ראיון שבועי והפעם... daphts

[vulkan10]

היי

פשוט כדי להבין תגובתך בהקשר עליי פשוט פספסתי את רצף

 

[daphts]

אוי דיסלקציה דיסלקציה... ושאר ירקות

אובחנתי איפה שהוא בסביבות גיל 7 או 8 בכיתה ב' ומאז טיפלו (שעורי עזר... רטאלין... וכו') לעורך השנים היו אבחונים חוזרים והאחרון שבהם לפני שנתיים - למה , כדי שהאוניברסיטה תקיר ב"הקלות המגיעות לי"- ואמר- תוספת זמן במיבחנים למשל. (לא שממש ניצלתי את זה פעם כי לרוב אני יוצאת לפני. לגבי רטאלין היא אכן תרופת פלאים למי שבאמת צריך אותה - היא מאפשרת לעשות מה שאין דרך אחרת בעולם שיעשה ע"י מישהוא עם בעיות קשב וריכוז. שניים מילדי ירשו ממני תכונה מדהימה זו בתוספת של תכונה שלישית שלכולני יש מה שבהחלט גורם לשילוב קטלני במיוחד. לצד בעית הקשב וריכוז והדיסלקציה שיש לנו אובחנו עם IQ מאוד מאוד גבוה מה שבהחלט קטסטרופה לתלמיד ממוצע של מערכת החינוך הישראלית (שיודעת ללמד רק את הממוצע הנמוך של האוכלוסיה - וכל מה שלעבר לו נופל בין הכיסאות). מה זה IQ גבוה- לבן הגדול יש 190 משוכלל (גבול מחוננות גאונות) ,הקטן עם 170 מוגדר מחונן, אני הוגדרתי באבחון האחרון הקבוצת חמשת האחוזים העליונים של האוכלוסיה- על פי מבנה גיאגרמת הפעמון- מה שבהחלט מושיב אותי איפה שהוא בטווח הגדרת דאונות. את הבנות לא אבחנו היות ואין להן בעית למידה שהצריכה אבחון. אגב גם זוגתי אובחנה כלקוית קשב וריכוז אז ברור לכן שהבית שלנו ממש לא רגוע ושקט ... אין דבר כזה כשיש בבית אחד ארבעה אנשים לקויי קשב וריכוז. האים האבחון שינה לי משהוא - לא חושבת שמשהוא מהותי היות ואובחנתי בגיל מאוד צעיר לראשונה, כך שגדלתי אם זה. מעבר לכך- אמי היתה שותפה לאותה קבוצה שהקימה את אגודת ניצן ומן הסתם אני היתי ממחזור הראשון בארץ של לקויי למידה שלמדו בכיתות רגילות ויתרה מזו הראשונה בארץ שעברה בחינות בגרות בעל- פה. אז בכך די פרצתי דרך לרבים אחרי. כשהלכתי ללמוד הסמינר (לפני למעלה מ20 שנה) אז עדין בהשכלה הגבוהה לא ידעו מה לעשות עם ליקויי למידה- בעיקרון לא קיבלו . אחרי שנידחתי מכמה וכמה מכללות פניתי במיכתה לשר החינוך (אז המר) החמתי למערכת ושאתי שאלה " למה ללמד מישהוא לקוי ולהראות לו שהוא יכול כמו כולם ואז כשהוא מתבגר לחסום בפניו את הדרך? מה ההיגיון, ולמה לתסכל? קבלתי תשובה מאוד יפה ממנו כלל הוראה לכל מוסדות ההשכלה הגבוהה לקבל סטודנטים לקויי למידה. גם פרץ דרך לרבים וטובים אחרי. כלל חיו המוסדות הללו להכיר בהקלות שנדרשות מהאיבחונים. זהוא זה אני והדיסלקציה שלי !

