הרמב"ם לעומתך?​

 

[הקוסמת הורודה]

חברה שלי היתה הרמבם מגלגול קודם היום הוא אישה.

אצל הרמבם היה עניין של מידתיות לגבי ללכת כי לוקח זמן למערכות הגוף להתחמם ולהכנס לפעולה. זה קצת שוק למערכת ישר לקבל אוכל. לא לאכול עד להתפקע כי לוקח זמן עד שהתחושת שובע מגיעה למוח ובקלות עלולים להגיע לעומס יתר והיום הרבה מהאכילה היא לא מרעב אלא מתחושת בא לי (רגש, פיצוי, שעמום). הוא גם אמר לא לשתות בזמן אוכל (אני לא שומעת בקולו ושותה), וזה באמת גורם לנוכחות פחותה של אנזימי עיכול וכדומה וגם לשתות מים קרים בזמן אוכל מכניס את הגוף להלם. הוא צדק בהרבה דברים לגבי אכילה

 

[מודטחדש]

כמה? כמה אנשים היו

הרמב"ם, קליאופטרה, איינשטיין, פרעה... איזה בול-שיט. אגב, אם כן, היא עשתה כנראה דברים חמורים ביותר. כי כשנשמה כבר מקבלת מערכת עצבים גברית, זה אחרי אלפי גלגולים כאישה. לחזור להיות אישה, כנראה שהיא עשתה דברים נוראיים.

 

[הקוסמת הורודה]

לדעתי זה .לא נכון נשמה יכולה לבחור להיות גבר או אישה

זה לא עונש להולד כך או כך. בכל אופן זכותך להאמין במה שאתה חפץ היא צנועה ולא הייתה רוצה שאספר את זה בפרהסיה אבל הייתי חייבת ואתם לא יודעים גם ככה מי זאת : p

 

[מודטחדש]

עונש? מי דיבר על עונש?

זו פשוט הנהלת חשבונות קוסמית, כמו שאומר המורה שלי. ראיתי הרצאה נפלאה של מהרישי בה הוא מסביר את כל נושא הקארמה. בלי שטויות ניו-אייג'יות. יש צורות התפתחות ברמות שונות. דומם, צמח, בעל חיים... לכל אלה יש תודעה שצריכה להתפתח עד רמת ההתפתחות הגבוהה ביותר, בראהמי צ'טאנה - תודעת אחרות. אבל, אם משהו התפתח לרמה גובהה יותר של התפתחות וחזר בחיים הבאים לרמה נמוכה יותר, כנראה שעשה דברים לא טובים בחיים האלה.

 

[בן טל-שחר]

"דעות חשוכות", חשבתי לעצמי כשקראתי את זה.

 

[מודטחדש]

זה בהחלט יכול להקרא כך

אבל חכמים ממך וממני ראו (במו עיניהם) את חוקי הטבע שמובילים לעובדות האלה. זה לא אומר כלום נגד נשים ובטח ובטח לא אומר כלום לגבי גברים. זו כבר האינטרפרטציה שלך. אלה פשוט שלבים בהתפתחות. בוא נחשוב על זה בצורה שהיא קצת לא "

דעות חשוכות​

". אולי מערכת העצבים והתודעה הנשית לא צריכות לעבור, כדי להגיע להארה, בשלב בוא הן גברים...

 

[behere]

מסכימה לגמרי

לא אתה, ולא מי שענית לו, ולא כל יתר המגיבים *יודעים* את הדברים האלה. מי שיודע את האמת, אם יש אנשים כאלה בינינו, לא מסתובב בפורומים ועונה לכל אחד כי יש לו דברים הרבה יותר חשובים לעשות והוא יודע שזה לא ישנה שום דבר - כל אחד חושב שהוא יודע דברים ואין טעם בכלל לנסות ולשכנע.
אם הייתי צריכה להגיד משהו (אין לי שמץ של מושג על הרמב"ם ועל גלגולים, וכל ההתנסויות שלי בהקשרים האלה סובייקטיביות) זה שפחות החלטיות ונחרצות היתה מאוד מועילה, כי היא היתה משאירה פתח להקשיב וללמוד.

