ראיתי כאן את הדיון

[ZaZen]

עדכון

אני אדבר עם רוני, יתכן ולערב חג שני אבוא לבקר תודה דרך אגב זה לא שאני מעודכן, פשוט אני זוכר מה שהיה בעבר.

 

[זנשין]

דרגות

לדעתי הדבר המהותי ביותר, שלא ראיתי שמישהו מזכיר, זה הידע שהנבחן אמור להדגים. כושר, עמידות אחלה - אבל אולי בכל חוג לכושר יש ריצות, בטן סיבולת מה עם המקצוע ? לא סיפרתם איזה ידע נבדק והאם יש בדיקה של פז"מ המתאמן, האם יש חשיבות להתמדה באימונים ובידע המופגן. לא מוזר אם אין כישלונות בבחינה ? אין בית ספר שאף אחד לא נכשל ?! כולם יודעים הכל ? או אולי זה לא משנה מי יודע מה העיקר שהוא מזיע או משלם ? האם המורה מסוגל להגיד יא חביבי, הכל בסדר איתך אבל עדיין לא עמדת בדרישות, צריך להמשיך להתאמן! האם כמו בכל בית ספר או שיטה מאורגנת כולם יודעים את החומר וכל נבחן נדרש לרמת ידע (לא רק רמת כושר) ? אני לא אומר את הדברים כדי להתנצח, אלה כדי להבין מה קורה.

 

[amir_aikido]

אני לפחות חושב עניתי גם על זה

תקרא את ההודעה ותראה על איזה חומר נבחנים : טכניקות בישיבה, בעמידה מתפיסה, בעמידה מול מכה, משחק חופשי (ראנדורי), כלים ... וגם על נושא הכשלונות, למרות שהמורה קובע מי ייגש לבחינה, עדייין יש אצלנו כרבע מהנבחנים שנדרשים להבחן שוב כד לעלות בדרגה, בד"כ כעבור כחודש / חודשיים. היקף הידע גדול מכדי שכולם ידעו אותו, וככל שעולים בדרגה כך יודעים גם יותר ידע וגם הרבה יותר לעומק. אמיר

 

[זנשין]

יוצא דופן ../images/Emo45.gif

אתה יוצא דופן חיובי!

 

[סלבו לוי]

לזנשין.

נשאלה שאלה, כיצד מתבצעות הבחינות. אם שמת לב, אצל כולם הוזכר העניין שהמורה מגיש את התלמיד לבחינה. מורה (וכאן אני מסייג - מורה שמלמד אומנות לחימה מסורתית), לא יגיש תלמיד שלו לבחינה (לחגורה שחורה או בכלל), מבלי שיש את הפז"ם המתאים לאותה בחינה/דרגה. מורה גם לא יגיש תלמיד, שאין לו את הבגרות, המוכנות והידע לבחינה! ואגב, בנוגע לכשלונות, סטטיסטיקה קלה: על כל 1000 (!) תלמידים - יש שודאן (חגורה שחורה דאן 1) אחד. על כל 1000 שודאנים - יש ני דאן (חגורה שחורה דאן 2) אחד. וכו´. (הסטטיסטיקה מתייחסת כמובן, לבי"ס מסורתיים של אומנויות לחימה, ולא למורה שמחלקים חגורות שחורות "לכל פועל"...) - ואני לא רומז פה על אף אחד בפורום, אלא כי ככה זה! אגב, באיזה אומנות לחימה אתה עוסק? סלבו

 

[amir_aikido]

לא מסכים עם הסטטיסטיקה ויש לי שאלה

ראשית, אני לא מסכים עם הסטטיסטיקה של סלבו. היחסים הרבה יותר קטנים, ובעקר ביחס שבין כמויות השודאן והנידאן. אבל במקום להסביר את עמדתי, אני רוצה לשאול: האם לדעתכם כל אדם שיתמיד ויתאמן ברצינות לאורך זמן יגיע לשלב בו מגיע לו בזכות ולא בחסד דרגת דאן ? עד איזה שלב (נקרא לזה דרגה) לדעתכם ניתן להתקדם שלא על סמך כשרון אישי יחודי ? רק כתוצאה מלימוד עקבי ? מעניין אותי לקרוא את דעתכם אמיר

 

[זנשין]