 

[daphts]

התשובה שלי היתה כשאלה רטורית

מעולם לא האמנתי בארונות בכל תכום שהוא לרבות זה הדן בנטיה מינית והאמת שהיו לי בחחי מספיק נושאים שבגינם להכנס לארון שאינם קשורים לנטייה. לדוגמה לקות למידה שבעבר היה טאבו עליו, החוויה שלי כבת מאומצת להורים ניצולי שואה- בזמנו זה היה נושא טאבו שלא דיברו בו, ילדות בחו"ל פעם זה לא היה כבוד גדול - זוכרת את ה"נפולת נמושות" של רבין בשנות השבעים, וכהנה וכהנה... בקיצור נושאים שבגינם אדם בוחר להצניע פן זה או אחר מחיו לא חיבים להיות רשורים רק לנטייה מינית. אני כל חיי היתי ספר פתוח- לא מסתירה כלום - זו אני ו"זה מה יש" תרצו תאכלו לא תרצו לא תאכלו זו אני לטוב ולרע! מזלי שבתחומים רבים השאלה עם להכנס לארון בכלל לא היתה רלוונטית היות וחיי זמנו לי מצבים כאלו שהיו בלטי אפשריים בעליל בתחום זה. לכן הראתי את הפן האחר כאשר השאלה כלל לא עולה לדיון אפילו פנימי לאור סיטואציות חיים ומה שיוצא מזה ! אם תרצי להראות את התמונה האחרת את האין ארון!

 

[x יהלי x]

בארון שומרים את כל הדברים החשובים

בדרך כלל מקופלים יפה... (יש אנשים שבתוך הארון יש להם גם כספת...אז בכלל) בארון יש סדר, יש ארגון ...ככה, שחס וחלילה שום דבר לא 'יתבלגן' או ילך לאיבוד. הרבה אנשים אוהבים ארונות, יש כאלה שאפילו שמים להם מנעול, אין ספק שארון זה דבר מועיל ויעיל. ובכלל...את חושבת ש'שקט בחיים' זה שום דבר? אני שמעתי על אנשים שהיו מוכנים להרוג בשביל לקבל קצת שקט.

 

[daphts]

אגב גם אני דסלקטית ובעלת בעיות קשב וריכוז

וכפי שאתן רואות זה לא בידיוק עצר אותי בחיים !

 

[סקאלי7]

חבל שבדרך הם "הורגים" דברים אחרים...

כמו את האהבה שלהם. ואני לתומי חשבתי שלאהבה יש עוצמה שיכולה "להרוג" את כל ה"חוץ". (כן, גם אני מנפגעי הארון...

)

 

[פאמקי]

ראיון שבועי והפעם... daphts

בוקר טוב לכן, ממשיכות עם פינתנו, ראיון עם חברה מהפורום. תודה על למחפשת את האומץ על ראיון מקסים ולכן על שאלותיכן. מזכירה...

כולן, כולל כולן, מוזמנות לשאול, כמה שאלות וכמה פעמים שרוצות. רק בבקשה, שימרו על הראיונות חיובים. אל תשאלו שאלות מביכות, פוגעניות או שיוצרות ויכוח מיותר.

אנא, נסו לשמור את שרשורי הראיון ממוקדים במרואיינת, זה השבוע שלה.

אם מתפתח ראיון, פתחו שרשור חדש בנושא שעלה, ככה נשאיר את המקום לחברה וגם נהנה מעוד שרשור מעניין.

המרואיינת מואדמת במלך שבוע הראיונות.

אם אתם מעוניינות לשאול שאלה על מהות הראיונות או לברר פרט טכני כלשהו, עשו זאת במסר אליי. והשבוע, מחפשת את האומץ מעבירה את ה"שרביט" ל daphts. אז... תתחילו לשאול. וכהרגלי, אתחיל עם מספר שאלות לחימום: שם/ כינוי: איזור מגורים: מהו הצבע המועדף עלייך? מהי המחווה הכי רומנטית שעשית? תהני

.

 

[מחפשת את האומץ]

וואלה? אז חייבת לשאול: איך את מתמודדת עם

הבעיות קשב וריכוז? אני אובחנתי כלקויית למידה כך שהיה ברור מה יש לתת לי. אבל הקשב וריכוז נשאר בגדר חשד/המלצה באבחון לבדיקה. מעולם לא בדקתי זאת ולכן לא טיפלתי בה אבל זה תמיד מרחף לי בראש....

