רבאק!!!

רבאק!!!

כואב לי הגרון כבר מכל 14 הזאטוטים המנג`סים שאני צריכה להדריך בקייטנה כל יום! הם כ-א-ל-ה מעצבנים! הלך הגרון וכואב לי הראש.... ויש לי אפילו כמה סוגים של חניכים: 1. המפריענים, 2-3.. מופרעים שאם צועקים עליהם ומאיימים מספיק הם מפסיקים. 2. המופרע שפשוט לא שומע את הצעקות שלי.. עושה את עצמו חירש או משהו.. 3. המציקנים. 4. המתלוננים שמציקים להם. 5. הבנות שהולכות לטייל כל הזמן במקומות אחרים חוץ מאיפה שהם אמורות להיות. 6. הבנות הקרציות שמתעלקות ויושבות על הווריד ואז מתווכחות אחת עם השנייה מי יישב איתי באוטובוס ובמעגל. 7. המשתרכים. למה ל*זא*ל אתם לא יכולים ללכת מהר?!?!? 8. הנחמדים. והם בד``כ חוטפים את העצבים שלי אחרי כל הנאג`סים האמיתיים. Somebody kill me.
 
ברוכה הבאה

גם אשתי מדריכה בקייטנה בקיץ זה... אבל מה, לאחר כל הצעקות, וההשתגעויות, והדאגות לילדים, הם בסה``כ ילדים... ויש משהו תמים כל-כך בילדים, שמצד אחד זה יכול להוציא אותך מהכלים, אבל מצד שני, זה דבר כל-כך יפה... התמימות הזו... אז אם הילדים בקייטנה עדיין בגיל התמים, תחפשי את התמימות שלהם, ותראי כמה הם נפלאים... מקווה שעזרתי
 
כי...

רציתי להדריך ב``אתגר``.. שזה כמו חוגי סיירות.. וכמובן בין היתר בשביל הכסף, למרות שעכשיו אני ``עובדת`` ללא תשלום.
 
למעלה