רבים בפורום
- פותח הנושא מודטחדש
- פורסם בתאריך
גם כאן
אתה לא מתייחס למה שכתבתי. לו הייתי כותב שכושי צריך לעבור מאות או אלפי גלגולים כדי להפוך ללבן, היית צודק במאה האחוז. אני גזען חסר תקנה. מה שכתבתי הוא שיש סדר להתפתחות כפי שאני מבין אותו מפי מוריי. יש נשמות שצרכיות לעבור גלגולים רבים כאשה כדי להיות נשמה עם מערכת עצבים גברית. יש כאלה שההתפתחות כגבר בכלל לא נחוצה להן. האם יחיו הארה מלאה בלי הצורך להיות גבר. אם נשמה התפתחה כבר לגבר (ולא הייתה מספיק מפותחת כדי לחיות הארה מלאה עם מערכת העצבים הנשית שלה, וכבך לסיים את הגלגל של לידה ומוות), לחזור להיות שוב אישה היא נסיגה. נסיגה בהתפתחות, פירושה שמשהו גרוע נעשה על ידי אותה נשמה.
אתה לא מתייחס למה שכתבתי. לו הייתי כותב שכושי צריך לעבור מאות או אלפי גלגולים כדי להפוך ללבן, היית צודק במאה האחוז. אני גזען חסר תקנה. מה שכתבתי הוא שיש סדר להתפתחות כפי שאני מבין אותו מפי מוריי. יש נשמות שצרכיות לעבור גלגולים רבים כאשה כדי להיות נשמה עם מערכת עצבים גברית. יש כאלה שההתפתחות כגבר בכלל לא נחוצה להן. האם יחיו הארה מלאה בלי הצורך להיות גבר. אם נשמה התפתחה כבר לגבר (ולא הייתה מספיק מפותחת כדי לחיות הארה מלאה עם מערכת העצבים הנשית שלה, וכבך לסיים את הגלגל של לידה ומוות), לחזור להיות שוב אישה היא נסיגה. נסיגה בהתפתחות, פירושה שמשהו גרוע נעשה על ידי אותה נשמה.
שוב , ריצה איננה מתישה
כאשר נעשית לאט ובהדרגה.
לא צריך "אימון רב" , אלא בעיקר קשב - מהם גבולות המאמץ הנכונים לך.
(בגדול הגדרתו של הרמב"ם להתעמלות היא פעילות שבגללה משתנה קצב הנשימה , אך אם עוברים זאת זה כבר נחשב ל"יגיעה" , והוא כותב שזה לא מתאים לכל אחד , וגם לא כל אחד צריך זאת - אך הוא לא מפרט).
בכל אופן , יש לי את חוויתי האישית.
מחוויתי האישית , ומחוויתם של עוד אחרים - ריצה היא פעולה נפלאה המרוממת את הגוף ואת הנפש , כאשר נעשית נכון.
לי זה מספיק.
אני ממליץ לך בחום לקרוא את הספר "לרוץ מהלב" של דר' עמי שיינפלד
זה אגב ציטוט מכתבה שנעשתה איתו :
"..... חוץ מזה חשוב לי להגיב למיתוס שיש על כך שריצה זה לא בריא. אומרים זה לא בריא לברכיים, לעצמות, שזה מזקין ושזה מאמץ גדול מדי. הכל לא נכון – ריצה זה בריא, נקודה. זה טוב ללב, לכלי הדם, זה משפר את הזיכרון, זה עוזר להתמודד עם המון מחלות, עם לחץ דם. זו כמעט תרופת קסם, בתנאי שאתה רץ נכון, כלומר עם שעון דופק ואחרי בדיקות רפואיות."
כנ"ל ממליץ לך לקרוא ברשת את שפע השיתופים והחוויות של רצים ורצות , ומה הריצה תרמה והכניסה לחייהם.
כאשר נעשית לאט ובהדרגה.
לא צריך "אימון רב" , אלא בעיקר קשב - מהם גבולות המאמץ הנכונים לך.
(בגדול הגדרתו של הרמב"ם להתעמלות היא פעילות שבגללה משתנה קצב הנשימה , אך אם עוברים זאת זה כבר נחשב ל"יגיעה" , והוא כותב שזה לא מתאים לכל אחד , וגם לא כל אחד צריך זאת - אך הוא לא מפרט).
בכל אופן , יש לי את חוויתי האישית.
מחוויתי האישית , ומחוויתם של עוד אחרים - ריצה היא פעולה נפלאה המרוממת את הגוף ואת הנפש , כאשר נעשית נכון.
לי זה מספיק.
אני ממליץ לך בחום לקרוא את הספר "לרוץ מהלב" של דר' עמי שיינפלד
זה אגב ציטוט מכתבה שנעשתה איתו :
"..... חוץ מזה חשוב לי להגיב למיתוס שיש על כך שריצה זה לא בריא. אומרים זה לא בריא לברכיים, לעצמות, שזה מזקין ושזה מאמץ גדול מדי. הכל לא נכון – ריצה זה בריא, נקודה. זה טוב ללב, לכלי הדם, זה משפר את הזיכרון, זה עוזר להתמודד עם המון מחלות, עם לחץ דם. זו כמעט תרופת קסם, בתנאי שאתה רץ נכון, כלומר עם שעון דופק ואחרי בדיקות רפואיות."
כנ"ל ממליץ לך לקרוא ברשת את שפע השיתופים והחוויות של רצים ורצות , ומה הריצה תרמה והכניסה לחייהם.
אני יכול להגיד לך ברמה הכי פשוטה
כי הריצה הארוכה היא משל טוב לחיים.
 