 

[x יהלי x]

הדבר היחיד שיש לו עוצמה

גדולה יותר משל האהבה, זה הפחד. ואם לא ניתן לנצח את הפחד אי אפשר להכנע לאהבה.

 

[סקאלי7]

כמה עצוב... את לא חושבת?

פחד משתק.

 

[x יהלי x]

לכל דבר בחיים

יש את הזמן שלו. וסביר להניח שאם אדם חש בפחד מסויים מפני משהו, הוא צריך לקחת את זה כאיתות אזהרה. ברגע שמרגישים בטוחים, צריכים לצאת לעולם...ממש כמו תינוק שהגיע זמנו לצאת, הרי אם יצא לפני הזמן...הוא עלול להיות בסכנה. ככה אני רואה את פני הדברים, וככה טוב לי.

 

[מחפשת את האומץ]

שלום שרון

אז זכור לי שאת מורה כמה שנים את במקצוע? ואיך הגעת אלןיו בכלל? אוהבת אותו? מה הכי הכי אוהבת בעבודה שלך?

 

[daphts]

עונה

נכון אני מורה , כמה שנים 21 שנה, איך הגעתי לזה - הורי לחצו שזה מה שאני צריכה ללמוד- אז למדתי,אם אני אוהבת את המיקצוע הזה - התשובה היא לא לשאלה האחרונה אין היגיון והתשובה הקודמת מסבירה למה! ב4 שנים האחרונות אני בתהליך של שינוי מקצוע ולכן חזרתי לאוניברסיטה. ככל הניראה שנה הבאה בסתיו נתחיל את למודי התואר השני והשלישי (מסלול ישיר) ותוך שלוש ארבע שנים בלי נדר לא אהיה מורה יותר! כרגע מורה רק בשביל המשכורת והקביעות ממש לא יותר מכך, וממש נלחמת עם עצמי לקום כל יום לעבודה בשני הבתי ספר שבהם אני עובדת.

 

[daphts]

עונה לשאלותיך

שם/ כינוי : אז כך ואתכן הסליחה שלצורך ההסבר כותבת גם באנגלית. שמי אותו נתנו לי הורי הוא שרון SHARON שם משפחתי מיום שנולדתי דפט או באנגלית DAPHT הכינוי (ניק) הוא שם משפחתי בתוספת האות הראשונה של שמי הפרטי, ואמר דפטש או באנגלית DAPHTSחושבת שהסברתי. בגדול זה לא כינוי זה פשוט שמי ולצורך העניין גם חתימתי האישית על כל מסמח ולכל ענין- במילים אחרות הכל גלוי. ומי שצריך לדעת יודע, מי שלא כניראה שלא היה אמור לדעת. איזור מגורים: במקור מבאר שם היתה לי דירה משלי- שבע ב9 שנים האחרונות בשפלה הדרומית מתוכם ארבע במושב באיזור והארבע האחרונות בגדרה. עד לפני שנתים וחצי עוד נדדתי נדדתי בין דירות שכורות ומאז יש לי את דירתי שלי (הגיע הזמן- האמת). צבע אהוב / מועדף? אאאאאאאאאאאםםםםםםםםם וואלה לא יודעתלענות על זה. כל חיי יצרתי באמנות. קו, צבע, צורה, קומפוזיציה (מחבר), וטקסטורה (מירקם) תמיד היו השפה הראשונה שלי לפני כל שפה אחרת - לכן אין לי העדפה מיוחדת, והאמת שזה תלוי מצב רוח ויום ספציפי- כל פעם משהוא אחר - כל תקופה בחיי יש צבע שהוא יותר דומיננתי וכו'. רוצה להאמין שהיתי ברורה. מהיא המחווה הכי רומנטית שעשיתי? וואו בעיתי משהוא למישהיא שהיא יותר אנליטית מטבעה.לעבור עיר עם ילדים לעזוב בית , עבודה, בתי ספר וגני ילדים של הילדים - בקיצור לעבור ולהתחיל הכל מחדש בשם האהבה. לא יודעת אם לזה היתה הכוונה - אם לא נא להיות יותר ספציפיים ואנסה שוב. שרון

 

[אוססונה]

בוקר טוב שרון!

