הביצה הטובענית היא
שהאדוויטה מדברת על "הארה" באיזשהו רובד שאיננו קשור לחיי היום יום שלך.
אך מצד שני , את לא חיה ברובד ההוא , ואף אחד לא באמת חי ברובד ההוא.
את חיה ביום יום שלך , שאת עושה בו כל מיני עיסוקים - כולל לכתוב בפורום.
האדוויטה טוענת ש"הכל תודעה" (שזה נכון) , וגוזרת מזה מסקנות שצריך להתרכז בזה , ולהתעלם מהשאר כי זה לא באמת משנה.
כמו שנגיד למישהו : "תסתכל על ציור , ותתרכז בזה שהכל זה בד וצבע - כי כל השאר זה לא משנה , אלו רק אשליות .... דמויות על בד.... אין באמת דמות , הכל זה רק צבע ! ".
הבעיה היא שהאשליה והדפוסים הללו , הם כל עולמך.
לא משנה באיזה שם תקראי להם , הם ישארו כל עולמך.
גם אם הן אשליה , וגם אם את בעצמך אשליה , עדיין
מבחינתך זה אמיתי - כי אלו חייך.
וזוהי אכן ביצה טובענית - כי כדי לחיות את מה שהאדוויטה מדברת עליו , עליך להתייחס לכל חייך כ"לא אמיתיים" , ומצד שני לחיות אותם.
זה מפצל את התודעה , אדם אמיתי לא באמת יכול לחיות כך. המדובר בסוג של שקר - בעיני.
(אני מודה שלפעמים אני מתנהג כאן בפורום בגסות , אבל אם עזרתי במשהו לחשוף בפניך שזוהי ביצה טובענית , אז אני שמח)
גם מבחינתי הדבר הכי חשוב בעולם זוהי הארה , או בשפה שלי "עבודת אלהים".
רק שלהבנתי הארה היא להביא אור
לחיי היום יום שלך :
את מורכבת מדפוסים שקריים ? טוב ויפה.
בואו נאיר את הדפוסים , נהפוך אותם לאמיתיים יותר !
במקום שיהיו מקובעים וחוסמים , בואו ונגמיש אותם.
מבחינתי הארה היא להתנהג באופן מואר , לאכול באופן מואר , לדבר באופן מואר , לחשוב באופן מואר , לחיות באופן מואר !
הארה אמיתית היא לאחד את ה"אידאה" הגבוהה של תודעה אחת וחסרת דפוסים וכו' וכו' , להכניס אותה הנה - לעולם הזה.
לתוך הבשר והעור שלנו , לחיי היום יום שלנו.
זה נכון שמראש זוהי מטרה "בלתי אפשרית".
והארה מבחינתי זהו אידאל שלא נוכל להגשים באופן מוחלט.
נוכל רק באופן חלקי , רק בעבודה קשה , וזה הדבר היחיד שאני מבטיח : אני לא מבטיח שום הארה , אלא בעיקר "דם , יזע ודמעות"......
אך זוהי מטרה אמיתית.
ואם לרגע אחד תתנהגי בעולם הזה באופן מואר יותר , לרגע אחד תכניסי לעצמך עוד מילימטר של אור לאחר מאבק ומאמץ , תדעי שהשגת משהו אמיתי.