וכאשר אתה לומד להנות מהריצה , כאשר אתה לומד להתייחס לכל עליה תלולה כ"אתגר" , גם החיים הופכים להנאה ענקית.
 
אתה אולי קצת מזיע גם בחיים , אך אתה נהנה מזה !
אתה גם לומד להאמין ביכולותיך - אתה רואה בפועל איך התמדה גורמת לך להגיע להישגים שלפני זה לא היית מאמין. וגם זה מקרין על כל תחומי החיים.
 
המנטליות שלך הופכת להיות מנטליות בריאה , מנטליות של אדם בריא בגופו ובנפשו - מנטליות של אדם ששמח לאתגרים.
וזוהי פעולה פשוטה , טבעית , וזולה.
 
רוב חיי שנאתי ריצה.
 
למדתי לאהוב ריצה רק בשנים האחרונות - רק בעקבות זה שהתחלתי להתאמן נכון : באיטיות ובקצב שלי , בהדרגה , ובלי להשוות את עצמי לאף אחד.
(בבית הספר שנאתי ריצה , כי הייתי מנסה להדביק אחרים וזה היה מאמץ עבורי ולא נעים).
 
ורק כשאתה מתחיל לרוץ באמת , אתה מבין כמה שזה טבעי ונכון.
כמה שהריצה ממלאת שמחה ומרץ , ומנקה את הגוף ואת הנפש.
 
ממליץ גם לך.
 
 
כי הריצה הארוכה היא משל טוב לחיים.
 
וכאשר אתה לומד להנות מהריצה , כאשר אתה לומד להתייחס לכל עליה תלולה כ"אתגר" , גם החיים הופכים להנאה ענקית.
 
אתה אולי קצת מזיע גם בחיים , אך אתה נהנה מזה !
אתה גם לומד להאמין ביכולותיך - אתה רואה בפועל איך התמדה גורמת לך להגיע להישגים שלפני זה לא היית מאמין. וגם זה מקרין על כל תחומי החיים.
 
המנטליות שלך הופכת להיות מנטליות בריאה , מנטליות של אדם בריא בגופו ובנפשו - מנטליות של אדם ששמח לאתגרים.
וזוהי פעולה פשוטה , טבעית , וזולה.
 