נעים מאוד, "איה-חיה". אכן, מחווה "ענק". מעריכה את האומץ. מקווה שזה היה "שווה" לשתיכן. במקום הוראה, באיזה תחום היית מעדיפה לעסוק???

 

[daphts]

עונה לאוססונה

בגדול הכיון מחקר אקדמי- "החלום" הוא לבסס את מקומי באקדמיה ולהמשיך כל חיי לחקור את ההשפעה המיגדרית והקווירית שקימת ביצירות אמנות של יוצרות שונות בתקופה הפוסט מודרניסטית (פוסט פמיניסטיות או הגל השלישי)-(משנות ה90 של המאה העשרים ועד ימינו אנו), רצוי אמניות מהמרחב הגאוגרפי של המזרח הקרוב (ארץ ישראל רבתי כלל שטחים כבושים, ושטחי הרשות הפלסטינאית=גבולות 67). בגדול קבלתי לפני שלוש שבועות אישור על נושא המחקר, מתחילה אותו בסמסטר סתו תש"ע (שנה הבאה)בבן גוריון, עם שני מנחים מדהימים, עד כמה שידוע לי , מי שמקדיש חיו לחקר אקדמי באוניברסיטאות הרבה פעמים מתבקש גם ללמד קצת שם. אז ככול הניראה בסופו של תהליך אלמד במכללות ואוניברסיטאות, אחקור, ועל הדרך אולי גם נאצור (אוצרות) כמה תערוכות בנושא. היות ואני משלבת בין תחומי דעת (אנתרופולוגיה , סוציולוגיה, מיגדר ואמנות) ההתמחות הזו פותחת הרבה תחומים של עסוק. כמו פעילות הארגונים ועמותות שונות- כניראה שכפי שפעלתי בעבר בעמותות וארגונים לנשים ועמותות וארגונים של הקהילה אז כניראה שבשלב מסוים אחזור לכך. היות ואין דרך אחרת פורמלית להגיע למחקר פרט מלימודים אקדמית- אז חזרתי לאוניברסיטה ונהנת מכל רגע ורגע. סליחה עם יצא קצת ארוך - אבל הנושא הזה הוא עולם ומלואו, ניתן לכתוב עליו אין סוף עמודים מודפסים בפונט 12 רווח כפול שוליו מעובים....

כל הלומדות ואלו שלמדו בטוח תפסות צחוק עכשיו. טוב זהו החקר שהשנה אני עושה הם שתי עבודות סמינריון האחת בנושא דמיות הנשים באיורי התנ"ך של א.מ. ליליין מההבט של ראשית התנועה הפמיניסטית בארופה. העבודה השניה תהיה על יצירתו של רפאל (כניראה על הסיבילות שלו בהשוואה לסיבילות של מיכאלאנג'לו בקפלה הסיסטינית) היות והשנים הכירו האחד את השני והיו הקשר זה או אחר, ושניהם הושפעו גם יחד מהלכי התקופה וההיתעוררות הדתית שקשורה לחזרה לתרבות הקלאסית היה מענין לראות את הביטוי האמנותי להשפעות אלו.כמו למשל תיאולוגיה נוצרית קתולית בתקופת התעוררות הפרוטסטנטיות ע"י כתביו של מרטין לותר, וקלווין וכמובן תוך הקשר פטרוני שקים באותה תקופה. (עדין לא סגורה על הנושא השני , הנושא הראשון אושר לפני כמה זמן והשני עדין לא... ניראהמה יהיה בסוף) בגדות הרעיון הוא לקדם אותי למטרת של מחקר על יצוגי נשים, מחקר על יוצרות, בהקשר פמיניסטי ותחומי דעת נוספים. "משוגעת" נכון- זה שמישהיא בוחרת מרצון - ללמוד ועוד נושאים כאלה, מכניס אותי לתחום של ... "התחרפנה" כן אמרו לי! אפילו הורי לא ממש מבינים מה יש לי עם הנושאים אותם אני בוחרת לחקור ומסטלבטים עלי בלי סוף. אז תרגישו חופשי - אני רגילה. שרון

 

[x יהלי x]

תשמעי...

