ראי, ראי שעל הקיר

ראי, ראי שעל הקיר ../images/Emo68.gif

דיברנו ממש לפני כמה ימים בשרשור שפתחתי על שינוי חיצוני למול שינוי פנימי , ויצא לי לחשוב על זה שכל כך אוהבת את הבחור שלי כי הוא ממש עושה לי טוב, כל הזמן אומר כמה הוא אוהב, מחבק, מלטף, מנשק והוא פשוט המלאך המדהים שלי
ובזכותו באמת מרגישה יפה, אבל היום בבוקר כשהסתכלתי במראה עדיין הרגשתי אותה שירי מכוערת, והנה כשעה אחרי שיצא ממני אחרי שבילינו 5 שעות מדהימות ביחד, עדיין התחושה שאני יפה קיימת בתוכי... אבל השאלה היא עד מתי, ולמה אני כל כך תלויה בלשמוע מחמאות ובהרגשת הנחשקות כדי להרגיש יפה, ולא זכות עצמי... אז... כשאתן מסתכלות על הראי- מה דעתכן על עצמכן, בשיא הכנות
האם הדיעה משתנה לטובה או לרעה בעקבות בן הזוג והיחס שלו כלפיכן
 
מלאכי יקרה כל כך ../images/Emo23.gif

אני שמחה בשבילך שטוב ונעים לך עם החבר שמח ומאושר לי עבורך שאת מרגישה יפה ונאהבת אבל מיותרת המילה "בזכותו". מה דעתך ? אני מדמיינת אותך עומדת מול המראה ומרגישה מכוערת וכל כך מבינה אותך כיוון שהייתי במקום הזה עד לא מזמן. לשמחתי היום אני מרגישה יפה בזכות עצמי. אני עוד זוכרת את הימים בהם עמדתי מול המראה וידעתי שאני מכוערת נורא. ויתרה מכך, אני זוכרת שקיבלתי מחמאות ותמיד מצאתי תירוצים למה אנשים משקרים לי, למה הם בעצם מחמיאים לי הרי לא ייתכן שהם עיוורים עד כדי כך ולא רואים איך אני מכוערת. את השינוי עשיתי באמצעות עבודה קשה ואינטנסיבית במיוחד. כל יום כל היום. מחשבה יוצרת מציאות ? יצרתי לעצמי את המציאות בה אני רוצה לחיות - מלאה בביטחון עצמי במי שאני, במה שאני ובאיך שאני נראית. היום כשמעניקים לי מחמאה כזו או אחרת אני מחייכת ואומרת תודה, כי אני יודעת שזו האמת. אני כבר לא חושבת שמשקרים לי ויתרה מכך, לא ממציאה תירוצים וסיבות עבור זה שבוחר להחמיא לי. אם את מסתכלת על עצמך כמות שאת אחד לאחד - האם את רואה באמת כיעור ? לא ביחד, לחוד. השיער, העיניים, האף ?
 
וואו, קלעת בול../images/Emo70.gif

גם אני תמיד הייתי חושבת לעצמי שבטח משקרים לי כשאומרים לי שאני נראית טוב, או שאני יפה או שנותנים לי כל מחמאה אחרת, ועדיין יוצאת ההרגשה הזאת, אפילו בהתחלה בהתחלה לא האמנתי לבחור שלי כשהוא אמר לי שאני יפה ומדהימה, ועדיין כל פעם כשהוא אומר לי את זה- לא מאמינה לו ואומרת לו שהוא מגזים... לא יודעת למה, אבל פשוט כשהוא אומר לי את זה, הוא גורם לי להאמין בזה, הוא גורם לי להרגיש יפה ומושכת רק מהתגובות שלו, מהמחמאות שלו שאני יודעת שבאות מהלב ולא סתם. אם אני מסתכלת על כל דבר אצלי בנפרד- אני לא מרוצה כמעט משום דבר: השיער אף פעם לא מסתדר לי אלא אם באותו יום הייתי אצל הספר, העיניים שלי בסדר אבל די קטנות, והאף שלי סתם לא יפה... ועל כל השאר- לא כדאי שאני אתחיל לפרט מה לטוב...
 