רוב חיי שנאתי ריצה.
 
למדתי לאהוב ריצה רק בשנים האחרונות - רק בעקבות זה שהתחלתי להתאמן נכון : באיטיות ובקצב שלי , בהדרגה , ובלי להשוות את עצמי לאף אחד.
(בבית הספר שנאתי ריצה , כי הייתי מנסה להדביק אחרים וזה היה מאמץ עבורי ולא נעים).
 
ורק כשאתה מתחיל לרוץ באמת , אתה מבין כמה שזה טבעי ונכון.
כמה שהריצה ממלאת שמחה ומרץ , ומנקה את הגוף ואת הנפש.
 
ממליץ גם לך.
 
 
הקוסמת הורודה
New member
מה הוא כותב על התעמלות? פרט ונמק
אנסה לכתוב על זה כמה מילים .....
בגדול , מבחינת הרמב"ם גורמי המחלה הם ה"ליחות".
הם נוצרים בעיקר כפסולת בתהליכים שונים ובראשם תהליך העיכול.
גם אם אדם אוכל טוב ובריא , בהכרח הוא שיווצרו שאריות בגוף מחמת האכילה.
כאשר האדם אוכל כמות מועטה יחסית , למשל 3/4 מכדי הכמות שהוא שבע , אז יש מספיק כח בגוף כדי לנקות את הפסולת הזו.
לעומת זאת , כאשר האדם ממלא את ביטנו , ואפילו ממאכלים טובים ובריאים , בהכרח הוא שתיווצר בגוף פסולת רבה ובגוף לא יהיה כח לנקות את הכל !
ולכן זו ההמלצה הראשונה של הרמב"ם - לאכול מעט בערך רבע פחות מהכמות המשביעה !
מאותה הסיבה הוא ממליץ לא לבצע פעילות אחרי האכילה - כי לאחר האכילה הגוף צריך כח כדי לעכל. אם האדם עושה פעילות , העיכול לא יתבצע כראוי.
התוצאה היא הצטברות ליחות (=פסולת) בגוף.
(הרמב"ם בעניין הזה מצטט את גאלינוס :
כפי שההתעמלות לפני האוכל היא "כולה טוב" , ההתעמלות אחרי האוכל "כולה רע" !)
מאותה הסיבה הוא ממליץ לא לערבב סוגים שונים של מזון - גם כאן ,הסיבה היא שכל סוג מזון צריך עיכול אחר. ולכן כאשר מערבבים סוגי מזון שונים , העיכול של כל אחד מהם מתבצע פחות טוב מהעיכול של כל אחד בנפרד.
התוצאה היא
הצטברות ליחות בגוף.
(גם שפעת , למשל , היא תהליך שלפי הרמב"ם נגרם כתוצאה מהצטברות ליחות בגוף.
הוא טוען כי "ליחת הפירות , חומר הקדחת" -
בלשוננו היום היינו אומרים כי "סוכר הפירות , הוא המצע שעליו גדלים החיידקים והווירוסים".
החיידקים הווירוסים באים כי יש להם הרבה סוכר לאכול.
אם לאדם לא תהיה הרבה פסולת של סוכר בגוף
לא תהיה לו התקררות !
הרמב"ם מדבר דווקא על פירות , פשוט בגלל שבזמנו עדיין לא היה הרבה סוכר תעשייתי וכדומה , ממה שיש לנו היום .... אם הוא היה רואה את כמויות הסוכר שאנחנו אוכלים הוא היה מזדעזע.
וגם בפירות הרמב"ם לא ממליץ להרבות.).
לגבי התעמלות :
הפעילות לפי הרמב"ם היא תהליך שמגביר את החום הטבעי בגוף.
מאחר וכך , היא גורמת באופן טבעי לשריפה של כל ה"ליחות" הללו !
וככל שהתזונה של האדם דפוקה יותר , ההתעמלות חשובה עבורו. היא עוזרת לו לשרוף את כל הפסולת שנוצרת אצלו.
והוא כותב "ולא ימצא דבר תמורת ההתנועעות בשום פנים !". כלומר אין שום תחליף להתעמלות !
היא צורך חיוני לבריאות - כי גם אם האדם אוכל טוב ובריא , תמיד יווצרו בגוף "ליחות" שונות , וההתעמלות "שורפת" אותן.
ההגדרה של הרמב"ם להתעמלות היא "פעולה כזו שבגללה קצב הנשימה משתנה" (לא הדופק כפי שכתבתי קודם).
כאשר עוברים מעבר לכך , כלומר "התעמלות חזקה" , זו נקראת "יגיעה".
והוא כותב שלא כל אחד צריך ליגיעה כזו , והיא לא טובה לכל אחד.
התעמלות צריכה להתבצע על בטן ריקה , הכי טוב זה בבוקר לאחר שהאדם עשה "יציאות" , לא בחום חזק ולא בקור חזק.
וכפי שכתבנו קודם , הרמב"ם מצטט את גאלינוס :
"ההתעמלות לפני האוכל - כולה טוב !
ההתעמלות אחרי האוכל - כולה רע !"
אותו כנ"ל קיום יחסים מייד אחרי האוכל , מקלחת מייד אחרי האוכל וכדומה - כל אלו הרגלים לא בריאים.