אני חושבת שהנושאים שבחרת, כמו לדוג' "דמויות הנשים באיורי התנ"ך" - מרתקים. אבל אם את כבר נוגעת במקום הזה, למה שלא תמשיכי לחקור את הנושא עד הסוף... כמו לדוג' -היחס לנשים אז, איך הן נתפסו באותה התקופה, עד כמה הן היו מעורבות בקבלת החלטות, התפקידים העיקריים שלהן, האהבות, האכזבות שהן חוו... אני חושבת שהנושאים שמעניינים אותך, יעניינו עוד רבים (למרות מה שחושבים האנשים סביבך) אותי למשל, זה מעניין

 

[daphts]

בעיתי משהו לדעתי (מיועד לXיהליX)

היות חיהן, התנהלותן ומערכות היחסים אותן נהלו נשות תקופת התנ"ך מתארות רק שם ובכתבים חיצוניים לצד פרשנות ארוקת שנים - חשוב לסכור שעד שלהי המאה השמונה עשרה וגליהן של נשים הודרו מהשיח האקדמי והתאולוגי (דתי) לכן גם הטכסט המיקראי שגובש סופית במאה הרביעית לספירה הנוצרית וגם כל עולם הפרשנות נכתב נחקר וגובש ע"י גברים - לדעת קצת קשה לחקור הבת רגשי נשי שנכתב מתוך רעיה גברית ביסודו. במילים אחרות גברים כתבו מה שהם חושבים שנשים חשבו והרגישו לגבי גברים... נראה לך שזה מקור יעיל מבחינה פמינסטית, לדעתי לא! דבר נוסף נקודת המוצא שלי במחקרי היא האמנות - יצירות האמנות לכן זה המוקד - אני בחוג לתולדות האמנות מחקרי , ולכן יצירת האמנות היא במרכז המחקר - אך כדי לנתח יצרת אומנות כל שהיא יש צורך להעזר גם בתחומי דעת נוספים בניהם פסיכולוגיה, סוציולוגיה , אנתרופולוגיה וכו' ( מיגדר הוא חלק מהחשיבה הסוציולוגית במובן מסוים) היות וכך אני אישית לרוב נודדת בין התחומים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומיגדר ועל הדרך גם פילוסופיה ותיאולוגיה כשהנושא מתבקש. אתן לך דוגמה כהודעה לתיבה - מי שרוצה גם שתבקש ואשלך לה במסר לאיך ניראה כזה דבר בנושא אחד קטן מתוך חלק עבודה גדולה יותר שדנה ביצוגי גוף האישה באמנות הפוסט מודרניסטית שכתבתי בעבר. בחרתי להציג בפניכן רק את החלק הדן ביצוג גוף האישה מההבת המגדרי + המבוא וחלקים מהסיכום. החלק מדבר בגדול על יצירה אחת של אומנית אחת תוך שהוא נעזר בעוד שתי יצירות ושני פריטים בשביל להעביר את רעיון הניתוח הצורני אקונוגרפי של היצירה, על הדרך נעזרתי בתאוריות ומחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים לצד כתיבה פמיניסטית. אולי כך יהיה ברור יותר מה אני עושה בדיוק! ואיך! לצערי חלק מהניתוח מלאה ביותר למי שלא מגיע מתחום חקר האמנות אז אתכן הסליחה. והערה קטנה לגבי ניתוח צורני - קריאת יצירת אמנות היא תמיד מימין לשמאול של היצירה כשעוברים בין יצוג ליצוג מהפינה הימנית למטה כלפי מעלה ומתקדמים עד לפינה השמאלית למעלה. מה שימין ביצירה הוא בעצם שמאל - היות וזה הפוך אנו הצופים עמדים מול היצירה הימין שלנו הוא שמאל של היצירה ולהפך. הקטע מצורף עם הערות שולים ועם הפניות למאמרים השונים כלל קשימת מקורות. שרון

 

[x יהלי x]

אני מבינה

את הבעייתיות כאן... ובגלל שנושא השרשור הוא דווקא את אז להלן שאלותי: 1. את מורה ביסודי/ תיכון ? 2. מהם החלקים בעבודתך שאת כן אוהבת? 3. כשנפרדת מבן זוגך, האם הוא ידע על נטייתך המינית?

