עוד זווית או שתיים
על ניסיוני במ"ת אין צורך להרחיב. ניסיוני בMMORPG כולל שני משחקי רשת מאוד אהובים ומפורסמים. הראשון WOW המוכר בישראל בתפוצה נרחבת, גם כאן בפורום. השני פיינל פנטסי 11- אונליין. WOW מספק בעיקר מה שמשחקי וורקראפט תמיד ספקו- הרג מפלצות בשיטות שונות. המשחק לרוב מאפשר משחק עצמאי והיכולת לשחק עם עוד שחקנים אמיתיים מסביב לעולם אינה הופכת לכורח מציאות פרט לכמה סוגי תכנים ספציפיים: מבוכים מסוגים שונים בהם יש משימות מוגדרות ואויבים חזקים מהרגיל בכוונה אותם בדרך כלל אי אפשר לחסל לבד אלא אם עברת אותם בכל כך הרבה דרגות שזה כבר לא מועיל לך בכלום, ושדות קרב בהם שחקנים נלחמים נגד שחקנים אחרים- שחקן נגד שחקן. העלילה שיטחית ולא משפיעה על השחקן כהו זה. המקצועות קבועים מראש כמו גם הצד במלחמה בה השחקן לוקח חלק. המקצועות קבועים אבל בתוכם יש יכולות השקעת נקודות בערוצים שונים של התפתחות שמאפשרים גמישות מסויימת בתפקוד הדמות בקבוצה ובסגנון הלחימה מול מפלצות ברחבי העולם. זה משנה מעט את החוויה לפי העדפה אישית. FF11 מספק משחק הדוק בו העלילה היא אישית, מלווה בסרטים פרטיים קצרים של התקדמות עלילתית. מתחילים עם 8 מקצועות אפשריים התחלתיים שאפשר להחליף ביניהם בכל זמן שרוצים וההתקדמות בכל אחת מהן נרשמת בנפרד. בדרגה 20 יש משימה מיוחדת הפותחת את האפשרות לשלב זוגות של מקצועות כאשר המקצוע השני יכול להגיע עד לחצי מהדרגה של המקצוע הראשון. למשל לוחם\כוהן 20\10 בהתאמה. ההתקדמות ביכולות קבועה לחלוטין בתוך הדרגות ולא ניתנת לשליטה אבל הקומבינציות של המקצועות יוצרות גיוון רב של יכולות וסגנונות. אחרי דרגה 20 נאפשר למצוא ברחבי העולם מאסטרים שילמדו אותך מקצועות נוספים כמו נינג'ה, פאלאדין, אשף זימון ועוד המון מקצועות שלא יצא לי למצוא- כל אלו נותנים עוד גיוון ייחודי לדמות. FF11 הוא משחק שאחרי דרגה 10 לא ממש מאפשר לשחקן לשחק לבד. העולם קשה מיד בעליל מכדי לאפשר לאף דמות, עוצמתית כמה שתהיה, לשרוד לבד במקומות בהם יש לדמות יכולת להתקדם בדרגות. המשחק לא מכריח בכוח לשחק בקבוצה אבל מאוד מעודד את זה עד כדי כך שהתפתחה תרבות שלמה תוך משחקית של עזרה הדדית בין שחקנים, משהו שבדרך כלל משאיר שחקנים טריים פעורי פה מההפתעה. למשחק יש עלילה ליניארית למדי המכוונת את השחקנים להתחזק כדי להצטרף למלחמה בגבול נגד אויב שהוא NPC ובכך מונעת שנאה בין שחקנים על בסיס צדדים שרירותיים. חסרון הצורך בקבוצה היא שאחרי הכל אתה חייב למצוא קבוצה טובה כדי לשחק. לפעמים זה קשה בעיקר בגלל הבדלי יום לילה. הסיבה שהפסקתי לשחק בFF11 היא שהסרבר היה עמוס והיו המון ניתוקים וקשה למצוא קבוצה בגלל מרחק וזמני לילה יום. הסיבה שהפסקתי לשחק WOW היא שהמשחק משעמם אחרי שנתיים, שום דבר בו לא באמת משנה ובליזרד שונאים את אחד הצדדים ומטים את המשחק נגד הצד הזה שרירותית- נותנים את ההרגשה של "שחקנים סוג ב". אף אחד מהMMORPG אינם מ"ת. שניהם מנסים להעביר עלילה בצורה טובה יותר או פחות, אבל בסופו של דבר אין לך גמישות, אין לי יכולת לקבוע מטרות עצמאיות ולקבל עליהן תמורה, אין לך מנחה לדבר איתו על הכיוון אליו אתה רוצה ללכת. העולם קבוע ואתה הולך בתוכו. עם עוד הרבה חברים. אם מה שאתה מחפש ז חיסול מפלצות כיפי עם חברים אמיתיים MMORGP יתן לך מקום לעשות את זה בו. אם אתה מחפש סיפור בו אתה הגיבור ואתה מציל את העולם ביחד עם החברים שלך MMORPG זה לא בשבילך. זה די מעצבן לעבוד קשה כדי להציל דמות NPC רק כדי להגיע למחרת לאותו מקום ולראות את אותו חדל אישים שאתמול הצלת מקבל סיוע ממישהו אחר...