אחרי האוכל צריך פשוט לנוח כדי לתת למערכת העיכול לעבוד כראוי.
(התנועה היחידה שהיא בסדר "כדי להוריד את האוכל" זה קצת ללכת בבית ..... לא יותר מכך)
ויש לו עוד הרבה הרבה מה להגיד ..... אני מקווה שהרעיון הכללי מובן.
בגדול , מבחינת הרמב"ם גורמי המחלה הם ה"ליחות".
הם נוצרים בעיקר כפסולת בתהליכים שונים ובראשם תהליך העיכול.
גם אם אדם אוכל טוב ובריא , בהכרח הוא שיווצרו שאריות בגוף מחמת האכילה.
כאשר האדם אוכל כמות מועטה יחסית , למשל 3/4 מכדי הכמות שהוא שבע , אז יש מספיק כח בגוף כדי לנקות את הפסולת הזו.
לעומת זאת , כאשר האדם ממלא את ביטנו , ואפילו ממאכלים טובים ובריאים , בהכרח הוא שתיווצר בגוף פסולת רבה ובגוף לא יהיה כח לנקות את הכל !
ולכן זו ההמלצה הראשונה של הרמב"ם - לאכול מעט בערך רבע פחות מהכמות המשביעה !
מאותה הסיבה הוא ממליץ לא לבצע פעילות אחרי האכילה - כי לאחר האכילה הגוף צריך כח כדי לעכל. אם האדם עושה פעילות , העיכול לא יתבצע כראוי.
(הרמב"ם בעניין הזה מצטט את גאלינוס :
כפי שההתעמלות לפני האוכל היא "כולה טוב" , ההתעמלות אחרי האוכל "כולה רע" !)
מאותה הסיבה הוא ממליץ לא לערבב סוגים שונים של מזון - גם כאן ,הסיבה היא שכל סוג מזון צריך עיכול אחר. ולכן כאשר מערבבים סוגי מזון שונים , העיכול של כל אחד מהם מתבצע פחות טוב מהעיכול של כל אחד בנפרד.
התוצאה היא
(גם שפעת , למשל , היא תהליך שלפי הרמב"ם נגרם כתוצאה מהצטברות ליחות בגוף.
הוא טוען כי "ליחת הפירות , חומר הקדחת" -
בלשוננו היום היינו אומרים כי "סוכר הפירות , הוא המצע שעליו גדלים החיידקים והווירוסים".
החיידקים הווירוסים באים כי יש להם הרבה סוכר לאכול.
אם לאדם לא תהיה הרבה פסולת של סוכר בגוף
הרמב"ם מדבר דווקא על פירות , פשוט בגלל שבזמנו עדיין לא היה הרבה סוכר תעשייתי וכדומה , ממה שיש לנו היום .... אם הוא היה רואה את כמויות הסוכר שאנחנו אוכלים הוא היה מזדעזע.
וגם בפירות הרמב"ם לא ממליץ להרבות.).
לגבי התעמלות :
הפעילות לפי הרמב"ם היא תהליך שמגביר את החום הטבעי בגוף.
מאחר וכך , היא גורמת באופן טבעי לשריפה של כל ה"ליחות" הללו !
וככל שהתזונה של האדם דפוקה יותר , ההתעמלות חשובה עבורו. היא עוזרת לו לשרוף את כל הפסולת שנוצרת אצלו.
והוא כותב "ולא ימצא דבר תמורת ההתנועעות בשום פנים !". כלומר אין שום תחליף להתעמלות !
היא צורך חיוני לבריאות - כי גם אם האדם אוכל טוב ובריא , תמיד יווצרו בגוף "ליחות" שונות , וההתעמלות "שורפת" אותן.
ההגדרה של הרמב"ם להתעמלות היא "פעולה כזו שבגללה קצב הנשימה משתנה" (לא הדופק כפי שכתבתי קודם).
כאשר עוברים מעבר לכך , כלומר "התעמלות חזקה" , זו נקראת "יגיעה".
והוא כותב שלא כל אחד צריך ליגיעה כזו , והיא לא טובה לכל אחד.
התעמלות צריכה להתבצע על בטן ריקה , הכי טוב זה בבוקר לאחר שהאדם עשה "יציאות" , לא בחום חזק ולא בקור חזק.
וכפי שכתבנו קודם , הרמב"ם מצטט את גאלינוס :
"ההתעמלות לפני האוכל - כולה טוב !
ההתעמלות אחרי האוכל - כולה רע !"
אותו כנ"ל קיום יחסים מייד אחרי האוכל , מקלחת מייד אחרי האוכל וכדומה - כל אלו הרגלים לא בריאים.
אחרי האוכל צריך פשוט לנוח כדי לתת למערכת העיכול לעבוד כראוי.
(התנועה היחידה שהיא בסדר "כדי להוריד את האוכל" זה קצת ללכת בבית ..... לא יותר מכך)
ויש לו עוד הרבה הרבה מה להגיד ..... אני מקווה שהרעיון הכללי מובן.
אולי , אני באתי כאן להסביר
את מה שאני מבין מדרכו של הרמב"ם.
 