 

[daphts]

עונה

1. מורה ביסודי או תיכון? אז כך במקור אני מורה לחינוך מיוחד עם בתמחות בהוראת האמנות והעיצוב (עיצוב זה מלאכה- אני התמקצעתי בעבר במלאכה בנים, נגרות חשמל וכו') בשנה החמישית לעבודתי כשעדין גרתי בבאר שבע במקביל להוראה בבית ספר (חינוך מיוחד לילדי חטיבה ותיכון עוד שעות הוראה בתיכון (הגשה לבגריות תלמידים לקויי למידה בתחומי האמנות ובפרט תלדות האמנות) במקביל לכך היתי מורה התחלתי להיות מורה מאמנת לפרכי הוראה במכללת קיי (זה אומר שבעצם העברתי שטאז לסטודנטים , היה גם בחור אחד, להוראת האמנות - הם היו סטודנטים באותן שנים משנה ב' וג' של המכללה) כשעזבתי את באר שבע עבדתי בשני תיכונים אחד מהם היה בהקמה (חדש דנדש וחרדי) גם שם "הרצתי תלמידים לבגריות"לפני חמש שנים כשתהליך החזרה לאקדמיה שלי התחיל בקשתי מהפיקוח "לרדת" ליסודי מאז מלמדת ביסודי (שני בתי ספר) באחד כיתות א' וב' ובשני ד'-ו' במקביל לעבודתי ביסודיים שוב קבלתי סטודנטיות לשטאז הפעם שנה ד'. אז בגדול נכון להיום עובדת בשני בתי ספר יסודיים (משרה וחצי) לצד עבודה עם סטודנטיות ממכללת תלפיות בת"א. 2. כפי שעניתי באחת התשובות למעלה - הרעיון לשינוי מקצוע מגיע כי אני לא אוהבת את העבודה- כי נשבר לי ...! ובכל זאת מה כן עוד איך שהוא עושה את זה פחות או יותר ניסבל זה הצוות, שיחה והוראה קצת מחוץ לקופסה כשהדיון מתפתח וצומח (למרות שזה אפשרי כמעט תמיד רק בתיכון) וכן פיתוח של תוכניות עבודה (כתיבת תוכניות לימודים ותיכנונם יש מאין) 3. בין הזוג שלי היה רק לצורך הורות משותפת (הנישואין האלה פחות או יותר היו רק על הניר- מעולם לא הינו זוג של ממש, במקביל לנישואים היתה לי בת זוג, הוא ידע על היותי לסבית עוד משנות ה"חברה" שזה כארבע שנים לפני הנישואין , הוא עצמו הגדיר עצמו כדו מיני שמידי פעם נמצע במערכות הומוסקסואליות- ברוב תקופת הנישואים היתה לו מערכת כזו. בגדול התחתנו כדי לעשות ילדים בתקופה שעדין לא הית בנק זרע ולא היתה אפשרות לרווקות לעבור הפריה. התחתנו עשינו הפריה וכך נולדו ילדי. בגדול ברור שהוא ידע (גם אני ידעתי עליו), הינו נשואים כדי להיות הורים. לימים מבחירתו לאחר הגירושין הוא ניתק קשר עם הילדים ואפשר חוקית לבת הזוג לממש ולקבל משפטית זכיות אפוטרופסות על הילדים. היום זוגתי אפוטרופה של ילדי לאב אין זכיות לאחר פסיקה משפטית בשנת 2003 נשללו ממנו הזכיות ההוריות על הילדים. ובכך נפתחה האופציה המישפטית לזוגתי לאמץ את ילדי, עד היום האופציה לא מומשה בגלל גיל הילדים (אין טעם בכך היות והגדול בשנה הבאה בגיר מעל 18 והקטנים או תו תו גם שם - לא הגיוני להתחיל להילחם בבתי משפט כשאימוץ לא רלוונטי אחרי גיל מסוים.(לדעתינו חבל על הכסף והזמן שזה מצריך, מעדיפות להשקיע בדברים פרודוקטיביים יותר)