דרגות וסטטיסטיקות ../images/Emo62.gif

ראשית לגבי הסטטיסטיקה שסלבו הזכיר, ניתן למצוא בפרסומים השונים של איגודי אמנויות הלחימה המרכזיות של יפן, וגם בפרסום של איגוד הקרטה האמריקאי (אין לי מושג לבסיס המדעי של הסטטיסטיקה). אני בא מרקע של בודו קלאסי. לדעתי ומתוך נסיוני כל אחד שיתאמן יכול להגיע לדרגות בכירות, זה רק שאלה של זמן והשקעה. כשרון יכול לאפשר להגיע לרמות הדאן הראשונות בדרך קצרה יותר, אך לטווח הרחוק התמונה תתאזן. ידע באמנויות לחימה אינו רק אוסף תנועות, אלה יכולת להפנים ולהשתמש בכל הכלים שנלמדו הן בפרקטיקה של הנושא (זה הדבר הקל יותר), וברמות הבכירות יותר, אופי התנהלות חייך, יכולת ההתמודדות שלך עם בעיות יום יום, וההצלחה האישית לבנות מסגרת חיובית עבורך והסובבים אותך (הקרב שאין בו הכרעה עם מכות פיזיות) - כלומר יכולת ישום העקרונות הנלמדים. הפרקטיקה והישום הם אמות המידה על פיה בבית ספר "מסורתי" יקבע הרמה. כלומר הגבול אליו ניתן להגיע נקבע על ידי כל אחד מאיתנו, השערים פתוחים, אתה קובע עם זמנך פנוי להשקיע, להתאמץ ולהתמיד.

 

[סלבו לוי]

"בכל אחד -

טמונה היכולת להיות מאסטר גדול". כל אחד, שיתאמן ויתמיד באימונים שאורך זמן, יגיע לדרגות דאן, ויתקדם בהם! באומנות לחימה, אין צורך בכישרון כדי להתקדם (והכוונה להתקדם בהבנה וביכולות) - כמובן שמי שקולט יותר מהר ויותר מוכשר, יבצע את הדברים בצורה טובה יותר. ולראיה, לכל המתאמנים בעלי הפז"ם היותר גדול פה - תסתכלו על עצמכם בשיעורים הראשונים, ותיזכרו כיצד חשבתם כמה רחוק וכמה קשה צריך לעבוד בכדי להגיע לרמה, של התלמיד הבכיר יותר בקבוצה, איך הסתכלתם על חגורה שחורה וחשבתם שזה דבר כמעט בלתי מושג, או בלתי נתפס (כדי להגיע לזה...). והנה, אחרי תקופת אימונים ארוכה, הגעתם למה שהגעתם, למרות שחשבתם - "אני לא מספיק גמיש, אין לי מספיק כושר, אני לא מצליח לזכור את הקאטות/תרגילים, וכו´...". המפתח להצלחה, זה - אימונים, אימונים, (ועוד פעם) אימונים! סלבו

 

[ranil]

מבחנים - זה טוב, זה רע.

אני מאמין שחגורות שחרות רעות לנו (כמתאמנים) אבל חיוניות למערכת, אולם מבחנים לדרגות (בכלל, ולשחורה בעיקר) חיוניות וטובות לנו, בלי קשר לחגורה. נשמע כסתירה? לאו דווקא. מה טוב במבחנים? מבחן מספק לך שלוש דברים – ראשית – מיקוד ידע. למיטיב ניסיוני, כמתאמן באומנות לחימה, קשה לך לא פעם לראות את התמונה הכוללת. אתה לומד טכניקות רבות , ומתרגל אותן שוב ושוב. יש טכניקות שלמדת, תרגלת מספר פעמים,ולא תשוב אליהן במשל תקופה ארוכה – חודשים, ולעיתים שנים. קל לאבד את המודעות להיקף הידע ולתכנים המגוונים שלמדת. מבחן מסודר, עם חומר מוגדר היטב שאתה אמור להציג, מסדר לך ת´ראש. אתה נאלץ לבסס שליטה טובה במספר מוגדר של טכניקות, ולוודא שאתה מסוגל להציג התמודדות טובה עם מספר מצבים מוגדרים. פתאום נהייה לך הרבה יותר ברור מה אתה יודע, מה היקף הידע שרכשת, ומה אתה נדרש לשפר. פשוט נהדר. התכוננות למבחן לשחורה יכולה ממש להקפיץ אותך במדרגה. מבחינה זו המבחן עצמו מיותר – מה שחשוב הוא ההתכוננות אליו. אולם יש גם משהו חיובי במבחן עצמו. באימונים אתה אמור להיות רגוע. סביבת אימונים טובה תספק לך את השקט והביטחון הדרושים ללימוד ותרגול. אבל סביבת אימונים טובה גם צריכה להכין אותך לפעולה יעילה במצבי לחץ. מבחן נראה לי כמו יופי של מצב לחץ. אף אחד לא יכול להיות רגועה ושלוו לחלוטין במבחן דרגה. בודוקה טוב צריך להיות מסוגל להציג ביצועים נאים – למרות הלחץ. ובעניין החגורה - חגורה שחורה חיונית כמציין של דרגת ידע, וכמו כל דרגה, מחייבת את נושאה ביותר רצינות, וביותר תרומה למערכת. אם כחגורה "צבעונית" המחויבות שלך למערכת מסתכמת בהתמדה והשקעה באימונים, כשחורה אתה מחויב גם לתרום לאחרים – כעוזר למאמן , כמאמן, או פשוט כמייצג של השיטה. אז מה רע בשחורה? לדעתי היא מנפחת את האגו. כדי להמשיך ולהתקדם חיוני לשמור על התחושה שיש לך עוד הרבה מאוד מה ללמוד. אסור להרגיש ש"אני יודע מה נכון וטוב – ואף ´צעיר´ לא יכול ללמד אותי". חייבים לשמור על צניעות. חגורה שחורה רע לצניעות ולכן קצת רע לך כמתאמן. זהו, בקיצור