א י ו ש י

New member
את חייבת לעשות הפרדה!!

המראה שלך והתחושה שלך לא צריכים להיות תלוים במילה זו או אחרת שהוא יאמר אני מבינה את התחושה הזאת הייתי שם.... וברור שבן הזוג יש לו בכדי להשפיע על מצב רוחינו ועל מה שאנו חושבים על עצמינו אבל אם תהיי מספיק בטוחה בעצמך בזכות עצמך בלבד לא תזדקקי למחמאות כדי לדעת מי את ומה את שווה!!!! אני מעולם לא סבלתי מעודף בטחון שנים חשבתי שאני מכוערת אנשים אומרים שאני יפה ולאחרונה קצת התחלתי להאמין ועדיין ישנם ימים שאני נמנעת מלהביט במראה או כשאני מביטה אני מאוד לא מתחברת. זכרי כשאת מרגישה טוב עם עצמך את קורנת! את מוציאה את הזהר החוצה, הנשמה שלך מחייכת (העניים ראי לנשמה) וכך יראו את האור שבך. וכשתרגישי כבויה יראו את שירי הלא יפה... הכל תלוי בך!!!! היו לי ימים שהייתי כותבת לעצמי במחברת מילים מעודדות לעצמי כמו : אני יפה, אני חכמה, אני אצליח, אני מיוחדת ,אני ואני ..... כדי להרים את המורל מניסיון זה עובד!!!! את מאמינה במה שאת מכניסה לעצמך לראש!!!!
 
אני מנסה להרגיש יפה בזכות עצמי-

אבל זה לא מצליח במיוחד.... אני יודעת שאומרים לי שאני יפה, אני אאמין רק אם ארגיש כך באמת, וזה אירוני אבל כדי להרגיש כך זקוקה לדעת שאחרים חושבים כך, אבל אם לא מאמינה להם אז זה בעייתי...
 
ביטחון עצמי

חברנו הטוב והידוע, הנה אנחנו שוב חוזרים אליו. כאשר אנחנו לא מאמינים בעצמנו אנחנו מחפשים את החיזוק אצל אחרים אבל אנחנו כל כך מתוחכמים בהרס העצמי שאנחנו פשוט הורסים גם את החיזוק שאנו מקבלים מהאחרים - הם סתם אומרים וכיו,ב. האם היית רוצה לעבוד ולשפר ולחזק את הביטחון העצמי שלך יפתי ?
 
עובדת על זה עם הפסיכולוגית...

אבל בספק אם באמת זה ישתפר בצורה טובה, כי זה טבוע בי המחשבות האלה. הנה היום פגשתי את יונתן לשעה בקניון באמצע הדרך שלו חזרה לבית מהצבא, והוא אמר לי שאני יפה, ומה אני בתגובה עשיתי: אמרתי "תודה" ואז התחלתי לפרט איזה עצבים שהשיער לא הסתדר לי היום ושאני בטח נראית רע (אחרי שביליתי חצי שעה בשלשולים והקאות קודם לכן). תפסתי את עצמי עונה ככה, ובראש רציתי להרביץ לעצמי פשוט...
 
הידיעה היא חלק מהתהליך....

לפחות חצי הדרך להצלחה היא הידיעה/האמונה. קיבלת מחמאה, אמרת תודה. נפלא וכל הכבוד לך ! נסי בפעם הבאה אולי גם להוסיף חיוך מרוצה ? החמיאו לך, איזה כיף !!! ולא סתם החמיאו לך אלא זה שאת אוהבת כל כך, הוא זה שאמר לך עד כמה את יפה. ואז אחרי שאמרת תודה כמו מי שקיבלה מחמאה בשמחה, התחלת לתרץ אבל יחד עם זאת גם הצרת על כך, לשם מה עשיתי זאת ? הנה מותק שלי, עוד צעד ! הידיעה היא חצי הדרך להצלחה... את יודעת שזה לא נכון. את יודעת שזה לא היה מתאים . אבל זה בסדר, הכי בסדר בעולם כי זו דרך הלמידה.
 
