חזרנו מירושלים המושלגת
יצאנו מהמרכז בסביבות 16:30.במטרה לעצור ליד השלוגית (שלולית שלג) הראשונה בדרך, אך הדרך היתה ירוקה ולא לבנה. בפניה לבית-זית הצעתי לרדת מכביש מס' 1. נסענו ביער ירושליים, החשיך בינתיים, ופתאום בין העצים ראינו את הלבן. ממש תחושה של חו"ל. יצאנו מהיער לגבעת שאול. שם יצאנו מהרכב, וזרקנו שלג אחד על השני וחזרנו לרכב. שי החליט לחזור על מסלול היער פעם נוספת. לא הינו מאיזים לרדת מכביש מס' 1 אם לא הינו נוסעים עם רכב 4X4. מידי פעם צריך להצדיק את החזקתו, לא
? חזרנו מאוד מרוצים. לילידי מישור החוף שכמונו השלג היצוגי במרחק 60 ק"מ מהבית הספיק. שאלתי את מתן (בן 6) אם הוא נהנה, הוא ענה שכן, אבל שהיה קר. הזכרתי לו שאם לא היה קר לא היה שלג. רוצה לשתף בחווית השלג הראשונה שלי. בחורף 1992 הידוע, היתי מסטרנטית מלגאית באונב' בן-גוריון. באותו החורף בבירת הנגב ירד שלג פעמים לפחות. בפעם הראשונה, היתי באחד המשרדים במחלקה עם שני פרופסורים, המנחה שלי בעבודת הגמר של התואר הראשון והמנחה של עבודת המסטר. בבנין הזה יש חלונות ענקיים, תוך כדי שיחה הבחנו בשלג היורד, ללא גשם. בעיני זה היה מחזה מופלא שראיתי בפעם הראשונה. התחלתי לקפוץ משמחה כמו ילדה בגן בת 6, ולא כמו אסיסטנטית ומתרגלת בת 26. כש"תפסתי" את עצמי, אמרתי לפרופסורים, שאני מצטערת ושזו פשוט הפעם הראשונה שאני רואה שלג יורד. המנחה של התואר ה-I שהוא גם מבוגר יותר אמר שמותר לי, ושהוא מבין אותי. הוא יליד קליפורניה, ורק שהוא התחיל את הדוקטורט בקנדה הוא ראה פעם ראשונה שלג. ההבדל ביני לבין מתן, אני ראיתי שלג יורד בפעם הראשונה בגיל 26, והוא בגיל 6.