 

[סלבו לוי]

מסכים ולא מסכים.

אני מסכים שברגע שתלמיד מקבל חגורה שחורה, אז יש לו יותר מחוייבות לעיסוק שלו באומנות לחימה, והוא צריך "להקרין" יותר. לא רוצה כרגע, להיכנס לדיון על "התכוננות (למבחן) לחגורה שחורה" או אם "חוזרים על תרגילים ישנים". בכל מקרה, העניין שברגע שתלמד מקבל חגורה שחורה, אז הוא מפסיק להתקדם - היא בעייתית! הדבר נובע, מתוך ראיה שגויה של אומנויות לחימה, ותפיסה שחגורה שחורה מציינת את פסגת הידע. כאילו שמישהו מקבל חגורה שחורה אז הוא איזה סופרמן, וחסין בפני הכל (בעיקר מצבי קרב והתגוננות...). הפירוש המילולי של דאן - דרגה. כלומר, מעכשיו אתה ראוי לדירוג. עד עכשיו צעדת בדרך מסוימת - בשביל מסוים, ומעכשיו עלית על דרך המלך. אך אתה רק בתחילתה. מכאן, נפתח עולם ומלואו, ומה שתעשה עם זה תלוי רק בך. שנית, לגבי התקדמות והפסקות אימונים - מאוד מצער לראות (בעיקר בבתי ספר לא מסורתיים, או שיטות/אומנויות לחימה שאינן מסורתיות), שברגע שתלמיד מקבל חגורה שחורה, אז הוא מפסיק ללמוד, פשוט מפסיק לבוא לאימונים. כאילו מיצה את עצמו ואת הידע שלו. דבר זה, כנראה נובע, שאותו תלמיד חושב בגישה הנ"ל - מה שבד"כ מפסיק לקרות (בבי"ס מסורתי), או שגרוע מזה - שהוא התחיל את האימונים שלו, כדי "לקבל שחורה" ושאח"כ יוכל להגיד שהוא "חגורה שחורה"... צריך לזכור, שחגורה שחורה, היא בסה"כ תקופה בהתפתחות של המתאמן. אם המתאמן יפסיק ללמוד, ויפסיק לקבל הערות מסביבתו - מה שבד"כ תלוי באופי, ובכל מקרה תלמיד כזה לעולם לא יתקדם, גם לא לשחורה - אז חבל על כל המאמץ והאימונים שהוא משקיע! מקווה שהצלחתי להבהיר את עמדתי בשעה מאוחרת זו (ועוד 4 ומשהו שעות אני קם אימון בוקר...). סלבו

 

[Zeev Foux]

חגורה שחורה

אולי לא כתשובה ישירה לשאלתך, אני מצרף כאן מאמר בעברית על מקור החגורה השחורה, וקצת על הדירוג שקדם לה. מקווה שתהיני.

 

[aiki-freak]

נהדר... ../images/Emo45.gif