 

[מודטחדש]

כל אחד יודע הכל

כל הידע שנמצא בכל היקומים, נמצא בתוכו של כל אחד מאיתנו. השאלה כמה גישה יש לו לידע הזה. למה את חושבת ש-"

שיודע את האמת, אם יש אנשים כאלה בינינו, לא מסתובב בפורומים​

"? מי שיודע את כל האמת הוא אדם מואר. למה אדם מואר לא "

מסתובב בפורומים​

"? אולי מישהו כאן הפורום מואר? אולי כמה מהם? אולי הסנדלר בשכונה שלך מואר? איך את יודעת מי מואר ומי לא? מי "

מסתובב בפורומים​

" ומי לא, את יכולה לדעת. האדם המואר הוא אדם ש-"

החלטיות ונחרצות​

" הן הטבע שלו. אין לו שום צורך להקשיב לזולת, מלבד חמלה אינסופית שיכולה לסייע לזה שעדיין אינו מואר להתפתח.

 

[behere]

אז זהו ש

מסכימה פחות או יותר עם כל מה שכתבת, אני לא יכולה לדעת מי ער ומי לא.
יש רמות גם לזה ואני לא יכולה לראות מעבר לרמתי שהיא די נמוכה.
כשאני קוראת אי דיוקים, תפיסות שגויות ואמיתות שעברו הרבה ידים ואיבדו משמעות, אני יכולה לזהות אותן, ולכן כשאנשים שכותבים ככה נותנים עצות לאחרים אני מציעה להם להיות פחות נחרצים והחלטיים, ולמי ששומע אותם - להטיל ספק

 

[מודטחדש]

אני לא מואר (עדיין)

ומלבד עצה אחת - cut the bullshit - הפסיקו להתעסק עם שטויות, בחרו במה שהוכח בכל קריטריון שהוא. כאן אני החלטי ונחרץ. לא נתתי אף עצה בפורום הזה. הבעתי את הדעה שלי. זה בפרוש לא מהווה עצה.

 

[behere]

ושוב אז זהו ש..

תמיד כשאני כותבת דברים כאלה פה או בפייסבוק או ישירות לאנשים אני בטוחה - אין, יבינו אותי, זה ברור, הבהרתי בדיוק את הנקודה, עכשיו יחשבו על זה ויראו מה שאני ראיתי, זה יעזור ל/ וכו'. ותמיד תמיד אני מופתעת מחדש, לא הבינו אותי, לא חשבתי על כל האופציות לתשובה, בכלל לא לזה התכוונתי...
ועל זה בדיוק אני מדברת (חוץ מזה שלא אמרתי שנתת עצות) - אנשים מדברים בשפות שונות, מבינים אחרת (או יותר מדויק לומר צורות שונות של חוסר הבנה) ולא מספיק מפותחים לקחת בחשבון את האחר על שלל תפיסותיו ומצב רוחו המתחלף.
מה שהקפיץ אותי היה דווקא מה שכתבה הקוסמת הורודה, על חברתה שהיא גלגול של הרמב"ם.
בלי להתייחס לזה - בדרך לעבודה עכשיו חשבתי, רגע, אולי אותה בחורה שחוותה (בוודאות) שהיא גלגול של הרמב"ם, לקחה על עצמה חוקים גבוהים ומקיימת אותם עד כדי כך שהיא יצור מפותח ומודע? מאיפה לי לדעת? אולי.
ככה שמה שאני אומרת שוב ואמרתי מהתחלה, זה שבגלל שאנחנו ברמות שונות של התפתחות, ידע והבנה, כדאי להתייחס במשנה זהירות, לברור מילים, והרבה מאוד פעמים, להחריש.

