../images/Emo45.gifסיימתי אזרחות!../images/Emo98.gif
והלך טוב בבגרות, היה די קל. D: נראה לי שעניתי ממש טוב על השאלות ולשם שינוי (בניגוד לתנ"ך וספרות כלומר) היה לי המון זמן! סיימתי איזה שעה לפני הזמן אחרי שגם בדקתי הכל שוב, ולא מיהרתי כשעניתי.
מסתבר שיש מסיבת סיום כיתתית או משהו בסגנון ב22.6... שזה בזמן החפיפה בבית הנוער. אני גם ככה מוותרת על יום שלם כדי ללמוד לביולוגיה (כשגם זה לא ישאיר לי זמן ללמוד מספיק, כי אי אפשר ללמוד שבוע שלם מראש - אני לא אזכור פיפס ממה שלמדתי), כך שאני בכל זאת חוזרת הביתה כנראה ב22.6 בערב אבל כדי להיות בזמן לדבר הזה וגם להספיק להתארגן והכל, אני אצטרך לצאת באיזה 4 מהחפיפה ובמקום לפספס יום אחד אני אפספס יום וחצי ואני ממש ממש ממש ממש לא רוצה לעשות את זה. אמא שלי אומרת שהדבר הכיתתי הזה הוא נורא נחמד וחבל לפספס, ואני לא יודעת מה לעשות. אני אדבר עם שולה מחר.
באותו עניין. לפעמים אמא שלי יכולה ממש לחרפן אותי, אני לא מבינה מה הולך איתה. אני מבואסת ומתוסכלת מכל זה ואין לי מושג מה לעשות, והיא - היא פשוט אומרת לי שהחפיפה זה *שטויות* ושחבל להפסיד את הדבר בביה"ס וזה סיום תיכון ובלה בלה בלה. איך היא מעיזה לזלזל ככה? חוץ מזה שזה חשוב לי באופן אישי, אם עושים את זה כנראה שיש סיבה ושזה משמעותי, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שמעולם לא הדרכתי ושאני לא קיבוצניקית וכו', כל דבר כזה הוא מאוד חשוב בשבילי. גם אם זה רק להכיר את הילדים ואת האנשים ואת המקום, זה בכל זאת עוד חשיפה לעבודה שאני אעשה ובקיצור החפיפה היא כל דבר חוץ משטויות. אז התעצבנתי וצעקתי את כל זה ואז היא התעצבנה עליי בחזרה כאילו היא הייתה לגמרי בסדר ודיברה לגמרי בהיגיון ואני פסיכית. כן אני יכולה לפעמים להתעצבן בקלות אבל פה אני לא רואה איך היא חושבת שזה בסדר לדבר ככה וכועסת עליי שאני מתרגזת.