גם זה מאוד "בגדול" ומאוד חלקי.
לא אמרתי אפילו מהי דעתי האישית.
פשוט השתדלתי להביא את דבריו כפי שנראה בתחילת חיבורו "הנהגת הבריאות" , כתשובה לשאלה של הקוסמת.
 
לגבי דעתי האישית -
אני חושב שברובד הפיזי , דבריו שהבאתי כאן מדויקים.
 
זה לא סותר את העובדה שקיימים עוד רובדים , ושגם הוא עצמו התייחס בהרחבה להשפעות המצב הנפשי על הבריאות הפיזית וכדומה.
בכל אופן , מי שרוצה לשמור על בריאותו , טוב יעשה אם יקח את דבריו ברצינות.
ושיתיחס גם לרובד הפיזי , ולא יסמוך רק על מרכזיו האנרגטיים.
 
(לפחות לשמור על 3 העקרונות שהוא רואה כחשובים ביותר -
1. פעילות.
2. לא לאכול באופן מוגזם.
3. להקפיד על יציאות סדירות , ואם הן לא סדירות אז לאזן אותן באמצעיים טבעיים).
 
 
שיטתו הרפואית היא רחבה מאוד , אי אפשר להקיף אותה רק בכמה מילים , ורוב מה שאומרים בשמו זה שטויות בדרך כלל.
 
יש ארבעה כרכים עבים של החיבורים הרפואיים שלו , כתובים בעברית ארכאית (תרגום מערבית שנעשה במאה שעברה) , ומאוד קשים להבנה.
 