 

[מודטחדש]

אני לא מושלם

שוב, עדיין. אבל אני לא אוהב (בלשון המעטה) את הלהג המטומטם של הרוחניקים. ולכן אני לא מתייחס בכל זהירות שהיא, לא בורר מלים, לא מחריש כשאני רואה חוסר-שכל. כמה רמב"ם היו בהיסטוריה שלנו? נכון? רק אחד בלבד. אז כמה אנשים יכולים להיות הגלגול שלו? שוב. נפלא. רק אחד. כמה אנשים חווה (בוודאות) שהם גלגול של הרמב"ם? נאמר שרק 1000 (וזה מספר קטן ב ה ר ב ה מהמלהגים). לפחות 999 מהם (כנראה שכל ה-1000) הם מה שאני קורא לו מוד-מייקרים. אנשים מלאים בבול. אז אולי כשמישהו רואה פורום בשם 'מדיטציה', הוא חושב שהוא יכול ללהג שטויות (ברוח הפורים) עדלאידע. כל טמטום הוא משהו שאני לא יכול לשתוק. זה בערך כמו שאני רואה נהג מסמס. תמיד אצפור לו ואצעק עליו. אולי פעם אחת, רק אחת, אציל את החיים של מישהו מטומטם או יותר טוב, את החיים שהמטורף הזה ייקח.

 

[behere]

אז איך אתה לא רואה

שאין בינינו שום ויכוח?
גם אני לא אוהבת ולא בגלל שזה מציק לי אלא כי זה מרחיק אנשים במקום לקרב.
אבל תסכים איתי (אני מקווה) שיש הבדל בין לומר למישהו "אתה מדבר שטויות" לבין להסביר לו שגם את השטויות האלה (גלגול של הרמב"ם לצורך העניין) אפשר לקחת למקום חיובי ומועיל אם מבינים מה אומרים, או לפחות מנסים באמת להבין וליישם.
מתוך כעס וביקורת יהיה לך קשה להועיל ולהציל חיים של מישהו (גם לשנות חשיבה מזיקה יכול להציל חיים)

 

[מודטחדש]

תראי behere

כנראה שלא קלטת אותי. אני לא רוחניק. לא מוד-מייקר. אם מישהו פוץ - אני לא אומר לו, תראה... אולי... אבל בכל זאת... אני אומר לו שהוא פוץ (ושהוא יכול להשתנות). אני אומר את מה שאני חושב שנכון לומר. אני גם רואה שיותר ויותר, בהסתכלות בדיעבד, אני עושה פחות ופחות דברים שאחריהם אני אומר "חבל. הייתי צריך לומר ככה או לעשות את זה במקום את ההוא". אני לא מעוניין לקחת שום דבר למקום חיובי. אני לוקח אותו למקום בו הוא נמצא. אם הוא חיובי, יופי. אם לא, גם יופי. לנסות ליפייף דברים זה לא האופי שלי ולא המהות שלי. יחד עם זה, כבר די מזמן, שכמעט אין בי כעסים. ביקורת - מלא. אבל מי אומר שביקורת היא דבר שלילי? בפסיכולוגיה יש fight & flight response. התגובה של להילחם או לברוח. יש מקרים שלהכניס למישהו באבי-אביו, זה הדבר הנכון. יש מקרים שיותר טוב לסגת לפינה שלך ולשתוק. שוב. אני רואה יותר ויותר שיש לי מעט חרטה בהסתכלות לאחור, על דברים שאמרתי או עשיתי. מעט מאוד דברים בהם אני לא מרוצה מאיך שהגבתי.

 

[ינוקא1]

מאחל לך להיות בחורה בגלגול הבא

סתם , פורים היום

&nbsp

 

[מודטחדש]

פורים שמח

ו... לא יהיה גלגול הבא. אני מקווה לגמור את כל המטלות שלי עוד בגלגול הזה.