מצוין איה ! איזו שיטה נהדרת

אני עשיתי אותו הדבר, אבל לא בכתיבה אלא באמירה ממשית בקול שלי אל מול המראה.
 
האם ניסית להסתכל על עצמך באופן כללי

? להסתכל במראה, לראות בחורה צעירה מלאה בשמחת חיים ואהבה פנימית אשר קורנת ממנה והחוצה ? אם אני מסתכלת עלי אחד לאחד וואלה... לא מציאה גדולה. אבל יחד ? משתלב נפלא :) ולענין הפירוט, היתי שמחה אם היית מעלה זאת והיינו יכולות לבדוק אחד לאחד ואולי אף להפריך !
 
פעם אמרתי שכאשר אני אוכל לראות את

עצמי מתוך העיניים של בן זוגי אהיה המאושרת באדם .... היום אני מסתכלת על האמירה הזו ורואה עד כמה הגדרתי את עצמי דרך עיניים של אנשים אחרים. הדפוס היה מאד ברור- יש אדם X ואני מחזיקה ממנו עולם ומלואו, אז הקרבה אליו נותנת לי את אותה תחושת חשיבות אותה תחושת ערך שאני מעניקה לו. ואז ככל שאותו אדם מתרחק ממני יורד ערכי כי אין לי את הסרגל החיצוני שבחרתי לי כדי להגדיר אותי. היום העבודה היא לראות את עצמי דרך העיניים שלי, עד כמה שאפשר בלי שיפוט, עם קבלה והערכה. ההבנה שמה שלא נמצא אצלנו פנימה, הערך העצמי, הקבלה העצמית, הביטחון העצמי, יכול להילקח מאיתנו בהינף יד. רק מה שאצלינו פנימה נשאר שלנו לעד.
 

המונשרי

New member
לפני מספר ימים

מלאו 44 שנה למותה של מרלין מונרו. אשה שנודעה בחייה יוצאי הדופן [היא מעולם לא זכתה לראות את אביה מולידה - גדלה במשפחות אומנות ואף "זכתה" לדעת מהי הטרדה מינית בגיל צעיר מאחד האבות המאמצים]. כידוע היא נפטרה בגיל 37 ( מסיבות בלתי ידועות). אחד מהציטוטיה אשר לכד את עיני היה :"חשוב שכל ילדה תשמע כמה היא יפה - אפילו אם היא לא".
הבטחון במראה החיצוני שלנו נבנה כבר בגיל מוקדם - ואם אין את אותה הדמות המשמעותית שתחזק אותו ( ברב תבונתה) אח"כ קשה מאד לשקם אותו...אם בכלל. * ותמיד מפליא אותי מחדש עד כמה העניין הזה סובייקטיבי - למרות מוסכמות החברה בנוגע למהו היופי.
 

א י ו ש י

New member
כמה שזה נכון../images/Emo45.gif

אין יום שאני לא אומרת לבני כמה אני אוהבת אותו כמה הוא חמוד, חכם ,מתוק ועוד..... להשרות על הילד תחושת בטחון ובכלל לחזק את בטחונו האישי מגיל 0 ככ חשוב!!!!!!
 
חשוב שכל ילדה תשמע כמה היא יפה

אפילו אם היא לא. איזה משפט חכם ! מגיל הכי צעיר אני מראה למעין שלי עד כמה היא יפה ומקסימה וחכמה ונפלאה ונהדרת. אני זוכרת פעם אחת שהיא הגיעה מאוד עצובה כי מישהו אמר לה שהיא מכוערת או משהו בסגנון הזה אמרתי לה - מעין בואי רגע, אני רוצה להראות לך משהו יפה ולקחתי אותה אל המראה. הצגתי לה את עצמה. היא כל כך אהבה את הרעיון הזה והתגלגלה מצחוק ושמחה ואמרה שכן .היא יפה. חבל שהיא תעבור תהליך של ביטחון עצמי בגיל שלושים, הלא כך ? חחחחח לומדים מן הניסיון אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה ? אני מעדיפה שאם אני אכלתי בוסר אזי היא תאכל בשל ונפלא, כי אני כבר יודעת להבחין.
 
למעלה