את מה שאני מבין מדרכו של הרמב"ם.
 
גם זה מאוד "בגדול" ומאוד חלקי.
לא אמרתי אפילו מהי דעתי האישית.
פשוט השתדלתי להביא את דבריו כפי שנראה בתחילת חיבורו "הנהגת הבריאות" , כתשובה לשאלה של הקוסמת.
 
לגבי דעתי האישית -
אני חושב שברובד הפיזי , דבריו שהבאתי כאן מדויקים.
 
זה לא סותר את העובדה שקיימים עוד רובדים , ושגם הוא עצמו התייחס בהרחבה להשפעות המצב הנפשי על הבריאות הפיזית וכדומה.
בכל אופן , מי שרוצה לשמור על בריאותו , טוב יעשה אם יקח את דבריו ברצינות.
ושיתיחס גם לרובד הפיזי , ולא יסמוך רק על מרכזיו האנרגטיים.
 
(לפחות לשמור על 3 העקרונות שהוא רואה כחשובים ביותר -
1. פעילות.
2. לא לאכול באופן מוגזם.
3. להקפיד על יציאות סדירות , ואם הן לא סדירות אז לאזן אותן באמצעיים טבעיים).
 
 
שיטתו הרפואית היא רחבה מאוד , אי אפשר להקיף אותה רק בכמה מילים , ורוב מה שאומרים בשמו זה שטויות בדרך כלל.
 
יש ארבעה כרכים עבים של החיבורים הרפואיים שלו , כתובים בעברית ארכאית (תרגום מערבית שנעשה במאה שעברה) , ומאוד קשים להבנה.
 
כמו שרוב האנשים כיום רצים - כן.
אבל בריצה נכונה באמת, לא, אין נזק לגוף. להיפך.
יש היודעים לרוץ נכון ואז הריצה היא נטו בריאות בשבילם.
יש גם לא מעט אנשים שיודעים לרוץ חצי נכון כזה... ובשבילם הריצה היא עדיין פעולה בריאה מאד, גם אם לא תמיד ב-100% בכל המובנים והרבדים.
אבל לגבי רוב האנשים עדיין, כן, הריצה שלהם די מזיקה; מצד שני, גם שאר הפעילויות שלהם די מזיקות.
אבל בריצה נכונה באמת, לא, אין נזק לגוף. להיפך.
יש היודעים לרוץ נכון ואז הריצה היא נטו בריאות בשבילם.
יש גם לא מעט אנשים שיודעים לרוץ חצי נכון כזה... ובשבילם הריצה היא עדיין פעולה בריאה מאד, גם אם לא תמיד ב-100% בכל המובנים והרבדים.
אבל לגבי רוב האנשים עדיין, כן, הריצה שלהם די מזיקה; מצד שני, גם שאר הפעילויות שלהם די מזיקות.
אפשר כמובן לבטל את מה שכתבתי כי אין מי וכו'
ומזה אני רוצה לחלץ את עצמי..
אני מרגישה לכודה במעגל דמיוני, ביצה טובענית שממשיך ללכוד אותי. (את מי?)
ראיתי שהגישה הזו לא מקובלת כאן. התייחסו לזה כאל אדויטה בביטול.
אני באמת חושבת שזה פשוט והסתבכנו נורא
ורציתי להיות בחברת אנשים שחושבים כך גם כי סנגהה עשוי לעזור..
 
ומזה אני רוצה לחלץ את עצמי..
אני מרגישה לכודה במעגל דמיוני, ביצה טובענית שממשיך ללכוד אותי. (את מי?)
ראיתי שהגישה הזו לא מקובלת כאן. התייחסו לזה כאל אדויטה בביטול.
אני באמת חושבת שזה פשוט והסתבכנו נורא
ורציתי להיות בחברת אנשים שחושבים כך גם כי סנגהה עשוי לעזור..
 
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.